פורטל ידע

הטכנולוגיה ניצחה את הקורונה: כעת יש לגייס אותה לטובת האקלים


 

נערך ע"י מזי גלאור, סמנכ"ל שיווק, IBM ישראל


 




בשנתיים האחרונות ניתן להגיד שמשבר האקלים נבלע בתוך משבר הקורונה ואילולא האחרון היינו עוסקים באקלים משמעותית יותר. כעת, כולם מבינים שנכון להירתם למאבק ויש לעשות זאת באמצעות בינה מלאכותית, מחשוב קוואנטי ומחשוב ענן.


אם היה אפשר להתעלם מהקורונה, את 2020 היינו זוכרים בתור השנה שבה היו יותר אסונות מזג אוויר ואקלים בעולם מאי פעם. לפי ההערכות 70% מהם היו כתוצאה של שינויי אקלים שמקורם בפעילות אנושית. בין השנים 2011 ל-2020, גרמו אירועי מזג אוויר ברחבי העולם לנזק מוערך מצטבר של כ-2.5 טריליון דולר - 50% יותר מהעלויות בעשור הקודם. מעבר לאובדן טרגי בחיי אדם, מדובר באירועים שפגעו בנכסים ומשאבים, השמידו מלאים, קטעו שרשראות אספקה, גרמו לכשל בשירותים ותשתיות ומנעו מעובדים להגיע לעבודתם.


דו"ח הסיכונים העולמי של הפורום הכלכלי העולמי לשנת 2021 מצא ששלושת הסיכונים העסקיים ה"סבירים ביותר" בעשור הקרוב כולם קשורים לאקלים: מזג אוויר קיצוני, כישלון של הפעילות לבלימת שינוי האקלים ונזקים סביבתיים שגורמים בני האדם. על רקע המגמות הללו הרגולציה הסביבתית העולמית מתפתחת, הלחץ מצד שוק ההון גובר, וחברות מזהמות או כאלה שמתעלמות מסוגיות סביבתיות מסומנות כמצורעות.


מן הצד שני, מגמות בתעשייה שבעבר כונו "ירוקות", כמו הפחתת פליטות או צמצום פלסטיק ודלק פוסילי, נתפסות היום פשוט כהחלטות עסקיות טובות ומוצדקות. לפי סקר שנערכה IBM לאחרונה, 80% מהצרכנים ציינו שנושא הקיימות חשוב להם, ו-60% מוכנים לשנות הרגלי קנייה כדי לשמור על הסביבה - שיעור שיכול בהחלט לעלות ככל ששינויי האקלים יהפכו מוחשיים יותר. המסקנה ברורה: התייחסות לסיכוני האקלים הפכה להיות הכרח עסקי והתעלמות מהם - לסיכון עסקי. מזג אוויר גרוע וההשלכות ההרסניות של שינוי האקלים אינם טובים לעסקים - ועדיין מקבלי ההחלטות מתעלמים מהם.


בינתיים ממשיכים מדענים, חוקרים ומומחים לחפש אחר פתרונות להפחתת פליטות גזי החממה, ומנהיגים מובילים מהלכי חקיקה להגביל עסקים מזהמים או אדישים. גם המגזר העסקי לא עומד מנגד ובתחום פועלים לא מעט עסקים משגשגים. שבע מתוך עשר החברות החדשניות בעולם ברשימת המגזין Fast Company ממוקדות בטכנולוגיות אקלים, ועל פי PWC, במחצית הראשונה של 2021 הושקעו בתחום יותר מ-60 מיליארד דולר – יותר מההשקעות ב-2020 כולה. לפי ארגון Start-Up Nation Central, בישראל לבדה קיימות כ-700 חברות המציעות פתרונות ושירותים שיש להם פוטנציאל לסייע במאבק בשינוי האקלים, והן גרפו אשתקד השקעות בהיקף של 2.2 מיליארד דולר.


אבל כל זה לא מספיק. דו"ח הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים של האו"ם קובע כי ללא הפחתה מידית ומהותית של גזי חממה בכל הגזרות, לא יהיה ניתן להגביל את עליית הטמפרטורות ב-1.5 מעלות; נתונים מעודכנים מראים שהאמזונס מתקרב לנקודת אל חזור, שאחריה לא יהיה ניתן להציל את יערות הגשם, שההשלכות על האקלים הגלובלי והמגוון הביולוגי יהיו עמוקות, ושהיקף כיפות הקרח בקטבים קטן מאי פעם. צריכת הנפט העולמית צפויה לעלות השנה, והיקף צריכת האנרגיה במרכזי נתונם צפויה לגדול ביותר מ-10 אחוזים מצריכת האנרגיה העולמית הכללית עד 2030. האם וכיצד תוכל האנושות למצוא פתרונות להאטת אסון האקלים?


מתוך תפיסת האחריות התאגידית שקבענו, IBM ממוקדת היום במספר עוגנים מרכזיים שמטרתם להבטיח עתיד בטוח יותר ובר קיימא לכלל האנושות. בתחום הסביבה, כבר מ-1971 פרסמנו את הצהרת המדיניות הסביבתית שלנו ומאז לא הפסקנו לפעול בתחום של מחשוב ירוק. ב-1995 התחלנו לחשוף נתוני פליטת גזי חממה מתוך שקיפות ואחריותיות (accountability) מלאה.


כיום הצבנו לעצמנו יעדים אגרסיביים יותר דרכים טובות יותר לשימור משאבי הטבע, הפחתה של זיהום ומזעור סיכונים הקשורים לאקלים. עד ל2030 נצמצם לחלוטין את פליטת גזי החממה שלנו, נצמצם את הפסולת שאנו מטמינים או שופרים ב90% ונקדם 100 פרויקטים ומחקרים בתחום המאבק במשבר האקלים.


כחלק מהמחויבות שלנו לקידום עתיד בר קיימא אנחנו פועלים להגיע ליעד לפיו רכש של 75% מהחשמל ש IBM תצרוך ב Cloud data centers יהיה מאנרגיה מתחדשת ב-2025, ושב-2030- 90% מהאנרגיה תהיה אנרגיה מתחדשת.


גם חידוש ועיצוב הצ'יפים הם חלק מהמדיניות שנקבעה. צריכת האנרגיה של צ'יפ בודד עשויה להיראות זניחה, אבל כשנכפיל את זה במיליונים נראה שניתן לבצע הפחתה משמעותית בצריכת אנרגיה אם נייצר צ'יפים חדשניים וחסכוניים יותר.


הלאה לעבר המודל העסקי שלנו, יבמ עובדת עם מגוון לקוחות כדי להגדיר וליישם יחדיו את יעדי ה-ESG תוך התמקדות בחמישה מרכיבים שממנפים את יכולות הבינה מלאכותית שלנו והענן ההיברידי : בבניית אסטרטגית קיימות, ניהול סיכוני אקלים, הפחתת פליטת גזי חממה, תשתיות חכמות ושרשרת אספקה ברת קיימא.


על האנושות לרתום כעת את הכלים החזקים ביותר שברשותה כדי למנוע את האסון. בחזית הטכנולוגית עומדים לרשותנו בינה מלאכותית - שתוכל לנתח מודלים מורכבים, מחשוב מואץ - שיקצר את הדרך ויתמודד עם נתוני-עתק (big data), מחשוב ענן - שיאפשר שיתוף פעולה ללא גבולות ומגבלות, ומחשוב קוונטי - שפורץ את מגבלות המחשוב הקיים ביכולת עיבוד וחיזוי. רק שילובם עם המוחות של האקדמיה יאפשר גילוי מואץ (Accelerated Discovery) של פריצות דרך מדעיים-טכנולוגיים ישימים: פתרונות אנרגיה חלופית, חומרים חדשניים (מתכלים או אוגרי CO2 למשל), תרופות וחיסונים מותאמים אישית למגיפות הבאות, כלי דיאגנוסטיקה מתקדמת, סימולציות, כלי חיזוי, ניהול סיכונים ותכנון. כל אחד מהכלים הללו לבדו הוא יעיל וחיוני למחקר המדעי, אך הסינרגיה ביניהם תעצים מדענים, חוקרים ומפתחים, תאיץ יצירתיות ותגדיל את מרחבי הגילוי המדעי כדי שנוכל לפתור בעיות מורכבות.

כפי שאתם מבינים, המשימה עצומה בהיקפה. היא דורשת ניתוח של רבבות פרמטרים אקלימיים מההווה ומהעבר, נתונים גיאוגרפיים גלובליים ואזוריים, מסקנות של אלפי מחקרים, ומאות מודלים מורכבים - המון נתונים מבוזרים שיוצרים מורכבות רבה שבני האדם לא מצליחים לחלץ ממנה תבניות, מגמות או תובנות ישימות.

הגיעה השעה שהעולם יתמודד עם משבר האקלים באותה דחיפות, נחישות ושיתוף פעולה שהופגנו במאבק בקורונה - כמו שחוקרים באקדמיה, חברות טכנולוגיה וחברות תרופות איגמו משאבים כדי לפתח חיסונים ותרופות למגיפה שאיימה לשתק את העולם. רק שילוב כוחות בין מדענים, חברות טכנולוגיה וממשלות, ורתימת כלי בינה מלאכותית ומחשוב מתקדמים, יכולים להאיץ את תהליכי המחקר המדעי וגיבוש התובנות, ולהעמיד תשתית מחקרית יציבה שייתכן ותצליח לתת תקווה לנאבקים בהשפעות שינוי האקלים - ולדורות הבאים.


למידע נוסף:

https://www.ibm.com/thought-leadership/institute-business-value/report/sustainability-transformation