top of page

פורטל הידע
חיפוש


מוזיקת נעורים - האפליקצייה שמחוללת ניסים יישומון חינמי המחזיר שירים מהעבר, ויוצר רגעי חיבור וקסם
פינת: טכנולוגיה והגיל השלישי | אפריל 2026 מאת: ד"ר נתי בלום | מנכ"לית עמותת עמדא ארי מנור | M.Sc. בגנטיקה של האדם, ומנהל שיווק בעמותת עמדא עמותת עמדא (הכתובת למשפחות עם דמנציה ואלצהיימר), השיקה בשיתוף עם שני יזמים חברתיים - טל אנגרט (תרפיסט במוזיקה) ותום ווליניץ (מתכנת ויוצר תוכן חינוכי), את יישומון הבינה המלאכותית “מוזיקת נעורים”. מדובר בכלי קל לשימוש, המאפשר לבני משפחה מטפלים, מטפלים מקצועיים וגם עובדים זרים לאתר ולהשמיע שירים מהילדות ומהנעורים של האדם שמולם. מוזיקה וזיכרו


שינוי הגישה של כלכלנים כלפי איום הבינה המלאכותית על שוק העבודה
30.04.2026 מקור: NYT מבוא: מהססנות לדאגה גוברת בעבר, כלכלנים נטו להתייחס בביטול או בספקנות לתחזיות הקודרות על השפעת הבינה המלאכותית (AI) על שוק העבודה, ותלו את האבטלה או הפיטורים בגורמים מאקרו-כלכליים אחרים. אולם, לאחרונה חל שינוי משמעותי: למרות שטרם נראים סימנים לשיבוש רחב היקף בנתונים הסטטיסטיים הנוכחיים, הקהילה הכלכלית מתחילה לקחת ברצינות את האפשרות שהבינה המלאכותית תשנה את הכלכלה בקרוב, והם חוששים שקובעי המדיניות אינם ערוכים לכך. נקודות המפנה הטכנולוגיות השינוי בתפיסת ה


Bosses: Stop telling staff that AI won’t take their jobs
30.04.2026 מאת: עמית מ. ג'ושי | מקור: IMD המאמר עוסק בלחץ המופעל על ארגונים להאיץ את אימוץ הבינה המלאכותית (AI) ובחסמים התרבותיים המונעים מהעובדים לאמץ את הטכנולוגיה. לפי המאמר, המחסום העיקרי אינו טכני אלא תרבותי, ונובע מחרדות של הצוות. מנהלי משאבי אנוש (CHROs) ממלאים תפקיד קריטי בהובלת השינוי הזה באמצעות שש אסטרטגיות מרכזיות: הפסיקו להבטיח שלא יהיו פיטורים: הצהרות של מנהלים לפיהן השקעה ב-AI לא תוביל לאובדן מקומות עבודה פוגעות באמינותם, במיוחד לנוכח דיווחים בחדשות על קיצוצי


מהפכת ה-AI בפיתוח תוכנה: לקראת עידן "מפעל הסוכנים"
30.04.2026 מקור: McKinsey & Company עולם פיתוח התוכנה ניצב בפני אחד השינויים העמוקים ביותר בתולדות התכנות. אם לבינה מלאכותית יוצרת (Gen AI) יש "יישום קטלני" (Killer App), הרי שזהו פיתוח התוכנה. המאמר מתאר מעבר פרדיגמטי שבו הפיתוח הופך מתהליך ידני ואיטי למערכת של "מפעלי סוכנים" (Agent Factories) הפועלים מסביב לשעון, ומסוגלים להזניק את הפרודוקטיביות עד פי 20. 1. המודל החדש: משמרות יום ולילה החזון שמתואר במאמר אינו מדע בדיוני, אלא מציאות שכבר מיושמת בבנקים גדולים ובחברות ג


הטרנספורמציה של ה-AI: המדריך למנהיגות עסקית בעידן הבינה היוצרת
30.04.2026 מקור: McKinsey & Company בעולם שבו טכנולוגיית ה-AI זמינה לכל דורש, היתרון התחרותי כבר אינו טמון בכלים עצמם, אלא ביכולת של הארגון לבנות תשתית אנושית, טכנולוגית ועסקית המאפשרת יישום מהיר ומדיד של פתרונות בקנה מידה רחב. המאמר מנתח את 12 התימות המפרידות בין חברות הנערכות מחדש לבין אלו שנותרות מאחור. ההבדל שבין פתרון נקודתי ליכולת ארוכת טווח החברות המובילות כיום אינן מסתפקות בפתרונות חד-פעמיים, אלא מתמקדות בבניית יכולות מתמשכות שמאפשרות להן לרתום כל טכנולוגיה חדשה ביע


חיזוק ההובלה הגלובאלית של ההייטק הישראלי בעידן ה-AI
30.04.2026 מקור: רשות החדשנות רשות החדשנות גיבשה מסמך המפרט את החזון ואת כיווני הפעולה המוצעים לטובת חיזוק ההובלה הגלובלית של ההייטק הישראלי בעידן ה-AI. ומזמינה את הציבור לעיין בו ולהגיש תובנות והמלצות המבוססות על תוכנו, תוך התייחסות ישירה לנושאים ולכיוונים המופיעים בו. להלן סיכום תמציתי של עיקרי האסטרטגיה, המדיניות ודרכי הפעולה כפי שהם מפורטים במסמך: חזון ואסטרטגיה מרכזית החזון המוצג במסמך הוא שההייטק הישראלי יוביל עולמית ב- AI במקומות שבהם המצוינות גוברת על יתרון הגודל. האס


עקרונות ממשל בינה מלאכותית לדירקטוריונים
30.04.2026 מקורות : KPMG ו INSEAD דוח זה מציג חמישה עקרונות ליבה לממשל בינה מלאכותית (AI) המיועדים לדירקטוריונים, במטרה לספק מסגרת עבודה מעשית לקבלת החלטות בסביבה טכנולוגית ועסקית המשתנה במהירות. הטכנולוגיה מקרבת את הדירקטוריונים לתחומי החלטה שבעבר היו מרוחקים מהם, כגון ארכיטקטורת טכנולוגיה, טרנספורמציה של כוח אדם ושימוש בנתונים, כאשר החלטות אלו יעצבו את חוסן הארגון לטווח הארוך. תפקיד הדירקטוריון אינו לנהל את ה-AI ישירות, אלא לספק פיקוח אסטרטגי, להציב ציפיות ולאתגר הנחות יסו


דוח מדד הבינה המלאכותית (AI Index) לשנת 2026
30.04.2026 מקור: Stanford University דוח מדד הבינה המלאכותית (AI Index) לשנת 2026 מציג תמונה מורכבת של טכנולוגיה הצומחת במהירות חסרת תקדים, תוך שהיא מאתגרת את המערכות שנבנו סביבה כדי לנהל ולמדוד אותה. התובנה המרכזית העולה מהדוח היא שהבינה המלאכותית מתרחבת מהר יותר מכפי שמערכות הממשל, שיטות ההערכה והתשתיות מסוגלות להסתגל. להלן תמצית רחבה של התובנות המרכזיות מהדוח: 1. קצב אימוץ וצמיחה טכנולוגית חסרי תקדים הבינה המלאכותית הגיעה לאימוץ המוני מהר יותר מהמחשב האישי או מהאינט


מיישם ה AI - התפקיד שחסר וימנע את כישלון הטכנולוגיה בארגון
30.04.2026 אבישי מרון | מנכ"ל ומייסד AM Consulting, חתום על מעל 10 פטנטים בתחום AI. מהנדס AI ומוביל פרויקטים בחברות גלובליות רז הייפרמן | יועץ בכיר לטרנספורמציה דיגיטליתBDO Consulting, מרצה בתוכניות MBA ברופין ובאונו רקע הטמעת ומינוף ה-AI בארגונים לא נכשלים טכנולוגית, אלא ארגונית – חסר תפקיד שמחבר בין יכולות ה-AI לתהליכי העבודה העסקיים. תפקיד זה מוגדר כ'מיישם ה-AI', והיעדרו גורם ל-95% מהפיילוטים לא להניב תשואה מדידה. סדרת המאמרים הנוכחית בוחנת את התפקיד הזה: מה מהותו, למה אף


המשולש הדיגיטלי: ארכיטקטורה ארגונית המשלבת דיגיטל, בינה מלאכותית ודאטה להצלחה בעידן הדיגיטלי
מאת: רז הייפרמן | יועץ בכיר לטרנספורמציה דיגיטלית, BDO Consulting מרצה בתוכניות MBA במכללות אונו ורופין 30.04.2026 רקע הכנת הארגון לפעול בסביבה דיגיטלית ועתירת AI הינו תהליך מורכב ומשמעותי. הצלחה בעידן הדיגיטלי מחייב התאמות ארגוניות ובתרבות הארגונית, השקעה בהכשרת העובדים ופיתוח מיומנויות דיגיטליות וה AI שלהם. האתגר הוא בראש וראשונה ארגוני ולא רק טכנולוגי. על הארגון לשפר את חוויות הלקוח, לשפר את התהליכים העסקיים הפנימיים, לאתר ולפתח מודלים עסקיים חדשניים, להכין ולשפר את התשת


קטר תחת אש: חוסנו של ההייטק הישראלי מהחזית בעזה ועד "שאגת הארי" באיראן
מאת: אריה עמית | יועץ אסטרטגי וחבר נשיאות הלשכה 30.04.2026 ההייטק הישראלי, המכונה לעיתים קרובות "הקטר של המשק", עובר בשנים 2024–2026 את המבחן הקשה בתולדותיו. הוא נכנס לאירועי ה-7 באוקטובר ולמלחמת "חרבות ברזל" כשהוא כבר חבוט מטלטלות גלובליות ואי-יציבות פוליטית פנימית. המעבר ממלחמת התשה בזירות מקומיות למערכה ישירה ורחבת היקף מול איראן במבצע "שאגת הארי", הציב את התעשייה בפני אילוצים קיצוניים, אך גם חשף הזדמנויות אסטרטגיות שמשנות את פני הענף. בעוד מלחמת "חרבות ברזל" התמקדה בזירות


השימוש והתועלת של GenAI בהשכלה גבוהה: חוויית הסטודנטים ונקודות המבט שלהם
30.04.2026 מקור: Science Direct להלן פירוט המסקנות, הנתונים והתובנות העיקריות העולים מהמחקר שנערך בקרב למעלה מ-8,000 סטודנטים בארבע אוניברסיטאות באוסטרליה בנושא השימוש בבינה מלאכותית יוצרת (GenAI) בהשכלה הגבוהה: היקף האימוץ ודפוסי השימוש המחקר מעלה כי GenAI הפכה לכלי נפוץ ביותר בקרב סטודנטים, כאשר למעלה מ-80% מהסטודנטים השתמשו בכלים אלו למשימות הקשורות ללימודיהם. כמעט מחצית מהסטודנטים (44.5%) משתמשים בטכנולוגיה על בסיס שבועי או יומיומי. עם זאת, קיימים פערים דמוגרפיים משמעותי
bottom of page
