מאת: יואל יעקבסון | CTO, קבוצת peax (לשעבר EMET) 15.06.2026 השיח הרווח בתעשיית ההיי-טק הישראלית ובארגוני הפיתוח בנושא ה-AI מזכיר את הספר הקלאסי "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה" של הסופר דאגלס אדמס, הדורש באותיות גדולות על הכריכה "Don't Panic", כלומר, אל תיכנסו לפאניקה על אף שאתם חווים חוויות מבלבלות, מפחידות, מסוכנות וחסרות היגיון. רבים משווים את מהפכת ה-AI למהפכות קודמות כמו מהפכת המחשוב האישי של שנות ה-80, מהפכת האינטרנט או מהפכת הענן, שהעולם הסתגל אליהן במהירות והפיק מהן תועלת

מאת: אריה עמית | יועץ אסטרטגי וחבר נשיאות הלשכה 15.06.2026 מבוא במשך למעלה משלושה עשורים, תעשיית הטכנולוגיה העילית (ההייטק) היוותה את קטר הצמיחה המרכזי של המשק הישראלי, כשהיא אחראית לחלק הארי של הייצוא התעשייתי ולנתח משמעותי מהתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג). עם זאת, בעת הנוכחית מתלכדים מספר וקטורים המערערים את יציבותו של מודל זה: החזית הטכנולוגית: מעבר מואץ מתצורות תוכנה מסורתיות לטכנולוגיות עמוקות (Deep Tech) הדורשות הון עתק ותשתיות פיזיות. החזית המקרו-כלכלית והגיאופוליטית: שינוי

ערך: אריה עמית | מקור: NYT תעשיית הטכנולוגיה העולמית והמקומית נמצאת בעיצומו של שינוי דרמטי. בעוד שחלק מהחברות מכריזות על גיוסי עובדים ועל יצירת תפקידים חדשים בזכות הבינה המלאכותית(AI), אחרות מבצעות פיטורי ענק באותה אצטלה בדיוק. ניתוח של שני המאמרים שפורסמו ב NYT חושף תמונה מורכבת שבה ה-AI משמשת בו-זמנית ככלי להתייעלות אמיתית, אך גם כתירוץ נוח לקיצוצים שנובעים מסיבות כלכליות אחרות לגמרי. 1. הצד הצומח: ה-AI כיוצרת משרות (מקרה הבוחן של Box) חברת Box מדגימה כיצד ה-AI יכולה להו

מאת: שי זנדני | מנכ"ל הלשכה לטכנולוגיות הלשכה בישראל החודש התבטא בחוסר וודאות מירבי לגבי הפסקת אש / חידוש הלחימה / והמצב הרגיש בצפון, ועדיין רגיש בצפון (!). מצידנו בלשכה ניסינו להחזיק את כל הפעילויות בתוקף, ולהמשיך לדחוף כאילו אין מלחמה והיא לא תחודש, אך להמשיך לפקוח עין תורנית על המתרחש.סקירה זריזה על הפעילויות של חודש מאי: קיימנו 8 וובינרים וכיתות אומן החודש, ומהחודש הבא אף נחדש את המפגשים הפיזיים שם המפגש נרשמים משתתפים 1 טכנולוגיה והגיל השלישי 317 138 2 פיתוח והנדסת תוכ

מאת: אריה עמית | יועץ אסטרטגי וחבר נשיאות הלשכה 28.05.2026 מאמר זה יסקור את המגמות המרכזיות בשוק מרכזי הנתונים בישראל, ימפה את השחקנים המרכזיים והיקפי ההשקעה, וינתח את המסקנה המתבקשת: בעידן של תלות מוחלטת במידע, ניהול סיכונים וגידור ביטוחי מותאם הם התנאי ההכרחי לשמירה על חוסנה של התשתית הלאומית שוק מרכזי הנתוניo בישראל חווה תנופת פיתוח חסרת תקדים. מספר המתקנים זינק מכ-10 מתקנים בשנת 2020 לכ-35 מתקנים פעילים, כאשר היקף ההספק הכללי צפוי לחצות את רף ה-500 מגוואט (MW) בשנים הקרוב

28.05.2026 מאת: Max Tegmark תמצית: Notbooklm הספר בוחן את עתיד החיים ביקום ואת השפעת הבינה המלאכותית (AI) על האנושות, תוך חלוקת תולדות החיים לשלושה שלבים מרכזיים. Life 1.0 הם שלב ביולוגי שבו החומרה והתוכנה מתפתחות דרך אבולוציה Life 2.0; (האנושות) הם שלב תרבותי שבו אנו מעצבים את התוכנה שלנו (למידה), אך החומרה נותרת ביולוגית; ו- Life 3.0 הם שלב טכנולוגי שבו החיים יוכלו לעצב גם את החומרה וגם את התוכנה שלהם, ולהשתחרר מהכבלים האבולוציוניים. תובנות מרכזיות הגדרה רחבה של אינטליגנצ

מאת: טל דולב 28.05.2026 NIST AI 800-4 אתגר ניטור ומדידת מערכות AI מקבל לראשונה מסגרת עבודה מקצועית המילה האחרונה ב-GenAI היא כבר מזמן לא רק "איך בונים מודל", אלא "איך לעזאזל מוודאים שהוא לא משתגע כשהוא פוגש את המשתמשים". במרץ 2026, המכון הלאומי לתקנים וטכנולוגיה של ארה"ב (NIST) שחרר את מסמך ה- NIST AI 800-4 שכותרתו "אתגרים בניטור מערכות AI פרוסות". אם אתם אנשי דאטה, מנהלים טכנולוגיים או יושבים בדירקטוריון שתחתיו פועלות מערכות AI, המסמך הזה הוא ה"אני מאמין" החדש שלכם. המצי

28.05.2026 מאת עמית שורצנברג | סמנכ״ל טכנולוגיות, Microsoft for Startups סטארטאפים נולדים כדי לזוז מהר. הם מזהים בעיה, בונים פתרון, משחררים מוצר, מקשיבים לשוק ומשנים כיוון במהירות. היכולת הזאת היא היתרון הגדול ביותר שלהם מול חברות גדולות. אבל ברגע שסטארטאפ רוצה למכור לארגונים גדולים, במיוחד בתחומים כמו פיננסים, בריאות, ביטחון, קמעונאות, תעשייה או תוכנה ארגונית, המהירות לבדה כבר לא מספיקה. לקוחות ארגוניים לא קונים רק פיצ׳ר. הם קונים אמון. הם צריכים לדעת שהמוצר יהיה זמין, מאובט

28.05.2026 מאת: ד"ר מור דשן | מרצה במכללה האקדמית רמת גן, ובאוניברסיטת בר אילן, מעבירה סדנאות על יישומי בינה מלאכותית הטקסונומיה של בלום נחשבה במשך עשרות שנים למסגרת מרכזית בעולם הלמידה וההדרכה לתיאור רמות חשיבה ולמידה. הטקסונומיה המקורית מבוססת על ההנחה כי ניתן להסיק מתוצרים של הלומדים, מבחנים, עבודות או ניתוחים, על רמת ההבנה והחשיבה שלהם. אולם בעידן הבינה המלאכותית היוצרת (GenAI), הנחה זו מתערערת. מערכות GenAI מסוגלות כיום לייצר תוצרים מורכבים ברמות הגבוהות של הטקסונומיה, ג

28.05.2026 מקור: IBM Institute for Business Value בעולם העסקי של 2026, השאלה היא כבר לא האם להטמיע בינה מלאכותית סוכנותית (Agentic AI) אלא האם מערכת ה-ERP של הארגון מסוגלת לתמוך בה. מחקר חדש של, IBM המבוסס על סקר בקרב 1,000 מנהלים בכירים מ-20 תעשיות, חושף אמת מטרידה: רוב הארגונים אינם סובלים מ"בעייתAI" , אלא מ"בעיית משמעות". ה-ERP הופך למערכת שמגדירה את המציאות בעבר, מערכות ERP נתפסו כמערכות רישום (Systems of Record) בלבד. כיום, הן הופכות לתשתית הסמנטית של הארגון – המקום שב