מהפכת ה-AI: מנוע צמיחה למשרות חדשות או "מסך עשן" לפיטורים המוניים?

ערך: אריה עמית | מקור: NYT 

---

תעשיית הטכנולוגיה העולמית והמקומית נמצאת בעיצומו של שינוי דרמטי. בעוד שחלק מהחברות מכריזות על גיוסי עובדים ועל יצירת תפקידים חדשים בזכות הבינה המלאכותית(AI), אחרות מבצעות פיטורי ענק באותה אצטלה בדיוק. ניתוח של שני המאמרים שפורסמו ב NYT חושף תמונה מורכבת שבה ה-AI משמשת בו-זמנית ככלי להתייעלות אמיתית, אך גם כתירוץ נוח לקיצוצים שנובעים מסיבות כלכליות אחרות לגמרי.

1. הצד הצומח: ה-AI  כיוצרת משרות  (מקרה הבוחן של Box)

חברת Box מדגימה כיצד ה-AI יכולה להוביל דווקא להגדלת כוח האדם. מנכ"ל החברה, אהרון לוי, מצפה שהחברה תעבור את רף ה-3,000 עובדים בתחילת 2027.

• יצירת 13 סוגי תפקידים חדשים: החברה יצרה תפקידים שלא היו קיימים בעבר, כמו אדריכלי AI, מנהלי פתרונות AI, מובילי פלטפורמת AI, ומעריכי מודלי AI המודדים ביצועי מודלים עבור לקוחות.

• מהנדסי אוטומציה עסקית ופריסה: נוצרו תפקידים במחלקות ה-IT  כדי לעזור לעובדים להשתמש ב-AI  להגברת הפרודוקטיביות, וכן מהנדסי פריסה שעוזרים ללקוחות להטמיע את הטכנולוגיה.

• העצמת הפרודוקטיביות: ה-AI  מאפשרת לכל מהנדס לנהל "סוכני AI" ולבצע עבודה שבעבר דרשה צוות שלם, מה שהופך את גיוס המהנדסים למשתלם יותר עבור החברה.

2. הנרטיב הנגדי: "AI Washing" ומסך עשן לפיטורים

בצד השני של המתרס, חברות כמו Meta, Coinbase, Wix ו-BigID פיטרו אלפי עובדים תוך הצהרה על מעבר לאסטרטגיית "AI-first".  המאמרים שבמקור מצביעים על כך שחלק ניכר מהצהרות אלו הוא "AI Washing" –  שימוש בבאזז הטכנולוגי כדי להסתיר סיבות אחרות:

• תיקון גיוס-יתר מהפנדמיה: חברות רבות שילשו את כוח האדם שלהן בין 2019 ל-2022 )בניגוד ל- Box שצמחה ב-20% בלב  .( ה-AI מספק הסבר לצמצום עודפי כוח האדם שנוצרו באותן שנים.

• לחץ המשקיעים והבורסה: וול סטריט מתגמלת חברות שמאמצות AI. מנכ"לים גילו שקל יותר לומר לבורסה "אנחנו עוברים לאוטומציה" מאשר להודות בטעויות ניהוליות או בהאטה בצמיחה.

• פער ה-ROI: מחקרים של גופים כמו Gartner ו-MIT מראים כי רוב החברות עדיין לא רואות החזר השקעה מה-AI  שמצדיק החלפת כוח אדם בקנה מידה כזה, מה שמחזק את ההשערה שמדובר בתירוץ כלכלי.

3. הזווית הישראלית: מלכוד השכר והדולר

גורמים ייחודיים בשוק המקומי שהובילו לפיטורים ב-Wix וב-BigID, למרות שהן תלו זאת ב-AI:

• עלויות המעביד וזליגת משרות (Offshoring): שכר המהנדס הישראלי זינק ב-15%-20% במונחים דולריים, מה שהפך את הפיתוח בארץ ליקר במיוחד.

• החלפת עובדים ישראלים במיקור חוץ: במקום להחליף אנשים ברובוטים, חברות מעבירות משרות למזרח אירופה (פולין, רומניה), הודו או אמריקה הלטינית, שם השכר נמוך משמעותית, תוך שימוש ב-AI ככיסוי יחצ"ני למהלך.

• נתוני רשות החדשנות: סקר של הרשות מצא כי 71% מחברות ההייטק הישראליות שמתכננות פיטורים הצהירו שלהטמעת כלי AI אין קשר להחלטה לפטר עובדים.

4. מי הם הנפגעים העיקריים?

השינויים פוגעים בצורה לא אחידה בדרגים שונים:

• ג'וניורים ובוגרים טריים: חברות עוצרות גיוסים בתואנה שכלי AI כמו Copilot מייתרים ידיים זוטרות, אך בפועל מדובר בחיסכון בעלויות הדרכה.

• ניהול ביניים: תפקידים אלו מקוצצים תחת הנרטיב של "ארגון שטוח" שבו המידע זורם אוטומטית בזכות AI.

• תפקידים לא-טכנולוגיים: אנשי שירות לקוחות, שיווק ותוכן נתפסים כ"מרכזי עלות" ומוחלפים בבוטרים, לעיתים תוך פגיעה מודעת באיכות השירות.

5. לקחי ההיסטוריה: שינוי הגדרת התפקיד

למרות החששות, ההיסטוריה מלמדת שמהפכות טכנולוגיות (כמו כניסת המחשב האישי) לא מעלימות משרות אלא מגדילות אותן בטווח הארוך. ה-AI צפויה לשנות את הגדרת התפקידים מביצוע סיזיפי לארכיטקטורה, חשיבה קריטית וניהול המכונה.

לסיכום

בעוד שחברת Box מייצגת מודל של שילוב AI ככלי לצמיחה ויצירת תפקידים, חברות רבות אחרות מנצלות את הבאזז הטכנולוגי כ"מגן אנושי" לקיצוצים הכרחיים שנובעים מלחץ פיננסי, טעויות עבר או זליגת משרות ללוקיישנים זולים יותר. ה-AI אינה הגורם הישיר לפיטורים ברוב המקרים, אלא הכלי שדרכו ההנהלות בוחרות לתקשר אותם לעולם