מאת: צבי ברונר | משרד ה-CTO , מלם תים
המרחב העירוני הישראלי נעשה צפוף יותר ויותר. כמו בכל העולם יש לכך צדדים שליליים רבים: הפקקים, הזיהום והרעש. בנוסף, גם התשתיות העירוניות לא עומדות בקצב גידול האוכלוסין ולעתים קרובות, לוקח שנים ארוכות להתאימן לצרכי התושבים. שילוב הגורם האנושי שמקורו במעורבות התושבים בערוצים דיגטליים מגוונים מהווה פקטור קריטי להצלחת ה"עיר החכמה".
רעיון העיר החכמה אמור לתת לקשיים הנ"ל מענה. זה אינו קונספט חדש - הבאז קיים כבר לפחות עשור- אך הוא נתפס בקונטקסט טכנולוגי בעיקר: מערכות טכנולוגיות מתקדמות של חיישנים, מערכות שליטה ובקרה, מצלמות ועוד מערכות, כשכולם מתממשקים לאינטרנט (IoT), המחבר את הכל ויוצר מארג שליטה חכם החולש כמעט על כל הפעילות העירונית. מודל זה אמור לאפשר את מירב היעילות ונוחות החיים עבור התושבים.
תשתיות ושירותים של ערים חכמות מוטמעים היטב בכמה ערים בחו"ל. כמה מהבולטות בהן הן סינגפור, ברצלונה וציריך. בערים אלו מרחבים ופעילויות מנוטרות באופן אוטומטי, ובאמצעות איסוף המידע השירות מותאם לעומסים ולצרכי הציבור. מתאורה חכמה שנדלקת במרחבים הציבוריים רק כאשר מזוהה פעילות ולא באופן קבוע בשעה מסויימת, מצלמות שפרוסות ברחבי העיר ומאפשרות מצד אחד צמצום פשיעה, לכלוך של הרחובות וכו',(כלומר מניעה של פעילות שלילית) ומצד שני מנטרות עומסי תנועה-ומשפיעות על הרמזורים וניתוב התנועה, ומפגעים ציבוריים שמאותרים באופן אוטומאטי כך שניתן לטפל בהם מיידית.
שימוש בגלאים ורחפנים גם הוא מאפשר את שיפור המענה לציבור- מאיתור מקומות חנייה ריקים-והכוונה אליהם באפליקציה עירונית, ניטור עומסים בתחנות תחבורה ציבורית ותגבור הקווים בהתאם באופן גמיש- גם לטובת תגבור מיידי וגם לטובת למידת עומסים ותכנון התחבורה העתידית.
הניתוח של כל מקורות המידע משולב בכליי חיזוי מבוססי AI הופך את הערים האלו ליעילות במיוחד. אולם, לעתים קרובות, לא מצליחים להגיע ליעילות מקסימאלית למרות כל הקדמה הטכנולוגית. המומחים בתחום מנסים לשכלל את המודלים באמצעותם נעשים הניתוחים אך הם כמעט ולא עושים שימוש במשאב אחד משמעותי מאוד – התושבים כחיישנים במקביל לחיישנים הטכנולוגיים כמקור מידע ותובנות עבור העיר.
בעידן שבו נעשה שילוב של המרחב הדיגיטלי והחברתי, חשוב לכל עיר לנצל את מלוא מגוון הכלים הזמינים בנושא, ולהטמיעם עם מערכות ניהול העיר המסורתיות. להלן מספר דוגמאות:
ריכוז "רגשות" (sentiment) ודיעות התושבים, אשר עולים מהרשתות החברתיות, אתרי חדשות ואתרים דומים באופן אוטומטי ובזמן אמת. ישנם מספר כלים כאלו תחת השם הכולל של Sentiment Analysis. מירב הכלים בתחום זה אף מנתחים את המידע הנקלט לפי הרגש (חיובי או שלילי) ולפי מגמות על פני ציר של זמן. ניתן גם לנתח את התוצאות בעזרת כלי AI ו-BI (בינה מלאכותית ומודיעין עסקי).
ישנם כלים טכנולוגיים שניתן ליישם דרכם מנגנונים תפעוליים המשלבים את מעורבות התושבים בניהול העירייה. למשל, סיוע הדדי בין תושבי העיר, התנדבות של תושבים למגוון רחב של פעילויות עירוניות וכמובן גם להגשת תלונות על מדרכה שבורה ועץ שנוטה ליפול. כאמור, ניתן להטמיע ולאמת מידע מסוג זה על ידי 'היתוך' מידע בעזרת חיישנים כגון מצלמות או רחפנים אשר יתעדו את התלונה. ניתן למשל לעשות שימוש באפליקציה שהתושבים מצלמים ומעלים את התמונה כך שניתן מיד לזהות את מיקום המפגע ולנהל את האירוע-לשלוח צוות, לחזור עם פידבק לתושב וכו'.
דיגיטציה שמאפשרת לתושב לבצע הרשמה עצמית לאירועים, גנים, קייטנות והרצאות. כמו כן, מערכת כזו יכולה לנהל תפוסת אולם, תשלום והנחות. אלו כלים שכבר מיושמים- השלב הבא, הוא לעשות ניתוח רצונות והתעניינות התושבים בנושאים שונים ולחזות דרישות עתידיות.
מטבעות וירטואליים- ניתן לעודד השתתפות והתנדבות בקהילה בשילוב תמיכה בעסקים מקומיים ועירוניים בעזרת מטבע וירטואלי קהילתי. ניתן להעניק מטבעות ווירטואליים לתושבים המסייעים לתפקוד העיר ומתנדבים לתועלתה. השימוש במטבע יוגבל רק בתוך העיר ובעסקים מקומיים. כך ניתן להרוויח פעמיים– גם לעודד התנדבות וגם לסייע לצמיחת עסקים מקומיים.
ניתן להשתמש בכלים נוספים הדומים לאלו שהוזכרו לעיל. אך המסקנה ברורה: חשוב לשלב את התושבים במערכות לניהול ערים חכמות ולנצל את המידע היקר אשר מועבר מהם באופן ישיר או עקיף , תוך הצלבה עם טכנולוגיות החיישנים למיניהן, כדי להפוך עיר חכמה לעיר "גאונית", אשר בעזרת מערכות AI מתקדמות תדע להתאים את עצמה לתושביה באופן תמידי.
