מאת: אביטל ינובסקי | מומחית בגיוון והכללה בטכנולוגיה
הרבה מאד חברות כבר מבינות שגיוון זה חשוב עיסקית, כבר רוצות לגוון אבל לא תמיד עושות את זה נכון ואז זה פחות מצליח והרבה יותר מתסכל.
חשוב להבין שהערך העיסקי האמיתי של גיוון והכללה מגיע מהכללה, מראיית אחר נקיה ואמיתית, מזה שנכיר ששונה זה לא פחות. התפיסה הזו חשובה מאד בחיים של כולנו ובעיני היא המפתח להצלחה בגיוון והכללה.
הרבה פעמים אני ממליצה לארגונים שאני מלווה במסע הגיוון להשתמש בלוח השנה ולתת יותר תשומת לב כל פעם לאוכלוסיה מגוונת אחרת. חודש יוני הוא חודש מגוון כזה וזו הזדמנות לשתף איך נכון לפעול ואיך אפשר להצליח. יוני מוכר בעיקר כחודש הגאווה ויחד עם זאת מצוינים בו גם יום העיוור וחג האוטיסטים.
יוני הוא חודש מאד מגוון. כשעוסקים בגיוון והכללה יש הרבה מאד אוכלוסיות שונות להתייחס אליהן. כל ארגון יכול לבחור במה להתמקד ועוד יותר במה להתמקד עכשיו. הרבה פעמים אני ממליצה לארגונים שאני מלווה במסע הגיוון להשתמש בלוח השנה ולתת יותר תשומת לב כל פעם לאוכלוסיה מגוונת אחרת. להתייחס ללוח שנה מגוון שרלוונטי למדינה בה הם פועלים. חודש יוני הוא חודש מגוון כזה וזו הזדמנות לשתף איך נכון לפעול ואיך אפשר להצליח. יוני מוכר בעיקר כחודש הגאווה ויחד עם זאת מצוינים בו גם יום העיוור וחג האוטיסטים.
אז איך להכליל את קהילת הלהטב"ק, להכליל עיוורים ולקויי הראיה ולהכליל אוטיסטים? למה גם ב- 2022 זה עדיין שונה וראוי שנתייחס לזה בארגונים שלנו.
על גאווה ודיעות קדומות אי אפשר לפספס שיוני הוא חודש הגאווה – דגלים תלויים בכל מקום, מצעדים מתוקשרים יותר ופחות בהרבה ערים – יש שאוהבים, יש שכועסים אבל אי אפשר להתעלם.
מה המשמעות של זה בעולם העיסקי? הנה כמה שאלות שאני שומעת כל שנה:
למה צריך את זה בכלל?
מה בדיוק מפריע להם לעבוד כמו כולנו
?בינינו, זה הכל בשביל מיתוג מעסיק, לא?
לצבוע את הלוגו בצבעי הגאווה זה לא קצת שחוק?
גילה חייט, פאונדרית ו-CTO בסטארטאפ הליגלטק Darrow.ai כתבה החודש "להיות אישה לסבית זה משהו שהוא קל וקשה בו זמנית - היה לי הרבה יותר קל להיכנס במקומות שאני מרגישה שהמיניות שלי לא נבחנת בכלל". יש מעט מדי נשים סיניוריות ויזמיות, יש מעט מדי CTO נשים ואני תמיד מרגישה לבד במפגשים כאלה. "הרבה יותר קל לדבר עם אנשים כשברור ש'זה' לא על השולחן והאלמנט של מיניות לא רלוונטי". במאמר שהתפרסם לפני שנה בכלכליסט "ההייטק תופס את עצמו ליברלי, אבל טרנסים.ות זו נקודת עיוורון שלו" מדברת ביאנקה לואיס, מנהלת מכירות בכירה על החוויות שלה ויש לנו הרבה מה להשתפר. התנכלויות לעובדים, חסימת קידומים, הדרה בגיוסים או סתם מיקרו־אגרסיות (הערות קטנות, לכאורה בלתי מזיקות, הרבה פעמים אפילו ללא כוונה רעה, שפוגעות) בפינת הקפה: אפילו ההייטק, הסקטור הכי פרוגרסיבי בישראל, מתנהל ברובו כמועדון בנים סטרייטי, שמתקשה לאמץ לשורותיו טרנסג'נדרים.ות ובעיקר מעדיף לא להסתבך עם עובדים שמרנים.
שואלים את זה גם אנשים מתוך הקהילה הגאה – כי כמו תמיד בגיוון – חלק רוצים להחצין וחלק מעדיפים שלא וכל הדעות לגיטימיות. לחלק מקהילת הלהטב"ק קל ולחלק פחות, ויש כאלה שקשה להם ממש – בעיקר כאלה שהחיצוניות שלהם מאד אחרת. יש פעולות שנעשות בחברות ואני לא תמיד מתחברת אליהן כי זה נראה לי "קל מדי לבחור לעשות עבור האוכלוסיה הזו". ולפעמים זה מרגיש רק לצורכי מיתוג מעסיק ופחות עשייה שמקדמת באמת.
ועדיין זה בסדר גמור. כל פעולה חשובה. זה חלק מלראות את האחרים והאחרות באשר הם, ולשדר שאנחנו מקבלים את כולם כעובדים, בדיוק כמו שהם. כי רק ככה נהנים מיצירתיות, ופתיחות מחשבתית, והצלחות עסקיות - כשעובדים איתנו כולם ויותר חשוב, הם מרגישים נוח להיות מי שהם, כמו שהם.
הרבה חברות צובעות את הלוגו שלהן ברשתות בצבעי הדגל. זו הצהרה. דגלים במשרד זו הצהרה שאנחנו מודעים, ומקבלים אתכן ואתכם וגם את אלה שרוצים שיפנו אליהם בגוף אחר. דגל במשרד כל השנה, זו אמירה יותר משמעותית – עובדות ועובדים רואים את זה, ונחשפים לזה גם מועמדים ולקוחות מכל המינים.
אירועי חברה ממותגים בצבעים, השתתפות כחברות במצעדי הגאווה, מפגשים עם נציגים מהקהילה, סדנאות על הנושא ועוד. כל פעולה היא צעד חשוב בדרך. שבוע הגאווה הפך מזמן לחודש, אבל בהזדמנות זו אני רוצה גם להזכיר שני תאריכים נוספים ביוני שרלוונטיים לאוכלוסיות אחרות.
תמונה שווה 1000 מילים? לא לכולם 6.6 "הבליינד דיי" - יום העיוורים ולקויי הראיה בישראל". הוא לרוב "נבלע" בחודש הגאווה ופחות מורגש.
יש כל כך הרבה הנגשות טכנולוגיות בשנים האחרונות שעיוורים מוכשרים רבים יכולים ללמוד ולעבוד כמו כולם – זכיתי ללוות כמה כאלה בדרכם להייטק וזה ממש מרגש אותי. אז מה דעתכן להנגיש את כל התמונות שאתן משתמשות ומשתמשים בהן ?
ברשתות חברתיות ובפלטפורמות פיתוח אתרים יש אופציה פשוטה לכתוב את התיאור של התמונה. ככה כשעוברים עם העכבר על התמונה תוכנות ההקראה מקריאות את הטקסט החלופי. אפשר להוסיף משפט קצר – הנגשת תמונה והסבר על מה רואים. יש מידע חשוב שמפורסם רק על גבי תמונה? מומלץ להוסיף טקסט מלווה לפוסטים. אתם בטח חושבים לעצמכם שרק מעט מאד מהקהל שלכן הם לקויי ראיה ועיוורים, אז האם כדאי לי להשקיע בזה? שאלה לגמרי לגיטימית. לדעתי כדאי כי זה ממש לא מסובך כשמודעים, זה ממתג אותנו טוב יותר כרגישים לאחרים וביחד יש לנו כח לשנות וככה הרבה יותר לקווי ראיה ועיוורים, מכל המגדרים, יזכו למידע כמו כולם – כי המגבלה מגבילה יותר בגלל שהסביבה לא מונגשת.
במקומות העבודה – שימו לב שהתוכנות שהחברה משתמשת בהן מונגשות לעיוורים – זה משתפר מיום ליום. ואם זה לא עדיין לא מספיק טוב הקדישו יותר זמן להסביר מה קורה בתוכנה ואיך משתמשים בה (לעיוורים ולקויי ראיה יש זכרון מצויין, הם היו חייבים את זה לאורך כל החיים). בחומרי הדרכה ובמצגות, הרי ידוע שתמונה שווה 1000 מילים, אז אם יש עיוורים או לקויי ראיה שזה מיועד להם תסבירו בכמה מילים מה יש בתמונה. זה ממש חשוב כדי שהם יקלטו את כל המסרים שהתכוונתם להעביר.
תעזרו בגופים מתמחים בנושא כגון "מגדל-אור" כדי להצליח מהר יותר. שונות נוירולוגית – שונה לא פחות
ה-18.6, הוא חג האוטיסטים הבינלאומי המוכר גם כיום הגאווה האוטיסטית. החג צויין לראשונה בשנת 2005 וביום זה חוגגים את הגיוון הנוירולוגי של אנשי הקשת האוטיסטית. (שימו לב שיש גם אם יום המודעות העולמי לאוטיזם שהוכרז ע"י האו"ם ומצויין ב- 2/4)
החג נוסד בידי אספים לחופש, קבוצת אוטיסטים שמטרתה ללמד את הציבור הרחב אודות הקהילה האוטיסטית. החג זכה לתשומת לב ציבורית, שכן הוא מהווה חידוש לאנשים רבים, שהתייחסו בעבר לאוטיזם כאל מצב הגורם סבל וחוסר אונים. העובדה שלאוטיזם יש גם צדדים חיוביים שראוי לחגוג אותם התקבלה בקרב הקהילה המדעית ובחברה בכלל. השימוש במילה גאווה כאן הוא במובן הפשוט שלה והמילולי – אנחנו גאים להיות כאלה. יחד עם זאת הוא מבוסס גם על השימוש של הקהילה הגאה – זה מי שאנחנו ואל תנסו לשנות אותנו. אז אם יש לכם עובדים ועובדות אוטיסטים שימו לב ותראו להם שאתם חוגגים גם איתם. עד שתקראו את המאמר החגיגה השנתית בישראל, שמתקיימת בפארק בנתניה, כבר יסתיימו. תזכרו לעקוב בשנה הבאה. זו הכללה אמיתית.
אביטל ינובסקי, מומחית בגיוון והכללה בטכנולוגיה,
054-4454576 avital@yanovsky.net https://avital-yanovsky.net
