סקר של חברת אקסנצ'ר מציין כי 62% ממנהלים בכירים סבורים שבלוקצ’יין ישנה דרמטית את התעשייה שלהם, 77% מהחברות צופות שבלוקצ’יין ישנה תהליכים עסקיים בתוך הארגון . ו- 91% מהחברות מדווחות כי בלוקצ’יין עוזר לחסוך בעלויות ותורם משמעותית לתהליכי ייעול. היקף ההשקעות העולמיות בסטארטאפי בלוקצ’יין צמחו פי 6 בין השנים 2018 ל-2021.

​

כיום לטכנולוגיית בלוקצ'יין יש בעיקר יישומים פיננסיים, אבל מקרי שימוש אחרים קיימים במשחקים, נדל"ן, ניהול שרשרת אספקה ​​ובריאות. אפליקציית הבלוקצ'יין המדוברת ביותר ב-2023 היא הכסף הדיגיטלי. מדינות רבות מפתחות מטבעות דיגיטליים של הבנק המרכזי (CBDC) - גרסאות דיגיטליות של כסף פיאט בעולם האמיתי, כמו היורו הדיגיטלי או e-Naira בניגריה, תוך שימוש בבלוקצ'יין - כדי לשפר עסקאות חוצות גבולות. למטבעות קריפטוגרפיים מבוזרים כמו ביטקוין לא היה שימוש מעשי בתשלומים, מכיוון שמהירות העסקאות האיטית שלהם ותנודתיות המחירים הופכים אותם לבלתי אמינים עבור עסקאות קמעונאיות. בלוקצ'יין כמו Ethereum, Solana ו- Cardano מאפשרים חוזים חכמים, חוזים לביצוע עצמי עם כללים מוגדרים מראש. חוזים אלה אפשרו תוכניות שונות של פיננסים מבוזרים (DeFi) - פרוטוקולים - ב-blockchains הללו. פרוטוקולי DeFi מתמקדים בדרך כלל בהמרת מטבעות או הלוואות כספים ולעיתים רחוקות בפוליסות ביטוח.

 

בישראל העלה דו"ח של KPMG כי תעשיית הבלוקצ'יין בארץ צומחת למרות "חורף הקריפטו" גוייסו לסטרטאפים קרוב ל-4 מיליארד דולר משנת 2013, ומועסקים בו למעלה מ-3,800 עובדים. בשנת 2022 הצטרפו 16 חברות חדשות לאקוסיסטם של הקריפטו, ווב 3 ובלוקצ'יין, וכיום פועלות בישראל למעלה מ-174 חברות בתעשייה המקומית.

​

תתי התחומים בהן פועלות החברות הן כלכלה מבוזרת (DeFi), ניהול סיכונים (כגון הלבנת הון), NFT, ארנקים, תשלומים ועוד. החברות הבולטות ביותר הן סטארקוייר (Starkware), פיירבלוקס (Fireblocks) ו-eToro.  הן מעסיקות כ-1,100 עובדים בישראל, מתוך כ-3800 עובדים בתעשייה זו.

​

אין ספק כי עולה צורך ברור להבין את טכנולוגית הבלוקצ'יין לעומקה, לעמוד על ההזדמנויות שהיא מזמנת והאתגרים שהיא מציבה.