תשתיות העתיד:כיצד הפכה ישראל למעצמה של חוות שרתים ומהם האתגרים הביטוחיים שבדרך?

מאת: אריה עמית | יועץ אסטרטגי וחבר נשיאות הלשכה

28.05.2026

---

מאמר זה יסקור את המגמות המרכזיות בשוק מרכזי הנתונים בישראל, ימפה את השחקנים המרכזיים והיקפי ההשקעה, וינתח את המסקנה המתבקשת: בעידן של תלות מוחלטת במידע, ניהול סיכונים וגידור ביטוחי מותאם הם התנאי ההכרחי לשמירה על חוסנה של התשתית הלאומית

שוק מרכזי הנתוניo בישראל חווה תנופת פיתוח חסרת תקדים. מספר המתקנים זינק מכ-10 מתקנים בשנת 2020 לכ-35 מתקנים פעילים, כאשר היקף ההספק הכללי צפוי לחצות את רף ה-500 מגוואט (MW) בשנים הקרובות.

השוק מונע משילוב של פרויקטים ממשלתיים (כמו "נימבוס"), דרישה לריבוניות מידע, ומהפכת ה-AI הדורשת חוות שרתים עתירות אנרגיה וכוח מחשוב.

סוגי המרכזים והחברות המפעילות אותם

ניתן לחלק את השחקנים בשוק הישראלי לשלוש קטגוריות מרכזיות:

1.    ענקיות הענן הבינלאומיות

חברות אלו מקימות אזורי ענן מקומיים (Regions), לרוב תוך חכירת שטחים או שיתוף פעולה עם חברות נדל"ן ותשתיות מקומיות

·       Google Cloud ו-Amazon Web Services (AWS)

זכו בפרויקט נימבוס הממשלתי ומפעילות מספר חוות שרתים עצמאיות ומבוזרות בארץ

Microsoft (Azure) ו-Oracle

מפעילות אזורי ענן מקומיים (בין היתר, אורקל הקימה מתקן תת-קרקעי גדול בירושלים).

Nvidia

מקימה חוות שרתים ענקית המיועדת למחשוב-על ובינה מלאכותית באזור התעשייה מבוא כרמל.

2.    חברות תקשורת ואירוח מקומיות

חברות ישראליות ותיקות המפעילות מתקנים מאובטחים (חלקם הגדול תת-קרקעיים) ומספקות שירותי אירוח לחברות הגדולות, לגופים פיננסיים ולממשלה

• MedOne

אחת השחקניות המובילות בישראל, המפעילה קמפוסים תת-קרקעיים מאובטחים.

• בינת דאטה סנטרס: מפעילה רשת של 7 חוות שרתים תת-קרקעות ומאובטחות ברחבי הארץ.

• בזק בינלאומי: מפעילה מתקני אירוח וחוות שרתים.

שותפויות נדל"ן מניב ותשתיות

שחקני נדל"ן ישראלים שנכנסו בעוצמה לתחום בשילוב עם קרנות או מפעילים בינלאומיים:

• מגה אור (Mega Or): מקימה קמפוסים ענקיים במבוא כרמל.

• קבוצת מבנה: הקימה שותפות (50-50) עם ענקית הריט העולמית Digital Realty להקמת קמפוסים בארץ, כולל בפתח תקווה.

• קבוצת לוינשטיין ו-NED Data Centers: מקימות דאטה סנטר תת-קרקעי עצום בנתניה.עזריאלי,

• אדגר, וקבוצת תעבורה (Techtonic): מעורבות כולן בייזום, רכישה או בנייה של חוות שרתים.

היקפי ההשקעה בשוק הישראלי

תחום הדאטה סנטרים הפך למנוע צמיחה פיננסי אדיר, וההשקעות בו נאמדות במיליארדי דולרים:

על פי דוחות מחקר, שווי ההשקעות השנתי בבנייה ובחומרה בשוק מרכזי הנתונים בישראל נע סביב 500–800 מיליון דולר בשנה, והשוק הכולל של תשתיות אלו צפוי לחצות שווי של כ-1.8 מיליארד דולר עד שנת 2031. במונחי הקמת מתקנים, תנופת הבנייה הנוכחית גוזרת השקעות הון של מיליארדי שקלים.

פרויקט "Ofek" (דליה אנרגיות): פרויקט ענק שהוכרז להקמת מרכז נתונים ל-AI בהספק של 130MW באשדוד (בשיתוף Serverfarm וקרן תשתיות ישראל), כאשר עלות הבנייה הראשונית מוערכת ב-1.5 מיליארד דולר. עם הצטיידות במעבדי גרפיים (GPUs) של אנבידיה, ההשקעה הכוללת עשויה לטפס לעד 5 מיליארד דולר.

פרויקט Nvidia ומגה אור במבוא כרמל: נחשף חוזה לפיו ענקית השבבים שכרה מתקן שבו שתי החברות ישקיעו יחד כ-1.5 מיליארד שקל בתשתיות, כאשר אנבידיה תשקיע עוד כ-3.3 מיליארד שקל (סך הכל כ-1.5 מיליארד דולר) להצבת מחשב העל Blackwell שלה במקום התרחבות

MedOne

החברה הכריזה על השקעה ממוקדת של כ-270 מיליון דולר להקמת שני מרכזי נתונים תת-קרקעיים חדשים באזור המרכז.

קמפוס Alpha של NED: החברה משקיעה כ-350 מיליון דולר בהקמת קמפוס דאטה סנטר מותאם ל-AI וענן באזור תל אביב

הסיכונים הכרוכים בהקמה והפעלה של מרכזי נתונים וגידורם ע"י ביטוח מתאים

חברות המפעילות מרכזי נתונים חשופות לסיכונים תפעוליים, פיזיים וטכנולוגיים עצומים, המחייבים פוליסות ביטוח מורכבות ומותאמות אישית.להלן מפת הסיכונים המרכזית שחברות ביטוח בוחנות, מחולקת לפי קטגוריות סיכון תפעוליות ופיזיות:

סיכוני סייבר ואבטחת מידע :

• מתקפות כופרה (Ransomware): הצפנת שרתים וסחיטת כספים מהחברה.

• גניבת מידע ופריצות: דליפת מידע רגיש של לקוחות קצה.

• חבות צד ג' (Third-Party Liability): תביעות ענק מלקוחות שמידע שלהם נחשף.

• השבתת מערכות (Cyber Business Interruption): הפסד הכנסות ישיר עקב נפילת רשת.

סיכונים פיזיים וסביבתיים

·        כשל במערכות קירור: התחממות יתר של שרתים המובילה להשבתה מוחלטת או לשריפה.

·        נזקי אש ועשן: אש בלוחות חשמל עלולה להשמיד חומרה יקרה בשניות.

·        נזקי מים והצפות: כשל במערכות צינורות או חדירת מי גשמים למבנה.

·        אסונות טבע: רעידות אדמה, סופות או פגיעות ברק המשביתים את האתר

כשלים תפעוליים ותשתיות חשמל

• נפילות מתח וחשמל: תלות מוחלטת ברשת החשמל הציבורית ובמערכות אל-פסק (UPS).

• כשל בגנרטורים: אי-תפקוד של מערכות הגיבוי בזמן אמת.

• קלקול מכאני (Machinery Breakdown): בלאי או כשל פתאומי במערכות מיזוג האוויר התעשייתיות.

סיכונים עסקיים ומשפטיים

• אובדן רווחים מהשבתה (Business Interruption): פיצוי על אובדן הכנסה בזמן תיקון נזקים פיזיים.

• הפרת הסכמי רמת שירות (SLA): קנסות כבדים ללקוחות עקב זמני נפילת שרתים (Downtime).

• שרשרת אספקה: עיכובים בקבלת רכיבי חומרה ייחודיים (כמו צ'יפים ומעבדים) להחלפה.

לסיכום

שוק מרכזי הנתונים בישראל עובר מהפכה שהופכת אותו מתשתית טכנולוגית משנית לעמוד השדרה האסטרטגי של הכלכלה הלאומית מהנתונים עולה שתנופת הפיתוח היא חסרת התקדים – המתבטאת בזינוק ל-35 מתקנים פעילים והשקעות ענק של מיליארדי דולרים מצד ענקיות גלובליות וקבוצות נדל"ן מקומיות – שיוצרת תלות מוחלטת של המשק ברציפות תפקודית של מתקנים אלו.

המסר העיקרי למפעילי המרכזים ולמשקיעים הוא שהצמיחה הפיזית המהירה, במיוחד בעידן ה-AI ומחשוב-העל, חייבת להיות מלווה באסטרטגיית הגנה רב-שכבתית.

לאור החשיפה המוגברת לסיכוני סייבר מתוחכמים, כשלי תשתית קריטיים וקנסות SLA כבדים, המסקנה הסופית היא שניהול סיכונים מושכל וגידורם באמצעות פוליסות ביטוח מורכבות ומותאמות אינם עוד בגדר 'מוצר משלים', אלא תנאי הכרחי להבטחת החוסן של התשתית הדיגיטלית עליה נשענת מדינת ישראל בעשור הקרוב