אריה עמית – יועץ אסטרטגי וניהולי וחבר הנהלת הלשכה
ברשימת ההמצאות הגדולות של המאה האחרונה, ההמצאות ששינו את חיינו ואיננו יכולים לדמיין איך ניתן לחיות בלעדיהן, נמצא בין היתר את מנוע הקיטור, מוליכים למחצה, תרופות שמשמשות אותנו היום, האינטרנט, המנוע החשמלי, הטלפון, ה- GPS, המכונית המודרנית, האנטיביוטיקה, הפלסטיק, הטלוויזיה, תיעוד הגנום האנושי ועוד רשימה ארוכה של המצאות שהפכו את חיינו לקלים, נוחים ומהנים יותר.
טוענים שההמצאה החשובה ביותר במאה השנים האחרונות היא ההמצאה של הניהול, בדרך כלל אנחנו לא חושבים על הניהול כהמצאה, אבל אם נחשוב על כל הכלים והשיטות הגורמים לאנשים לעבוד ביחד, להניע ולגרום להם להיות פרודוקטיביים, זו בעצם המצאה.
הארגונים עומדים בתקופתנו בפני אתגרים חדשים ובלתי צפויים. לכן, נדרש להמציא את הניהול מחדש, להמציא את הדרך בה מנהיגים, מובילים, מתכננים , מתארגנים, מגייסים אנשים ויוצרים מוטיבציה.
לפני 120 שנה ב-1890, בעולם המפותח: ארה"ב, גרמניה או בריטניה 90% מהאוכלוסייה העובדת עסקה בחקלאות, בחברה תעשייתית עבדו בממוצע פחות מארבעה עובדים, השוק מפוצל והארגונים קטנים.
בתום דור, 25 שנים ב-1915, חברת פורד מייצרת יותר מחצי מיליון מכוניות בשנה, US STEEL הופכת לחברה הראשונה בעולם בעלת שווי שוק של ביליון דולר.
ב 25 שנים אלו הומצאו גם רוב כלי הניהול המודרני כמו תקצוב הוני, ניהול המותג, חלוקה לחטיבות, תכנון משימות, תגמול על ביצועים ועוד. כל המושגים, הכלים והשיטות עליהם שומעים עד היום הומצאו למעשה בתקופה שלפני 1920 ורובם הומצאו ע"י אנשים שנולדו באמצע המאה ה 19. לכן אנחנו יכולים לקרוא להמצאת הניהול הזו – MANAGEMENT 1.0 מטרת ההמצאות הניהוליות במאה השנים הקודמות הייתה להפוך עובדים לחצאי רובוטים מתוכנתים, בדרך זו הפכו את החקלאים, עקרות הבית ובעלי המלאכה למסוגלים לעמוד ליד המכונות ולבצע את אותן פעולות פעם אחר פעם.
התפתחות הניהול ב 100 השנים האחרונות מתנהגת כגרף S טכנולוגי – המצאות גדולות בתחילת הדרך, פריצות דרך בהמשך והאטה לקראת הבגרות.
ב-50 השנים האחרונות דרכי הניהול כמעט ולא השתנו, העקרונות, הכלים והשיטות לניהול שמוצאים היום בארגונים הינם מורשת - LEAGACY של גורו ניהוליים, מנכ"לים לשעבר, ומומחים מקצועיים בניהול שלמעשה, חלקם הלך לעולמו, או פרש מעבודתו ועדיין ההסתכלות שלהם על הניהול מניעה את הארגונים שלנו.
הגיעה, לכן, העת לשנות את הגישות הללו. השינוי ניצב בפני מספר אתגרים מהותיים:
ההתמודדות עם שינוי אקספוננציאלי מואץ אנחנו הדור הראשון המתמודד עם שינוי בתאוצה גוברת, השינוי השתנה וממשיך להשתנות, אנחנו חיים בעולם מגוון עם מעט שיווי משקל ואיזון, השינוי מתווסף, אינו מרפה ותמיד מפתיע. הגידול בפליטת הגז CO2 בעולם, מספר החיבורים לאינטרנט, הביקוש לשטחי אחסון נתונים, מספר המכשירים הניידים המחוברים לרשת, כמות הגנים המוכרים שהתגלו, כולם משתנים בקצב אקספוננציאלי. במאה השנים לאחור דבר לא השתנה בקצב שכזה, הקצב חדש ומאפיין את תקופתנו. השינוי המואץ דורש מהארגונים התאמה מהירה.
ההתמודדות עם תחרות הולכת וגוברת בעבר ניבנו הגנות בפני תחרות אגרסיבית היכולה להרוס ולחסל עסק, החוק הגן על רווחיות החברות תוך שמירה על רמת מחירים גבוהה ועל המיצוב בשוק. הגנות אלו נעלמות מהשוק החופשי והתחרותי של היום ומכריחות את החברות להיאבק זו בזו כדי להגן על מיצובם ורווחיותם. הדרך היחידה להתמודדות היא באמצעות חדשנות.
התמודדות עם הפיכת הידע לקומודיטי לארגונים קשה יותר לבדל עצמם לעומת המתחרה. יתרון הידע נעלם, כוח העבודה נייד, העובדים הטובים יכולים בנקל לעבור ולעבוד אצל המתחרה, היועצים בשוק עורכים השוואות בין החברות ומעבירים את הידע גם לפחות מתוחכמות, כולם נמצאים באותן רשתות של שותפים עסקיים, לקוחות ויצרנים המאפשרים זרימת ידע באופן חופשי. ההתמודדות היא ברמת היצירתיות - מהירות יצירת מידע וידע חדשים.
האתגר הוא לבנות חברה שיכולה להשתנות בקצב בו משתנה השינוי. החברות שתצלחנה לשרוד את העשור הקרוב ואחריו הן אלה שיצליחו להתקדם בשלושת האתגרים הללו. הם נדרשים להתאים את ההערכות הניהולית שלהם מהר מהמתחרים, להפוך את החדשנות לנחלת כל העובדים כל הזמן ולבנות סביבת עבודה היוצרת מוטיבציה לעובדים להשקיע יצירתיות והתלהבות להצלחת הארגון.
חדשנות בניהול לא מתחילה במיין סטרים - בחברות הפורצ'ן 500 , אלא בשוליים (FRINGE). כמו באופנה, מוזיקה, ספרות ואומנות העתיד מתהווה מהשוליים ולכן לא צריך להתחיל דווקא במקומות המרכזיים.
אחד מהמקומות הטובים להתבונן בהם הוא ה WEB שהוא מערכת גלובלית מרכזית לחדשנות וכדאי לקחת את הערכית שנמצאים בו ולאמץ אותם לניהול הארגון.
ערכים כמו פתיחות, כישרוניות, גמישות ושיתופיות -צריכים להיות גם הערכים של הארגונים היום, ה-WEB כבר היום אדפטיבי, חדשני, מקשר ומחבר ויש בו את כל מה שחסר לארגונים. אם רוצים לחדש בניהול צריך לשאול איך לוקחים את העקרונות והערכים ולא דווקא את הכלים הטכניים, ומשלבים אותם בארגון המודרני.
במשך השנים לימדו אותנו שאנחנו לא יכולים לשנות את הארגון בו אנו עובדים, יש היררכיה, זהו תפקידו של המנכ"ל, או הסמנכ"ל המתאים, כך שזה לא יקרה,
אבל זה קרה אצל אנשים כמו JEFF SEVERTS מ BEST BUY או ROSS SMITH ממיקרוסופט שבנו מודל ניהולי סביב אמון ואמינות, או אצל JORDAN COHEN מפייזר שאפשר לעובדים להוציא למיקור חוץ את העבודה הרוטינית משולחנם ללא קבלת היתר מאף אחד.
לא ניתן לבנות חברה המתאימה לעתיד מבלי לבנות אותה מתאימה לבני האדם. החלוצים שלפני מאה שנה נאלצו להתמודד עם סביבה קשיחה ופחות תומכת. היום בני האדם מסתגלים יותר, היום משנים קריירה אישית מספר פעמים במהלך חיי העבודה, חוזרים לספסל הלימודים בתקופות חיים מאוחרות, חוצים יבשות וימים לעבודה במדינות אחרות, מתמודדים עם אתגרים אדירים בחיים האישיים. אנחנו עמידים וגמישים היום מכפי שהיה פעם ויש לנו התכונות הנדרשות והנחוצות שלארגונים שלנו אין.
