מאת: אריה עמית | יועץ אסטרטגי וחבר נשיאות הלשכה 31.08.2026 מדריך מעשי לחברי דירקטוריון והנהלה בכירה (C-Suite) על איזון בין אוטומציה קיצונית, עלויות תשתית ושימור ההון האנושי בשנתיים האחרונות, עם הבשלתם של סוכני בינה מלאכותית אוטונומיים, (Agentic AI) ניצב עולם העסקים בפני אחת המגמות הדרמטיות ביותר בהיסטוריה המודרנית: האפשרות התיאורטית לקצץ עד כ-50% ומעלה ממצבת כוח האדם בארגונים, ולהחליפם במערכות תוכנה עצמאיות. מהלכים אלו, אשר החלו כהבטחה חסרת תקדים להתייעלות תפעולית ולזינוק ברו

סיכום מאמר מה-New York Times | מאת לידיה דה-פיליס ערכה: אריאל פלג 31.08.2026 הרעיון המרכזי התלהבות ראשונית של החברות מ-AI פינתה מקומה לפיכחון כשהגיע החשבון. תחילה היה גל של "tokenmaxxing" - מנהלים שעודדו שימוש מקסימלי ב-AI. אחר כך הגיע "tokenminning", כשארגונים גילו שהם שורפים מיליוני דולרים בלי לדעת בדיוק מה הם קונים. מהמתח הזה נולד תחום כלכלי חדש: "טוקנומיקס" - חקר האופן שבו משאב הטוקנים (יחידות החישוב שבהן נמכר AI) נוצר, נסחר והופך לערך עסקי. למה קשה למדוד את הערך? בניגוד

מאת: צביקה רוזנפלד | מנהל בכיר לתחום התשתיות וטכנולוגיות, בחברה גלובלית 31.08.2026 בשנת 2013 כאשר הועסקתי בחברת HP, הובלתי פרויקט תשתיות אסטרטגי להקמת ענן ציבורי בעבור ממשלת גאנה. הגוף אשר הוביל את הפרויקט מטעם הממשלה היה NITA (מחלקה בתוך משרד התקשורת המקומי של גאנה). היה זה פרויקט רחב היקף בהיקף כספי של 24 מיליון דולר עם חשיפה ציבורית גבוהה ורגישות פוליטית ניכרת. זמן קצר לאחר תחילת הפרויקט התברר כי הפרויקט נמצא בפני משבר. ציודי התשתית אשר שולחו ללקוח, אוחסנו במשך תקופה ארוכ

מבוסס על "נקודת מבט" מאת סטיב לוקאס, מנכ"ל חברת Boomi 31.08.2026 בעוד שהעולם העסקי עדיין מנסה לעכל את המהירות שבה הבינה המלאכותית (AI) פרצה לחיינו, השאלה הגדולה כבר אינה "האם להשתמש ב- AI", אלא "איפה ואיך להריץ אותה". במאמר עמדה נוקב, סטיב לוקאס, מנכ"ל חברת בומי, מציג מסקנה חד-משמעית: כל ארגון רציני יעבור להרצת AI פרטי. הוא לא ישכור אותו; הוא יריץ אותו בתוך התשתית שלו. התזה של לוקאס אינה מבוססת על העדפה טכנולוגית גרידא, אלא על כוח בלתי אפשרי לעצירה: הכלכלה. בהיסטוריה של הטכנו

מאת: קרין זריהן | Sales Manager & Partner Strategy , Blossom - KC 31.08.2026 תקציר מאמר זה מציע שינוי תפיסתי בארכיטקטורת המידע הארגונית: מעבר מגישה המבוססת על תשתיות מנותקות לבניית שכבת אינטליגנציה ארגונית (Enterprise Knowledge Layer). החידוש טמון בהסתכלות על AI לא כעוד כלי עצמאי, אלא כיכולת ארכיטקטונית הפועלת על בסיס ידע ארגוני מחובר, הקשרי ומהימן. המאמר מציג כיצד פיזור מידע בין מערכות ותהליכים פוגע במימוש הערך העסקי של AI, ומדוע חיבור בין מקורות ידע, הרשאות ותהליכי עבודה

מאת: אריאל פלג | אסטרטגית חדשנות, חוקרת תרבות וטכנולוגיה וחברה 31.08.2026 לא תכננתי מראש לנהל דיון פילוסופי עם Claude, כלי הבינה המלאכותית של Anthropic. בסה"כ ביקשתי ממנו חוו"ד על מאמר שפרסמתי בנושא ההתמכרות ל- AI בפרומפט הבא: "כרגע אני מתייחסת אליך כנציגת כלי הבינה המלאכותית בעולם. בתור אחת כזו, מה דעתך על הטענות במאמר ובאיזו מידה את מסכימה או לא מסכימה עמן?". אבל יש לי הרגל בשיחות עם כלי AI: אני לא מסתפקת בתשובה הראשונה. כשמשהו נשמע מלוטש מדי ו"נכון" מדי, אני דוחפת שוב ומ

מאת: אריה עמית | יועץ אסטרטגי וחבר נשיאות הלשכה 31.08.2026 תמצית מנהלים בעוד שבעשור האחרון התמקדה מהפכת הבינה המלאכותית במרחב הווירטואלי ובבינה יוצרת (Generative AI) מבוססת טקסט ופיקסלים, אנו עומדים כעת בפתחו של שינוי פרדיגמה יסודי: המעבר ל-Physical AI. מאמר זה מנתח את השילוב של מודלי בינה מלאכותית מתקדמים בתוך מערכות פיזיות ואוטונומיות הפועלות במציאות כאוטית ודינמית בזמן אמת. המאמר סוקר את האתגרים ההנדסיים הייחודיים של התחום, ובראשם פער המציאות, לצד המשמעויות האסטרטגיות, העס

מאת: טל דולב 31.08.2026 המונח AI Native הפך לאחת ההבטחות הנפוצות בעולם העסקי. כמעט כל ארגון מצהיר כיום שהוא מבקש להפוך לארגון מבוסס בינה מלאכותית: להטמיע סוכנים חכמים, לבצע אוטומציה של תהליכים, לקבל החלטות על בסיס נתונים ולשלב יכולות AI בכל מוצר, שירות ותפקיד. אך קיים פער משמעותי בין שימוש בכלי בינה מלאכותית לבין הפיכה לארגון AI Native. ארגון שמשתמש ב-Copilot, מפעיל צ'אטבוט לשירות לקוחות או מוסיף מודל שפה למערכת קיימת אינו בהכרח AI Native. במרבית המקרים מדובר בארגון מסורתי שה

מאת: רז הייפרמן | יועץ בכיר לטרנספורמציה דיגיטלית, BDO Consulting מרצה בתוכניות MBA במכללות אונו ורופין 31.08.2026 רקע היישום של ה AI הולך ומתרחב וארגונים רבים עושים בטכנולוגיה שימוש במגוון רחב של נושאים. כאשר בוחנים את היישומים מוצאים שרובן עוסקים בשיפור, ייעול, האצה ואוטומציה של התהליכים העסקיים הקיימים. השיפורים יכולים להיות מרשימים, אבל הם משפרים את המודל העסקי הקיים. גרסה טובה יותר של המודל הקיים עלול לא להספיק בהכנת המודל של הארגון כדי להתמודד עם העתיד, כלומר לבנות אר

מאת: אריה עמית | יועץ אסטרטגי וחבר נשיאות הלשכה 31.08.2026 מבוא: הפרידה מהאוטומציה הליניארית במשך עשורים, אסטרטגיות דיגיטליות התבססו על עיקרון יציב: הטמעת מערכות מחשוב כדי להאיץ, לייעל או להוזיל תהליכים אנושיים קיימים. מערכות ה-ERP, ה-CRM והמעבר לענן שיפרו את הנגישות למידע, אך הן לא שינו את המבנה ההיררכי של הארגון, את קצב קבלת ההחלטות שלו או את התלות הישירה בין מצבת כוח האדם לנפח הפעילות העסקית. המחשב נותר כלי עבודה בידיו של העובד האנושי. כניסתה של הבינה המלאכותית האוטונומית,

מאת: יהלי אדמתי | חוקרת עתידים והילל קוברובסקי | חוקר STS 31.08.2026

מאת | קהילת " עתיד הטכנולוגיה" הלשכה לטכנולוגיות מידע בישראל ערך | ד"ר אלון הסגל יו"ר הקהילה 31.08.2026 הקהילה הייחודית העוסקת בעתיד טכנולוגיה פועלת מטעם הלשכה לטכנולוגיות מידע ועוסקת באיתור איתותים שונים וקביעת חוות דעת לגבי תרחישים אפשריים לגבי עיתיד הטכנולוגיה בכלל ומערכות מהידע בפרט. במהלך החודשים האחרונים, עלו מספר נושאים ולהלן סיכום דעת מומחי הקהילה לקראת 2030. המסמך מיועד למנהלי מערכות מידע ולמנהלי ארגון טכנולוגיות ומטרתו לתת תמונת מצב בסבירות גבוהה. תמונת מצב זו יכול