מאת: אריה עמית | יועץ אסטרטגי וחבר נשיאות הלשכה 31.08.2026 מדריך מעשי לחברי דירקטוריון והנהלה בכירה (C-Suite) על איזון בין אוטומציה קיצונית, עלויות תשתית ושימור ההון האנושי בשנתיים האחרונות, עם הבשלתם של סוכני בינה מלאכותית אוטונומיים, (Agentic AI) ניצב עולם העסקים בפני אחת המגמות הדרמטיות ביותר בהיסטוריה המודרנית: האפשרות התיאורטית לקצץ עד כ-50% ומעלה ממצבת כוח האדם בארגונים, ולהחליפם במערכות תוכנה עצמאיות. מהלכים אלו, אשר החלו כהבטחה חסרת תקדים להתייעלות תפעולית ולזינוק ברו

סיכום מאמר מה-New York Times | מאת לידיה דה-פיליס ערכה: אריאל פלג 31.08.2026 הרעיון המרכזי התלהבות ראשונית של החברות מ-AI פינתה מקומה לפיכחון כשהגיע החשבון. תחילה היה גל של "tokenmaxxing" - מנהלים שעודדו שימוש מקסימלי ב-AI. אחר כך הגיע "tokenminning", כשארגונים גילו שהם שורפים מיליוני דולרים בלי לדעת בדיוק מה הם קונים. מהמתח הזה נולד תחום כלכלי חדש: "טוקנומיקס" - חקר האופן שבו משאב הטוקנים (יחידות החישוב שבהן נמכר AI) נוצר, נסחר והופך לערך עסקי. למה קשה למדוד את הערך? בניגוד

מאת: צביקה רוזנפלד | מנהל בכיר לתחום התשתיות וטכנולוגיות, בחברה גלובלית 31.08.2026 בשנת 2013 כאשר הועסקתי בחברת HP, הובלתי פרויקט תשתיות אסטרטגי להקמת ענן ציבורי בעבור ממשלת גאנה. הגוף אשר הוביל את הפרויקט מטעם הממשלה היה NITA (מחלקה בתוך משרד התקשורת המקומי של גאנה). היה זה פרויקט רחב היקף בהיקף כספי של 24 מיליון דולר עם חשיפה ציבורית גבוהה ורגישות פוליטית ניכרת. זמן קצר לאחר תחילת הפרויקט התברר כי הפרויקט נמצא בפני משבר. ציודי התשתית אשר שולחו ללקוח, אוחסנו במשך תקופה ארוכ

מאת: קרין זריהן | Sales Manager & Partner Strategy , Blossom - KC 31.08.2026 תקציר מאמר זה מציע שינוי תפיסתי בארכיטקטורת המידע הארגונית: מעבר מגישה המבוססת על תשתיות מנותקות לבניית שכבת אינטליגנציה ארגונית (Enterprise Knowledge Layer). החידוש טמון בהסתכלות על AI לא כעוד כלי עצמאי, אלא כיכולת ארכיטקטונית הפועלת על בסיס ידע ארגוני מחובר, הקשרי ומהימן. המאמר מציג כיצד פיזור מידע בין מערכות ותהליכים פוגע במימוש הערך העסקי של AI, ומדוע חיבור בין מקורות ידע, הרשאות ותהליכי עבודה

מקור: The Economist 16.08.2026 המסמך סוקר את המגמה הגוברת של שילוב מומחים לאתיקה ופילוסופיה בתעשיית הטכנולוגיה, במיוחד בפיתוח בינה מלאכותית (AI) . 1. המהפך בשוק התעסוקה בעשור האחרון נדחקו סטודנטים למדעי הרוח "ללמוד לתכנת", אך כיום המצב התהפך: מתכנתים חוששים למשרותיהם בעוד שבוגרי פילוסופיה נהנים משיעורי אבטלה נמוכים יותר מאלו של בוגרי מדעי המחשב (5.1% לעומת 7% בארה"ב בשנת 2024). חברות AI מובילות מגייסות פילוסופים עוד לפני סיום לימודיהם, מה שמוביל למעבר של כוח אדם אקדמי מה

מאת: אריה עמית | יועץ אסטרטגי וחבר נשיאות הלשכה 16.08.2026 1. הגישה הליגלית המנחה טכנולוגיית הבינה המלאכותית היוצרת (Generative AI) הגדירה מחדש את גבולות היצירה והפיתוח. בעוד שהכלים הטכנולוגיים מאפשרים להפיק תוצרים מורכבים – החל מקוד תוכנה ועד לסרטים קולנועיים – באמצעות הנחיות טקסטואליות (Prompts), שיטת המשפט נאלצת להתמודד עם ואקום נורמטיבי. מאמר זה מנתח את הגישה הליגלית העדכנית לסוגיית זכויות היוצרים בתוצרי AI, ומציג הבחנה דיפרנציאלית בין שלושה ענפי יצירה מרכזיים: פיתוח

מאת: פרופ ליאור זלמנסון באדיבות הקתדרה במוז״א ופרופ׳ ליאור זלמנסון, במסגרת הסדרה ״בינה בזמן אמת-עונה חדשה!״ - חדשות ועדכונים שוטפים על עולמות הבינה המלאכותית 16.08.2026 מחקר חדש ביקש לבדוק מה הבינה המלאכותית מעוללת לשוק הספרים כבר בהווה. החוקרים אספו את הטקסט המלא של 14,419 ספרי ז'אנר שפורסמו, רובם בהוצאה עצמית, באמזון בין השנים 2023 ועד 2026, והצליבו אותם עם נתוני המכירות. הממצא המרכזי מראה כי בינה מלאכותית אינה כותבת ספרים מוצלחים יותר. למעשה, ספרים שסומנו ככאלה הכוללים כמו

מאת: פיטר לודוויג | (Peter Ludwig), מקור A16Z NEWS 16.08.2026 חפיר בינה מלאכותית הוא מונח מעולם העסקים וההייטק המתאר את היתרון התחרותי והבר-קיימא שחברת AI בונה לעצמה כדי למנוע ממתחרים להעתיק את המוצר שלה או לעקוף אותה בקלות. המונח נגזר מהמילה "Moat" (חפיר) – תעלת המים שהקיפה טירות בעבר כדי להגן עליהן מפני פולשים, מושג שוורן באפט הפך לפופולרי בעולם ההשקעות. בעולם ה-AI, בניית חפיר היא אחד האתגרים הגדולים ביותר, מכיוון שכל חברה או יזם יכולים כיום לגשת למודלים קיימים (כמו אלו של

מאת: דן ליכטנפלד | מנכ״ל משותףPeax Ideo (Ideo Digital), peax software CTO 16.08.2026 במשך שנים, תעשיית התוכנה התבססה על ההנחה שפיתוח הוא יקר ולכן נדרש אפיון ממושך לפני תחילת הבנייה. אולם כיום, הודות לכלי AI ופלטפורמות ענן, הקוד כבר אינו צוואר הבקבוק המרכזי, אלא היכולת של הארגון להבין מה נכון לבנות. המאמר מציג את מודל RDD (Reality Driven Development) שפותח ב-Peax Ideo, אשר שואף לפתור אי-ודאות לא באמצעות עוד תיעוד, אלא על ידי בניית גרסה מוחשית מוקדמת של המערכת. החדשנות במודל

פוסט מאת: Rob Llewellyn, CEO CXO Transform תרגם: רז הייפרמן | יועץ בכיר לטרנספורמציה דיגיטלית, BDO Consulting 16.08.2-26 תרבות היא הדבר היחיד שכל מנהל מכנה קריטי, וזה הנושא היחיד שרוב המנהלים אף פעם לא מודדים. זה צריך להדאיג כל מנכ"ל. טרנספורמציה כמעט ולא נכשלת באמצעות אסטרטגיה בלבד. מודדים הכנסות, עלויות, סיכונים, ביצועים, שביעות רצון לקוחות, תחלופת עובדים. כל מנהל מנוסה יודע שאי אפשר לנהל את מה שלא מודדים. ובכל זאת, כשמדובר בתרבות, מנהלים רבים עוצרים. הם מצביעים על ערכים הר