top of page

פורטל הידע
חיפוש


החזית הבאה של בינה מלאכותית: בינה מלאכותית שיחתית ואסטרטגיה דיגיטלית
מאת אוליבר ווימן 30.06.2026 תמצית מנהלים הדו"ח בוחן את המעבר המהיר של בינה מלאכותית שיחתית מפיילוטים ניסיוניים לאסטרטגיה דיגיטלית בסיסית עבור ארגונים גלובליים. הדו"ח מדגיש כיצד מודלים גדולים של שפה וכלים סוכניים עוברים מעבר לצ'אט פשוט כדי לבצע משימות מורכבות ורב-שלביות באתרי אינטרנט, אפליקציות מובייל וזירות מסחר של צד שלישי. התפתחות זו מטפלת בנקודות כאב משמעותיות של הלקוח, כגון מסעות שירות מקוטעים ותוצאות חיפוש גרועות, על ידי הצעת התאמה אישית מודעת להקשר וממשקי שפה טבעיים. א


מהפכת ה-AI בארגון: זה לא המנוע, זה הנהג
מקור: BCG 30.06.2026 המאמר טוען כי שילוב מוצלח של בינה מלאכותית תלוי בעיקר בהתנהגות אנושית ולא ביכולת טכנולוגית. המחברים טוענים שרוב יוזמות הבינה המלאכותית נכשלות משום שמנהיגים מתעלמים מגורמים פסיכולוגיים, ומציינים כי הרוב המכריע של ערך הפרויקט נובע מניהול מעברים הקשורים לאנשים. כדי להתמודד עם זאת, המאמר מתאר שבעה עקרונות התנהגותיים שנועדו לטפח הסכמה אמיתית, להגביר את מוכנות העובדים ולגשר על הפער בין אופטימיות של מנהלים לחשש מצד העובדים. למרות השקעות עתק ואופטימיות רבה, רוב


הרשתות החברתיות הנדסו קשב. הבינה המלאכותית מהנדסת קשר
מאת: פרופ ליאור זלמנסון 30.06.2026 באדיבות הקתדרה במוז״א ופרופ׳ ליאור זלמנסון, במסגרת הסדרה ״בינה בזמן אמת-עונה חדשה!״ https://www.katedra.co.il/meeting/%d7%91%d6%b4%d6%bc%d7%99%d7%a0%d6%b8%d7%94-%d7%91%d7%96%d7%9e%d7%9f-%d7%90%d7%9e%d7%aa/ בשבוע שעבר עלתה לרשת הרצאה שנתתי בכנס החדשנות והיצירתיות בהוראה באוניברסיטת תל אביב. דיברתי שם על שאלה שנשמעת לכאורה צינית: מה אפשר ללמוד מהרשתות החברתיות על יצירת עניין ומעורבות בכיתה? הרשתות החברתיות אינן בדיוק המודל החינוכי שהיינו רוצים


כך תיישמו ארכיטקטורת SASE מאוחדת עבור הארגון ב-5 צעדים
30.06.2026 מאת: איציק מלכה | מנהל פעילות פורטינט ישראל אימוץ SASE (Secure Access Service Edge) הוא כבר לא שאלה של 'אם' – זו שאלה של 'כיצד'. בעוד שרוב הארגונים החלו לנוע לעבר גישה מאובטחת לשירותי קצה כדי להגן על המשתמשים, היישומים והנתונים שלהם, הארכיטקטורות והיישום המסופקים על ידי הספקים משתנים לעתים קרובות מאוד. חלק מהפתרונות מבטיחים התכנסות, אך מספקים מוצרים נקודתיים המשולבים באופן רופף. אחרים חסרים את הנראות, יכולת ההרחבה או עקביות המדיניות הדרושות לתמיכה במשתמשים מרוחקים


קביעת סדרי עדיפויות לסיכוני בינה מלאכותית: מחקר דלפי גלובלי של קונצנזוס מומחים
30.06.2026 מקור: MIT תמצית דו"ח זה מסכם מחקר של דלפי שכלל 272 מומחים בינלאומיים אשר ניתחו את נוף הסיכונים של בינה מלאכותית עד שנת 2030. הממצאים מדגישים הסתברות משמעותית לנזק קטסטרופלי - העולה על מיליון מקרי מוות או הפסדים של 100 מיליארד דולר - ברוב קטגוריות הסיכון, כולל יכולות מסוכנות ולוחמת סייבר. בעוד שיישום אמצעים פרגמטיים להפחתת איומים אלה עשוי להפחית את האיומים הללו, מומחים מזהירים כי סכנות מהותיות נותרות טבועות במסלולי הפיתוח הנוכחיים של בינה מלאכותית. קיים חוסר איזון


סערה - כן, קטסטרופה - לא: מה עובר על שוק התעסוקה?
30.06.2026 מאת: אריאל פלג | יועצת אסטרטגית, חוקרת תרבות וטכנולוגיה וחברה בצוות המגזין של הלשכה לטכנולוגיות המידע הטלטלה בהייטק אמיתית ויש תחושת אפוקליפסה: החל מתרחיש של 10% מפוטרים בהייטק הישראלי וכלה ב-70% אבטלה כללית תוך עשור. האם הגזמנו? דווקא לפסימיסטים יש זווית מפתיעה על המצב הביטוי "סערה מושלמת" מתאים מאד למה שקורה עכשיו בהייטק הישראלי – ולא מהסיבה שאתם חושבים. חלק מתרחישי האימה שפורסמו לאחרונה מייצרים תחושה שההייטק הישראלי בסכנה ממשית: גלי פיטורים, קריסת היתרון הישראלי


ברומטר משרות הבינה המלאכותית לשנת 2026: שני עתידים לעבודה
מקור: PWC 30.06.2026 תמצית ברומטר התעסוקה הגלובלי בתחום הבינה המלאכותית לשנת 2026 של PwC בוחן כיצד בינה מלאכותית יוצרת שוק עבודה "דו-מסלולי" על ידי מקצועיות או דמוקרטיזציה של תפקידים שונים. עבודות מקצועיות דורשות מומחיות אנושית מוגברת, שכן הטכנולוגיה מטפלת במשימות שגרתיות, מה שמוביל לעליית שכר מהירה יותר ולביקוש גבוה יותר למיומנויות מיוחדות. לעומת זאת, עבודות דמוקרטיות רואות ירידה במומחיות הנדרשת, מה שמביא לעתים קרובות לעליות שכר איטיות יותר ולחסמי כניסה נמוכים יותר. הדו"ח מ


המונדיאל הדיגיטלי: כיצד בינה מלאכותית ונתוני עתק מעצבים מחדש את גביע העולם 2026
מאת: אריה עמית | יועץ אסטרטגי וחבר נשיאות הלשכה 30.06.2026 חיישנים בתוך הכדור, אוואטרים בתלת-ממד שמכריעים נבדלים, ואפליקציות AR שמחסלות את התורים ביציע: טורניר גביע העולם 2026 בארה"ב מציג צונאמי של 90 פטאבייט דאטה שהופך את המגרש למעבדת ה-AI הגดולה בתולדות הספורט – אבל האם הנוחות העתידנית שווה את אובדן הפרטיות של האוהדים? טורניר מונדיאל 2026, הנערך בימים אלו ברחבי ארה"ב, קנדה ומקסיקו, ייזכר בהיסטוריה של הספורט העולמי כנקודת המפנה שבה הטכנולוגיה הפכה מחלק אינטגרלי מהמשחק – למנו


מלכודת ה-ROI, משבר האנרגיה ומרוץ הסוכנים: ניתוח המערכת האקולוגית של ה-Generative AI
מאת: אריה עמית | יועץ אסטרטגי וחבר נשיאות הלשכה 30.06.2026 תמצית מנהלים שוק ה-Generative AI נמצא במירוץ חימוש טכנולוגי ופיננסי חסר תקדים, המעמיד למבחן את המודלים העסקיים של ענקיות הטכנולוגיה ומציב אתגרים תשתיתיים עצומים למנהלי טכנולוגיה (CIOs/CTOs). התחרות על המודלים מלווה במאבק קשוח בין חברות המודלים הסגורים (OpenAI, Anthropic, Google) לגישת הקוד הפתוח (Meta Llama). אנתרופיק מסתמנת כמתחרה הדומיננטית בשוק הארגוני (Enterprise) בזכות יכולות קידוד וכלי סוכנים ממוקדי אבטחה. קיים


דיפלומט השלימה בהצלחה פרוייקט לשדרוג ה-ERP שלה ל-RISE with SAP בענן | הפרוייקט בוצע על ידי Deloitte ישראל
15.06.2026 דיפלומט, הפועלת בתחום הפצת מוצרי צריכה, הודיעה על השלמת פרויקט שדרוג מערכת ה-ERP שלה ממערכת ה-ECC ל-RISE with SAP. הפרויקט נערך במהלך השנה האחרונה ומטרתו לאפשר לארגון מעבר לענן, תשתיות מתקדמות ושדרוג יכולות בעולמות ה- ERP, ה- DATA וה-AI. השלמת השדרוג מיועדת לאפשר לחברה להתפתח בעולמות הטכנולוגיים, להרחיב יכולות פונקציונאליות, ולתרום לגמישות תפעולית ויכולת התאמה לצרכים עתידיים. הפרוייקט נוהל ויושם ע"י Deloitte ישראל, בין היתר באמצעות מינוף מתודולוגיות ונכסים גלובאלי


אופק חדש לאריכות חיים - הטכנולוגיות שישנו את הדרך שבה נזדקן
פינת: טכנולוגיה והגיל השלישי | יוני 2026 מאת: אלכס שפירא | יו"ר מרכז מצוינות טכנולוגיה והגיל השלישי הלשכה לטכנולוגיות המידע בישראל האנושות ניצבת כיום בפתחו של עידן דמוגרפי חדש, שבו המושג "זקנה" עובר הגדרה מחדש. אנחנו נמצאים בעיצומו של שינוי פרדיגמה היסטורי – המעבר מחברה מזדקנת ל"חברת אריכות ימים " (Longevity Society) הנתונים משרטטים תמונה ברורה: תוחלת החיים העולמית הממוצעת זינקה ב-2025 לכ-73.3 שנים, בעוד שבישראל היא כבר חוצה את רף ה-83. המהפכה אינה רק בתוחלת החיים, אלא בקצב ה


האיש שהמציא את MS-DOS
פינת רגע של היסטוריה | יוני 2026 ערך: אריה עמית | מקור: The Legacy Archives שמו היה טים פטרסון. הוא היה בן 24, סיים לאחרונה בהצטיינות יתרה במדעי המחשב מאוניברסיטת וושינגטון, ועבד כמתכנת ומהנדס בחברה קטנה בשם סיאטל מוצרי מחשבים. הבעיה שהוא התבקש לפתור באפריל 1980 הייתה פשוטה SCP: בנתה לוח חומרה חדש המבוסס על מעבד 8086 של אינטל - באותה תקופה השבב המתקדם ביותר שזמין למחשבים שולחניים - אך מערכת ההפעלה שכולם השתמשו בה עדיין לא תמכה בו. חברת, Digital Research החברה שמאחורי CP/M, הב
bottom of page
