16.04.2026 מאת: Dario Amodei the CEO of Anthropic מבוא: טקס המעבר של האנושות האנושות ניצבת כיום בפני "גיל התבגרות טכנולוגי", רגע היסטורי המזכיר את שאלתה של האסטרונומית בסרט "קונטקט": כיצד מצליחה ציוויליזציה לשרוד את השלב שבו כוחה הטכנולוגי עולה על בגרותה החברתית והפוליטית? . אנו נכנסים לטקס מעבר סוער ובלתי נמנע שיבחן את היכולת של המערכות שלנו להתמודד עם כוח כמעט בלתי נתפס. מאמר זה מהווה "תוכנית קרב" להתמודדות עם הסיכונים הממשיים. הגישה המוצגת היא פרגמטית: הימנעות מ"דומריז

16.04.2026 מקור: NYT שטף של סרטונים ותמונות מזויפים שנוצרו על ידי בינה מלאכותית הציף את הרשתות החברתיות במהלך השבועות הראשונים של המלחמה באיראן. הסרטונים - המציגים פיצוצים אדירים שמעולם לא התרחשו, רחובות ערים הרוסים שמעולם לא הותקפו או חיילים המוחים נגד המלחמה שאינם קיימים - הוסיפו רובד כאוטי ומבלבל לסכסוך המקוון. הניו יורק טיימס זיהה למעלה מ-110 תמונות וסרטונים ייחודיים שנוצרו על ידי בינה מלאכותית מהשבועיים האחרונים על המלחמה במזרח התיכון. הזיופים כיסו כל היבט של הלחימה: הם

16.04.2026 ערך: אריה עמית | מקור: משרד החדשנות המדע והטכנולוגיה הוועדה להגדלת ההון האנושי בהייטק, בראשות דדי פרלמוטר ובשיתוף משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, KPMG, מכון אהרן, חברות הייטק וגופי חברה אזרחית, פרסמה את דו”ח התקדמות לשנת 2025 המציג תמונת מצב אסטרטגית מורכבת לענף ולמשק הישראלי. המאמר סוקר את המגמות המרכזיות, השינויים בשוק העבודה בהשפעת הבינה המלאכותית והמלצות המדיניות לעתיד. עתיד ענף ההייטק הישראלי: בין מהפכת ה – AI לאתגרי כוח האדם ענף ההייטק הישראלי נמצא בנקודת

25.03.2026 ערך: אריה עמית | מקור: Analytics Insight הוויכוח על קוד פתוח לעומת בינה מלאכותית קניינית מתעצם ככל שמודלים היברידיים מעצבים אסטרטגיות טכנולוגיות עתידיות מרוץ הבינה המלאכותית העולמי נכנס בשנת 2026 לשלב מכריע וניואנסי מאי פעם. מה שהחל כוויכוח פנימי בקרב מפתחים וחוקרים, הפך כעת לסוגיה ליבתית המעצבת את האסטרטגיה העסקית של תאגידים, את המדיניות הציבורית של ממשלות ואת מסלולי החדשנות של סטארט-אפים ברחבי העולם. ככל שדגמי ה-Open-Weight (קוד פתוח ברמת המשקולות) מצמצמים את פע

מאת: טל דולב 25.03.2026 מהפכה טכנולוגית של ממש מתרחשת סביבנו, וכלי הבינה המלאכותית הפכו לנפוצים ורבי-השפעה במגוון תחומים. עם זאת, לצד הפוטנציאל החיובי הרב, השימוש בבינה המלאכותית כרוך בסיכונים משמעותיים שיש להכיר ולנהל. הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור מצאה לנכון לפרסם מסמך המעלה מודעות לאתגרים החדשים שמציבה ה- GenAI. המסמך, שכותרתו "ניצול לרעה של בינה מלאכותית יוצרת למטרות הונאה והלבנת הון" (ספטמבר 2025), מומלץ לקריאה עבור גורמים כמו קציני ציות, עובדים בגופים פיננסיים וג

25.03.2026 מאת: אורן יגר | מנהל אבטחת מידע ראשי גלובלי, וסמנכ"ל אבטחת סייבר מבוא במשך עשרות שנים, אבטחת הסייבר הארגונית התבססה על תפיסה הדומה לביצור טירה מימי הביניים: חפיר, חומות גבוהות, ושרתים המאוחסנים בתוך המתחם המוגן. כיום, מודל זה חדל מלהיות רלוונטי. הנתונים הארגוניים מאוחסנים בשירותי AWS, היישומים פועלים ב-Azure, והעובדים ניגשים למשאבים הארגוניים מכל מקום, לעיתים גם באמצעות מכשירים אישיים. המעבר לענן לא ביטל את סיכוני הסייבר, אלא שינה את אופיים. עבור הנהלות ודירקטוריו

25.03.2026 ערך: אריה עמית | מקור: Deloitte דוח המגמות העולמיות בהון אנושי לשנת 2026 של Deloitte מצביע על כך שארגונים ניצבים כיום בפני "נקודת מפנה" (Tipping Point) היסטורית, שבה קצב השינוי הטכנולוגי והשפעות הבינה המלאכותית מחייבים בחירה מודעת ב- "יתרון האנושי." להלן תמצית המחקר, המדגישה את ההשפעות הטכנולוגיות ומרכזיותה של הבינה המלאכותית בעיצוב עולם העבודה החדש: דחיסת עקומת הצמיחה והצורך בשינוי פרדיגמה המודל הקלאסי של צמיחה עסקית ) עקומת ה – S) עובר תהליך של דחיסה משמעותית .

25.03.2026 אבישי מרון | מנכ"ל ומייסד AM Consulting, חתום על מעל 10 פטנטים בתחום AI. מהנדס AI ומוביל פרויקטים בחברות גלובליות רז הייפרמן | יועץ בכיר לטרנספורמציה דיגיטליתBDO Consulting, מרצה בתוכניות MBA ברופין ובאונו רקע במאמר השני בסדרה, עמדנו על גודל השעה ועל הצורך הדחוף של ארגונים להגדיר מחדש את תפקיד האדם בעידן של בינה מלאכותית אוטונומית. סקרנו את ארבעת השלבים הקריטיים שכל ארגון חייב לעבור - מגיבוש חזון אסטרטגי ועד לביצוע ממושמע - כדי לחצות את הפער שבין "שימוש" ב-AI לבין

25.03.2026 מאת: מגן מרגלית | סמנכ"ל דיגיטל גלובלי - קבוצת CodeValue תקציר מודרניזציה אינה שייכת רק למערכות Mainframe או AS/400. כמעט כל ארגון שמערכת התוכנה שלו מצליחה, צומחת ומשרתת תהליכים עסקיים לאורך זמן, יידרש בשלב כלשהו לצמצם חוב טכנולוגי, לעדכן ארכיטקטורה ולשפר את יכולת הפיתוח שלו. לעיתים מדובר במערכת Legacy ותיקה; לעיתים במוצר שנבנה מהר והפך למונולית; ולעיתים ביישומי Java, ‎.NET או טכנולוגיות אחרות שנשארו מאחור ביחס לדרישות העסק וההנדסה. הטענה המרכזית במאמר היא שמודרני