top of page

פורטל הידע
חיפוש


הצלחה בטרנספורמציה דיגיטלית: מדוע מיומנויות ויכולות חשובים יותר מטכנולוגיה
מאת: רז הייפרמן | יועץ בכיר לטרנספורמציה דיגיטלית, BDO Consulting מרצה בתוכניות MBA במכללות אונו ורופין 15.05.2026 רקע העולם העסקי ממוקד בשנים האחרונות בטכנולוגיית הבינה המלאכותית (AI). נושא חשוב, אבל אינו עומד בפני עצמו, אלא מהווה חלק מהטרנספורמציה הדיגיטלית. נראה שהדיון בטרנספורמציה הדיגיטלית כמעט ופסק והתחושה שהארגונים השלימו אותה ועכשיו יש להתמקד ב AI. זו טעות – ההנחה שטרנספורמציה דיגיטלית הייתה פרויקט, שהושלם, היא טעות, ואל לארגונים להניח שהם סיימו עם האתגר הזה. טעו


הטכנולוגיות החדשות שנועדו להוזיל את עלויות ההיסק (Inference) של בינה מלאכותית
מקור חברת מקינזי (McKinsey) 30.07.2026 רקע: המעבר מאימון להיסק עד כה, עיקר ההשקעות בחישוב עבור בינה מלאכותית התמקד באימון המודלים. אולם, המאמר מציין כי כעת מרכז הכובד עובר להיסק – התהליך השוטף של הרצת מודל מאומן כדי לענות על שאילתות משתמשים. בעוד שעלות שאילתה בודדת היא קטנה, בקנה מידה רחב (מיליארדי שאילתות ביום), העלויות הופכות למכריעות עבור הכדאיות הכלכלית של יישומי AI. בשנת 2026 לבדה, ארבע חברות הענק (אמזון, גוגל, מטא ומיקרוסופט) צפויות להשקיע מעל 700 מיליארד דולר בתשתיות A


הנחת היסוד שעליה נבנה הניהול המודרני מתחילה להתערער
מאת: נעם גונן | שותף, Chief Strategy Officer, Deloitte ישראל עינבל נמיר | AI Workforce Transformation Leader, Deloitte ישראל אדם צייטלין | FinOps Lead, Deloitte ישראל 30.07.2026 יש מהפכות שמכריזות על עצמן בקול גדול. הן מלוות בכנסים יוקרתיים, במצגות מרשימות, בסבבי גיוס ענק ובכותרות ראשיות. אחרות מתרחשות כמעט בשקט. בזמן שהעיניים נשואות לטכנולוגיה החדשה, הן משנות דבר עמוק הרבה יותר: את הכללים שלפיהם הכלכלה פועלת. לעיתים, רק בדיעבד מתברר שלא מדובר בעוד גל של חדשנות, אלא בשינוי במ


ארוחת החינם עומדת להיגמר: לאן מועדים מחירי כלי הבינה המלאכותית, ואיך ארגונים ופרטים צריכים להיערך
מאת: אריה עמית | יועץ אסטרטגי וחבר נשיאות הלשכה 30.07.2026 במבט ראשון, מהפכת הבינה המלאכותית היוצרת (Generative AI) נראית כמו העסקה המשתלמת ביותר בהיסטוריה הטכנולוגית. תמורת מחיר של שתי כוסות קפה ומאפה – סביב 20 דולרים בחודש – מקבל כל משתמש קצה גישה כמעט בלתי מוגבלת למודלים החזקים ביותר בעולם: מ-ChatGPT ו-Gemini ועד Claude. הנגישות הזו יצרה אשליה שהאינטליגנציה המלאכותית היא משאב זול, זמין ואינסופי. מישהו כבר שילם על הקפה שלכם, וזה לא היה בכוונה טובה גרידא. זה בדיוק מה שקורה כ


מהפכת ה :Vibe Coding-כש 100 דולר בחודש מחליפים צוות פיתוח שלם
מאת: מתן שרון | CTO באמן דיגיטל מקבוצת Aman (צילום: ניב קנטור) 30.07.2026 המעבר מכתיבת שורות קוד לשיחה עם בינה מלאכותית מוריד את חסמי הכניסה לפיתוח לשפל היסטורי, משנה את תפקיד המתכנת ומחייב ארגונים לבנות מנגנוני בקרה, אבטחה וארכיטקטורה כדי שלא לאבד שליטה על המהפכה. בשנה האחרונה נכנס ללקסיקון הטכנולוגי מונח חדש: Vibe Coding , לא מדובר בעוד מסגרת פיתוח או שפת תכנות, אלא בגישה. במקום לשבת ולכתוב קוד שורה־שורה, המפתח מתאר למערכת מבוססת בינה מלאכותית מה הוא רוצה- והקוד פשוט נוצר ע


:Vibe Coding דור חדש בהתפתחות שפות התכנות, או תופעה חולפת?
מאת: אריה עמית | יועץ אסטרטגי וחבר נשיאות הלשכה 30.07.2026 בפברואר 2025 פרסם אנדרי קרפטי - ממייסדי OpenAI ומי שעמד בראש צוות ה- AI של Tesla - ציוץ קצר שהצית דיון עולמי בקהילת המפתחים. הוא תיאר סגנון עבודה חדש שבו המתכנת "נכנע לחלוטין לוייבים, מאמץ את האקספוננט, ושוכח שהקוד בכלל קיים" - ומכנה זאת Vibe Coding. הפוסט צבר מיליוני צפיות תוך ימים, והמונח עשה את דרכו במהירות לניו יורק טיימס, לגארדיאן ועוד. באוקטובר 2025 הוכתר "Vibe Coding" כמילת השנה של מילון קולינס. מעבר לבאזז התק


בין פתק נייר לבינה מלאכותית: הטכנולוגיה והסייבר מאחורי הבחירות בישראל
מאת: אריה עמית | יועץ אסטרטגי וחבר נשיאות הלשכה 30.07.2026 מדינת ישראל מוכרת בעולם כולו כחממה טכנולוגית עולמית. חברות ישראליות מובילות את חזית הסייבר ההגנתי, מפתחות מודלים מתקדמים של בינה מלאכותית ומנהלות תשתיות מחשוב ענן מורכבות עבור התאגידים הגדולים בתבל. למרות זאת, ביום הבחירות, מיליוני אזרחים ישראלים עושים צעד אחורה בזמן: הם צועדים אל מאחורי פרגוד בד כחול, שולפים פתק נייר פיזי, מכניסים אותו למעטפת פלסטיק אטומה ומטילים אותה לתוך קופסת עץ נעולה. הניגוד המובהק הזה אינו מקרי,


מנצחים את השעון הביולוגי: חזון אריכות הימים הרדיקלי של ריי קורצווייל
פינת: טכנולוגיה והגיל השלישי | יוני 2026 ערך: אריה עמית, חבר נשיאות הלשכה העתידן והממציא הנודע ריי קורצווייל (Ray Kurzweil) מעריך כי האנושות תגיע ל"מהירות מילוט מאריכות ימים" (Longevity Escape Velocity) עד שנת 2032, נקודת מפנה שבה המדע יוסיף יותר משנת חיים אחת על כל שנה קלנדרית שחולפת. תחזית נועזת זו, המפורטת בספרו האחרון "The Singularity Is Nearer" (2024), מציבה תאריך יעד קרוב מתמיד שבו המוות מזקנה יפסיק להיות גזירת גורל ביולוגית בלתי נמנעת. קורצווייל אינו מבטיח חסינות מוחלט


ממר"ם בעשורים ה-70 וה-80 DNA של עצמאות טכנולוגית
פינת: רגע של היסטוריה | יולי 2026 ערך: אל"ם (בדימוס) אריה עמית | בוגר ממר"ם וחבר נשיאות הלשכה סיפורו של המחשוב בצה"ל הוא סיפור של תעוזה אסטרטגית, חדשנות תחת אש ומעבר בלתי פוסק בין פיתוח עצמי ייחודי לאימוץ טכנולוגיות עולמיות. מה שהחל בשנת 1959 כהחלטה שנויה במחלוקת לרכוש "מכונה לחישוב שכר", הפך לאורך העשורים לעמוד השדרה המבצעי של צבא ההגנה לישראל ולקטר הטכנולוגי של מדינת ישראל כולה. לרגל "יום ההולדת" ה 67 להקמת ממר"ם בחרנו להתמקד הפעם ב"פינת רגע של היסטוריה" של המגזין בעשורים


מלכודת ה-AI: כיצד להתמודד עם שחיקת מיומנויות בעידן הבינה המלאכותית היוצרת
מקור: BCG 15.07.2026 בעוד ארגונים ברחבי העולם ממהרים לאמץ כלי בינה מלאכותית יוצרת (GenAI) כדי להאיץ פריון ולייעל תהליכים, מתחת לפני השטח מתפתח איום אסטרטגי חדש. בניגוד לכלים טכנולוגיים קודמים שנועדו לתמוך בחשיבה האנושית, ה- GenAI נוטה להחליף אותה. התוצאה היא תופעה המכונה "חוב קוגניטיבי" – שחיקה הדרגתית של חשיבה ביקורתית, שיקול דעת ומקוריות בקרב משתמשים תכופים. דה-סקילינג מבוזר: לא בעיה של עובד, אלא כשל מערכתי הסכנה האמיתית אינה מסתכמת בשחיקה של עובד בודד, אלא בתופעה שחוקרי B
bottom of page
