מקור: HBR 18.09.2026 המאמר מסביר כי מרבית מאמצי השינוי הארגוניים נכשלים לא בגלל ביצוע לקוי, אלא מכיוון שמנהיגים בכירים נופלים למלכודת של "התאמה מדומה" – הם מתנהגים כאילו הם מסכימים על ה"למה", "מה" ו"איך" של השינוי, בעוד שבפועל הם אינם מסכימים. מחקרים לאורך עשרות שנים מראים כי שיעור הכישלון של מאמצי שינוי וארגון מחדש נע באופן עקבי בין 50% ל-70%. המחברים מבחינים בין "התאמה " (Alignment), שמשמעותו לרוב היא רק "לא להפריע זה לזה" או קבלה שטחית של קווי המתאר של התוכנית, לבין "הסכ

מאת: נועם הנדרוקר | מנכ"ל חברת Cybiz 18.09.2026 מנהלי IT ואבטחת מידע מוצפים היום בהצעות למוצרי EDR, XDR, DNS Security הגנת דואר אלקטרוני ושלל פתרונות נוספים. כמעט כל מוצר מבטיח להיות שכבת ההגנה שחסרה לארגון. על הנייר, הכל נראה מרשים. בפועל, יותר מוצרי סייבר לא בהכרח מייצרים יותר הגנה. לפעמים הם מייצרים בעיקר יותר רישיונות, יותר התראות ויותר אשליה של ביטחון. בחלקים מתעשיית הטכנולוגיה התפתח בשנים האחרונות מודל של מכירת רישיונות לפני הבנת הצורך. מוצרים נמכרים לארגונים בלי אפיון

מאת: פרופ ליאור זלמנסון באדיבות הקתדרה במוז״א ופרופ׳ ליאור זלמנסון, במסגרת הסדרה ״בינה בזמן אמת-עונה חדשה!״ - חדשות ועדכונים שוטפים על עולמות הבינה המלאכותית 18.09.2026 אנתרופיק הודיעה שטקסטים של קלוד יישאו בקרוב סימן מים. לא מדובר בחותמת נראית לעין, אלא במעין צופן סמוי שמסתתר באופן שבו התוכנה בוחרת מילים. דמיינו שבכל פעם שהמערכת יכולה לבחור בין מילים דומות, למשל "שמח" או "מאושר", היא מתוכנתת להעדיף בעקביות אחת מהן. קורא אנושי שקורא את הטקסט לא ירגיש בשום דבר חריג, אבל מי שיו

פוסט מאת: Rob Llewellyn CEO CXO Transform תרגם רז הייפרמן | יועץ בכיר לטרנספורמציה דיגיטלית, BDO Consulting ומרצה בתוכניות MBA באונו ורופין 18.09.2026 מה שארגונים מסוימים מכנים "טרנספורמציה" הוא לעתים קרובות רק תחזוקה מובנית. זוהי פשטנות יתרה. טרנספורמציה היא תהליך מורכב, מבולגן ולא ליניארי. הביצוע, התרבות והמנהיגות משתלבים זה בזה. אין כאן שום דבר חדש. אך הבהירות חשובה, במיוחד כאשר התוצאות העסקיות של הטרנספורמציה מאכזבות את המנכ"ל ואת בעלי העניין העיקריים האחרים. הנה דרך פש

מאת: אופיר אליעז 18.09.2026 תקציר מאמר זה טוען כי התייקרות תשתיות המחשוב בארגוני Enterprise אינה מוסברת רק במהפכת ה-AI ובעליית מחירי רכיבי הזיכרון. שינוי מודל הרישוי של VMware לאחר רכישתה על ידי Broadcom הפך את הליבה הפיזית ליחידה כלכלית, ויצר תמריץ לארכיטקטורה של פחות ליבות, ביצועים גבוהים יותר לליבה ויותר זיכרון לכל Host. חידושו של המאמר הוא בהצבעה על האפקט המצטבר: לחץ OPEX של תוכנה מתורגם לאופטימיזציית CAPEX של חומרה, בדיוק כאשר שוק הזיכרון מתייקר. התוצאה: התייקרות השרת גד

סיכום מאמר מה -New York Times | מאת רג'י אוגוו, 13 אוגוסט 2026 ערכה: אריאל פלג 18.09.2026 הרעיון המרכזי כתבה חדשה ב-NYT חושפת מבט אל מאחורי הקלעים של תעשייה מתהווה: יצירת "כוכבים" וירטואליים המבוססים על AI, המיועדים לככב בפודקאסטים, ביוטיוב, באופנה ובמוזיקה. השאלה שמנחה את הכתבה: מה אנשים רוצים באלילים מלאכותיים והאם הם מאיימים על התרבות האנושית או מרחיבים אותה. דוגמאות בולטות מפעל הפודקאסטים: החברה המרכזית שמוזכרת בכתבה, Inception Point AI, מפעילה למעלה מ-100 פרסונות AI ומפי

פינת: רגע של היסטוריה | ספטמבר 2026 ערך: אריה עמית | יועץ אסטרטגי וחבר נשיאות הלשכה ב-11 בספטמבר 2001, העולם השתנה ללא היכר. בעוד שההשלכות הגיאופוליטיות והביטחוניות של קריסת מגדלי התאומים בניו יורק נותחו לאורך השנים מכל זווית אפשרית, האסון הזה היווה גם קו פרשת מים דרמטי עבור תעשיית טכנולוגיות המידע (IT). קומפלקס מרכז הסחר העולמי (WTC) היה לב פועם של הכלכלה הגלובלית, ואכלס מאות חברות פיננסים, ביטוח, ייעוץ וטכנולוגיה. בבוקר אחד, אלפי שרתים, מיליוני קילומטרים של סיבים אופטיים

והפעם: טל סופר כפיר לשעבר מנמ"רית, כיום מנהלת מערכות עסקיות בקבוצת פספורטכארד מראיין: רז הייפרמן 18.09.2026 מתי הייתה הפעם הראשונה בה נחשפת לעולם מערכות המידע? מה גרם לך להישאר ולהתמקצע בו? הכל התחיל בשנת 2003, בהטמעת מערכת CRM Dynamics בבית הספר יואל גבע, שם נכנסתי לתמונה בשלב הבדיקות וההטמעה - ומאז לא יצאתי ממנה. מה שהתחיל כפרויקט הפך לאהבת חיים: כל שנה קצב ההתקדמות רק מתגבר, ואני מתאהבת מחדש שוב ושוב. בשנה וחצי האחרונות, עם ההאצה האקספוננציאלית של ה-AI, אני ממש כמו ילדה בח

מאת: אריה עמית | יועץ אסטרטגי וחבר נשיאות הלשכה 31.08.2026 מדריך מעשי לחברי דירקטוריון והנהלה בכירה (C-Suite) על איזון בין אוטומציה קיצונית, עלויות תשתית ושימור ההון האנושי בשנתיים האחרונות, עם הבשלתם של סוכני בינה מלאכותית אוטונומיים, (Agentic AI) ניצב עולם העסקים בפני אחת המגמות הדרמטיות ביותר בהיסטוריה המודרנית: האפשרות התיאורטית לקצץ עד כ-50% ומעלה ממצבת כוח האדם בארגונים, ולהחליפם במערכות תוכנה עצמאיות. מהלכים אלו, אשר החלו כהבטחה חסרת תקדים להתייעלות תפעולית ולזינוק ברו

סיכום מאמר מה-New York Times | מאת לידיה דה-פיליס ערכה: אריאל פלג 31.08.2026 הרעיון המרכזי התלהבות ראשונית של החברות מ-AI פינתה מקומה לפיכחון כשהגיע החשבון. תחילה היה גל של "tokenmaxxing" - מנהלים שעודדו שימוש מקסימלי ב-AI. אחר כך הגיע "tokenminning", כשארגונים גילו שהם שורפים מיליוני דולרים בלי לדעת בדיוק מה הם קונים. מהמתח הזה נולד תחום כלכלי חדש: "טוקנומיקס" - חקר האופן שבו משאב הטוקנים (יחידות החישוב שבהן נמכר AI) נוצר, נסחר והופך לערך עסקי. למה קשה למדוד את הערך? בניגוד

מאת: צביקה רוזנפלד | מנהל בכיר לתחום התשתיות וטכנולוגיות, בחברה גלובלית 31.08.2026 בשנת 2013 כאשר הועסקתי בחברת HP, הובלתי פרויקט תשתיות אסטרטגי להקמת ענן ציבורי בעבור ממשלת גאנה. הגוף אשר הוביל את הפרויקט מטעם הממשלה היה NITA (מחלקה בתוך משרד התקשורת המקומי של גאנה). היה זה פרויקט רחב היקף בהיקף כספי של 24 מיליון דולר עם חשיפה ציבורית גבוהה ורגישות פוליטית ניכרת. זמן קצר לאחר תחילת הפרויקט התברר כי הפרויקט נמצא בפני משבר. ציודי התשתית אשר שולחו ללקוח, אוחסנו במשך תקופה ארוכ

מבוסס על "נקודת מבט" מאת סטיב לוקאס, מנכ"ל חברת Boomi 31.08.2026 בעוד שהעולם העסקי עדיין מנסה לעכל את המהירות שבה הבינה המלאכותית (AI) פרצה לחיינו, השאלה הגדולה כבר אינה "האם להשתמש ב- AI", אלא "איפה ואיך להריץ אותה". במאמר עמדה נוקב, סטיב לוקאס, מנכ"ל חברת בומי, מציג מסקנה חד-משמעית: כל ארגון רציני יעבור להרצת AI פרטי. הוא לא ישכור אותו; הוא יריץ אותו בתוך התשתית שלו. התזה של לוקאס אינה מבוססת על העדפה טכנולוגית גרידא, אלא על כוח בלתי אפשרי לעצירה: הכלכלה. בהיסטוריה של הטכנו