רובוטיקה תבונית בעולם הרפואה - מבט על העתיד
- Admin
- 26 בדצמ׳ 2025
- זמן קריאה 9 דקות
מאת: דורון יצחקי | יושב ראש משותף של מרכז המצוינות בריאות דיגיטלית בלשכה לטכנולוגיית המידע
26.12.2025
הנוף של הרובוטיקה הרפואית עובר בשנים 2024 ו-2025 שינוי פרדיגמה יסודי, המונע על ידי המעבר מעידן הטל-אופרציה (Teleoperation) הקלאסי, שבו הרובוט משמש ככלי פסיבי המופעל מרחוק, לעידן חדש של "בינה מלאכותית פיזית" (Physical AI)ואינטליגנציה מגולמת (Embodied Intelligence) . כל מי שלא מכיר את המושג "אינטליגנציה מגולמת" מוזמן לראות את הסרטון הבא:
המאמר סוקר באופן מעמיק וממצה את החידושים הטכנולוגיים והקליניים שמעצבים את התחום, תוך התמקדות בשילוב של מודלי יסוד (Foundation Models) מודלי התנהגות גדולים Large Behavior Models) - (LBMs וראייה ממוחשבת מתקדמת בתוך מערכות רובוטיות.
המסקנה היא כי המניע העיקרי לחדשנות כיום אינו עוד המיומנות המכנית, אשר הגיעה לרמה גבוהה של בשלות, אלא היכולת הקוגניטיבית של המערכות. רובוטים רוכשים את היכולת "לראות", "להבין" ו"לצפות" תרחישים כירורגיים מורכבים, מה שמאפשר ביצוע חצי-אוטונומי ואף אוטונומי מלא של משימות עדינות ברקמות רכות. במקביל, מזעור הרובוטיקה מוביל לפיתוחם של מיקרו-רובוטים וננו-רובוטים מונחי שדות מגנטיים, המסוגלים לנווט בזרם הדם לטיפול בשבץ מוחי ובסרטן, ובכך הופכים את מתן התרופות להליך רובוטי מדויק.
המאמר מדגיש את תפקידה המרכזי של האקו-סיסטם הישראלית כמובילה עולמית בתחום, עם חברות כמו Momentis Surgical, ForSight Robotics ו-Microbot Medical המגדירות מחדש את סטנדרט הטיפול באמצעות גישות זעיר-פולשניות חדשניות ושילוב AI .
1. המהפכה הקוגניטיבית: מטלה - אופרציה לבינה מלאכותית מגולמת
המאפיין המגדיר של הרובוטיקה הרפואית בשנת 2025 הוא השילוב של "מודלי יסוד" (Foundation Models) בתוך ארכיטקטורות הבקרה הרובוטיות. היסטורית, רובוטים כירורגיים היו מכשירים שתרגמו את תנועות ידיו של המנתח לפעולות מכשיר מדויקות. הדור החדש, ממנף את הבינה המלאכותית לא רק לניתוח נתונים, אלא לשילובה עם פעולה פיזית בעולם האמיתי.
1.1 מודלי יסוד למניפולציה רובוטית (Foundation Models for Robotic Manipulation)
היישום של מודלי יסוד – הדומים בארכיטקטורה שלהם למודלי שפה גדולים (LLMs) כדוגמת GPT-4 על רובוטיקה, הוליד את הקונספט של "אינטליגנציה רובוטית למטרות כלליות".
בשנת 2025, חוקרים ותאגידים משתמשים במודלים אלו כדי לאמן רובוטים על בסיס מערכי נתונים עצומים של וידאו ונתוני חיישנים, מה שמאפשר להם ללמוד פיזיקה, יחסי סיבה-תוצאה, והקשר כירורגי.
בניגוד לתכנות מסורתי שבו כל תנועה חייבת להיות מוגדרת במפורש בקוד ("If-Then"), מודלי התנהגות גדולים (LBMs) מאפשרים לרובוטים לחזות ולייצר רצפי התנהגות.
פריצת דרך משמעותית בתחום זה היא ה - SRT-H (Surgical Robot Transformer-Hierarchy) מערכת זו, שפותחה על ידי חוקרים מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס, משתמשת בארכיטקטורת למידת מכונה היררכית הדומה לזו של ChatGPT אך מותנית במשימות כירורגיות. המודל מפרק הליכים מורכבים ל"אסימוני התנהגות"(Behavioral Tokens) , ומאפשר לרובוט לבצע משימות כמו כריתת כיס מרה בדיוק של 100% במודלים של חזירים, תוך הסתגלות לשינויים אנטומיים בזמן אמת ללא התערבות אנושית.
המשמעות של מודלים אלו היא דרמטית: הרובוט אינו לומד רק "איך לחתוך", אלא לומד את ההקשר של החיתוך. הוא מבין שחיתוך ליד עורק דורש זהירות רבה יותר ותנועה איטית יותר מאשר חיתוך ברקמת שומן. יכולת הכללה זו (Generalization) היא המפתח למעבר מרובוטים המבצעים משימות חוזרות בתעשייה לרובוטים המטפלים בגוף האדם הדינמי והבלתי צפוי.
טבלה 1: השוואה בין בקרה מסורתית לבקרה מבוססת AI ברובוטיקה רפואית
1.2 ממשקי שפה טבעית ו "SurgicalGPT"
חידוש קריטי נוסף בשנים 2024-2025 הוא פיתוחם של ממשקי שפה טבעית לבקרה רובוטית. מערכות המכונות כעת בכינוי הגנרי "SurgicalGPT" מאפשרות למנתחים להנפיק פקודות קוליות למערכות הרובוטיות, אך לא מדובר בזיהוי קולי פשוט. המערכת מבצעת פרשנות תלוית-הקשר
. (Context-Aware Interpretation)
לדוגמה, פקודה כמו "תפור את הפצע" מתורגמת על ידי הבינה המלאכותית לרצף של תנועות קינמטיות מדויקות, תוך התאמה לסוג הרקמה הספציפי ולמתח הנדרש. מחקרים הראו כי מודלים אלו מסוגלים להבין הנחיות מורכבות הכוללות מספר שלבים ("תפוס את המחט, הרם את הרקמה ותפור"), ולתרגם אותן לפעולות מוטוריות באמצעות ארכיטקטורות .(Vision-Language-Action -VLA) שילוב זה מפחית את העומס הקוגניטיבי על המנתחים, ומאפשר להם לפעול כמפקחים (Supervisors) במקום כמפעילים ידניים עבור משימות רוטיניות ושוחקות.
1.3 תאומים דיגיטליים וסימולציה גנרטיבית (Sim-to-Real)
כדי לאמן את מודלי ה LBM-בצורה בטוחה, התעשייה פנתה לשימוש ב"תאומים דיגיטליים" (Digital Twins) וסימולציה גנרטיבית. חברות ומוסדות מחקר משתמשים ב GenAI כדי ליצור נתונים כירורגיים סינתטיים – אלפי וריאציות של הליך מסוים עם תנאי תאורה שונים, תרחישי דימום שונים ואנומליות אנטומיות.
גישה זו פותרת את בעיית "מחסור הנתונים (Data Scarcity) "ברובוטיקה רפואית, שבה נתונים מהעולם האמיתי הם מוגבלים ומוגנים מטעמי פרטיות. פלטפורמות כמו NVIDIA Omniverse משמשות לאימון רובוטים בסביבות וירטואליות התואמות לחוקי הפיזיקה לפני שהם נוגעים במטופל. היכולת להעביר את הלמידה מהסימולציה למציאות (Sim-to-Real Transfer) השתפרה דרמטית, כאשר מחקרים מראים כי רובוטים שאומנו על נתונים סינתטיים מגוונים מפגינים ביצועים טובים יותר ועמידות גבוהה יותר בפני הפרעות בעולם האמיתי.
2. התקדמות ברובוטיקה כירורגית: רקמות רכות ומערכות אוטונומיות
בעוד שהתחום האורתופדי משתמש מזה זמן ברובוטים חצי-אוטונומיים לחיתוך עצם (בשל האנטומיה הקשיחה והצפויה), כירורגיית הרקמות הרכות נותרה "החזית האחרונה" לאוטונומיה בשל חוסר הניבוי של רקמות מתעוותות, נושמות ומדממות. השנים 2024 ו-2025 סימנו פריצות דרך משמעותיות באתגר ספציפי זה.
2.1 מערכת ה STAR- וה SRT-H: הוכחת היתכנות לאוטונומיה
מערכת ה(Smart Tissue Autonomous Robot -STAR)שפותחה באוניברסיטת ג'ונס הופקינס, ביססה את ההיתכנות של ניתוח רקמות רכות אוטונומי על ידי ביצוע השקה של המעי
(Intestinal Anastomosis) בצורה טובה יותר ממנתחים אנושיים.
ההתקדמות ב-2025 עם ה-SRT-H (Surgical Robot Transformer-Hierarchy) העלתה יכולת זו לרמה חדשה. ה -SRT-H מסוגל לזהות צינורות ועורקים, להציב קליפסים ולחתוך רקמות בדיוק גבוה.
באופן קריטי, המערכת מפגינה יכולת הסתגלות "אנושית" – אם רקמה מחליקה, או אם זווית הגישה אינה אופטימלית, הרובוט מתקן את עצמו במקום לעצור או להמשיך בצורה עיוורת. המערכת משתמשת בהדמיית פלואורוסקופיה אינפרא-אדומה קרובה (NIRF) כדי לעקוב אחר סמנים ברקמה בתלת-ממד, תוך פיצוי על תנועות נשימה ופריסטלטיקה. המשמעות היא עמוקה: הכירורגיה נעה מאומנות התלויה במיומנות אישית של המנתח לתהליך תעשייתי מתוקנן ומנוהל על ידי סוכנים אינטליגנטיים.
2.2 האקולוגיה של אינטליגנציה וחישה: Da Vinci 5
חברת Intuitive Surgical, מובילת השוק הבלתי מעורערת, השיקה את ה Da Vinci 5, המייצג מעבר מחדשנות מכנית טהורה ל"אינטליגנציה משולבת" (Integrated Intelligence). למערכת כוח מחשוב הגדול פי 10,000 מקודמתה, מה שמאפשר עיבוד נתונים בזמן אמת בתוך חדר הניתוח.
חידושים מרכזיים כוללים:
משוב כוח (Force Feedback): לראשונה בפלטפורמה זו, מנתחים יכולים "להרגיש" את מתח הרקמה דרך הקונסולה. מחקרים פרה-קליניים הראו כי תכונה זו יכולה להפחית את הטראומה לרקמה בשיעור של עד 43%. זהו שינוי מהותי, שכן חוסר במשוב הפטי (טכנולוגיה המאפשרת ליצור תחושות מגע פיזיות כמו רטט, כוח, מרקם ותנועה בסביבה דיגיטלית) היה אחת הביקורות המרכזיות על רובוטיקה כירורגית בעשורים האחרונים.
תובנות המקרה (Case Insights): המערכת מנתחת את הווידאו הכירורגי בזמן אמת ומספקת נתונים על יעילות השימוש במכשירים, תנועות מיותרות וזמני הליך, ובכך מתפקדת כ"מאמן כירורגי" אוטומטי. המערכת מסוגלת לספק משוב למנתח על הביצועים שלו בהשוואה למאגר נתונים גלובלי.
מהלך זה מאותת כי השחקנים הגדולים מטמיעים את ה-AI ישירות לתוך חומרת הרובוט, והופכים את המכשיר לפלטפורמה לומדת המשתפרת עם הזמן.
2.3 כניסת שחקנים חדשים וגיוון תצורות (Form Factors)
המונופול של מערכות גדולות ורב-זרועיות (Multi-port) נשחק בהדרגה. שנת 2025 מתאפיינת בעלייתן של תצורות רובוטיות מגוונות המתאימות לצרכים כלכליים וקליניים שונים:
Medtronic Hugo RAS
המערכת שקיבלה אישור FDA להליכים אורולוגיים, מדגישה מודולריות וקישוריות נתונים. הזרועות של הוגו מותקנות על עגלות נפרדות, מה שמאפשר גמישות בחדר הניתוח והתאמה למגבלות מקום. המערכת משתלבת באופן טבעי עם האקו-סיסטם של Touch Surgery™, המספק ניתוח וידאו מבוסס AI לאחר הניתוח לטובת שיפור מתמיד והדרכה.
Virtual Incision MIRA
רובוט ממוזער הנכנס לגוף דרך חתך יחיד. המכשיר כולו שוקל פחות מ-1 ק"ג ואינו דורש קונסולה גדולה, מה שמייצג את המגמה ל"רובוטיקה ניידת" המתאימה למרכזים כירורגיים אמבולטוריים (ASCs).
Distalmotion Dexter
מערכת היברידית המאפשרת למנתחים לעבור באופן מיידי בין עבודה רובוטית ללפרוסקופיה ידנית, תוך מענה לשווקים הרגישים לעלויות וניתוחים שבהם הרובוטיקה נדרשת רק לשלבים הקריטיים.
פלטפורמות אלו הופכות להיות יותר ויותר "מוגדרות תוכנה" (Software-Defined). יצרנים מתייחסים לעדכוני AI כאל פיצ'רים של המוצר, ומאפשרים לחומרה קיימת לרכוש יכולות חדשות (כגון תפירה אוטומטית או זיהוי כלי דם) באמצעות עדכוני תוכנה, בדומה למודל של טסלה בתעשיית הרכב.
3. המהפכה המיקרו-רובוטית והננו-רובוטית: רפואה מדויקת בקנה מידה זעיר
אולי התחום העתידני ביותר, אך כזה המבשיל במהירות בשנת 2025, הוא תחום המיקרו- והננו-רובוטיקה. מכשירים אלו פועלים באופן חופשי בתוך גוף האדם, נשלטים על ידי שדות מגנטיים, אקוסטיים או כימיים חיצוניים, ומבטיחים לטפל במחלות שאינן נגישות כיום לצנתרים או איזמלים.
3.1 מיקרו-רובוטים מגנטיים לטיפול בשבץ מוחי (ETH Zurich)
חוקרים ב ETH ציריך השיגו אבן דרך משמעותית ב-2025 עם פיתוח מיקרו-רובוט מונחה מגנטית לטיפול בשבץ. המכשיר מורכב מקפסולה כדורית עשויה ג'ל מסיס המכיל ננו-חלקיקי תחמוצת ברזל (לשליטה מגנטית) וננו-חלקיקי טנטלום (לנראות בשיקוף רנטגן)
מנגנון תנועה וניווט: הרובוט משתמש במערכת ניווט אלקטרומגנטית בשם "Navion" . הוא מעסיק שלוש אסטרטגיות תנועה ייחודיות:
גלגול (Rolling): לאורך דפנות כלי הדם כדי למזער חיכוך.
משיכה מבוססת גרדיאנט (Gradient-based pulling): המאפשרת לרובוט "לשחות" כנגד זרם דם חזק (עד 20 ס"מ לשנייה ).
ניווט בתוך הזרם (In-flow navigation): להיגוי בהתפצלויות כלי דם.
יישום קליני: הרובוט מנווט לקריש דם (Thrombus) במוח. בהגיעו ליעד, שדה מגנטי בתדר גבוה מחמם את הננו-חלקיקים, ממיס את מעטפת הג'ל ומשחרר מנה מרוכזת של תרופה ממיסת קרישים (TPA) ישירות לתוך החסימה. מתן מקומי זה ממזער את הסיכון לדימום מערכתי, שהוא הסיבוך העיקרי של הטיפולים הנוכחיים בשבץ.
סטטוס: ניסויים מוצלחים במודלים של חזירים וכבשים (כולל ניווט בנוזל השדרה) מצביעים על מוכנות לניסויים קליניים בבני אדם, מה שעשוי לשנות את פרוטוקול הטיפול בשבץ אקוטי.
3.2 ננו-רובוטים "קוצניים" לטיפול בסרטן (Spiky Nanorobots)
פריצת דרך נוספת נוגעת לננו-רובוטים "קוצניים" לאונקולוגיה. אלו הם ננו-חלקיקי זהב המצופים בניקל (לתגובה מגנטית) וטיטניום (לתאימות ביולוגית).
הרג מכני (Mechano-Killing): תחת שדה מגנטי מסתובב, רובוטים אלו מסתובבים במהירות גבוהה, ומשתמשים ב"קוצים" שלהם כדי לנקב פיזית את קרומי תאי הגידול. פעולה זו של "הרג מכני" יוצרת נקבוביות המאפשרות לתרופות כימותרפיות לחדור לתאים שעד כה היו עמידים לטיפול.
יעילות: במודלים של סרטן הכבד, שיטה זו הגבירה את קליטת התרופה והובילה להפחתה של 61% בצמיחת הגידול עם שיעורי הישרדות של 100% בחיות המודל. גישה זו מייצגת מודל טיפולי חדש: הפרעה מכנית בשילוב עם ציטוטוקסיות כימית.
3.3 . ביו-רובוטים היברידיים (Sperm-Bots)
בהתכנסות של ביולוגיה ורובוטיקה, חוקרים באוניברסיטת טוונטה פיתחו "רובוטי-זרע" – תאי זרע המצופים בננו-חלקיקים מגנטיים.
קונספט: במקום לבנות מנוע זעיר, משתמשים במנוע של הטבע. תא הזרע מספק את ההנעה (Propulsion) באמצעות תנועת השוטון ואת התאימות הביולוגית, בעוד הציפוי המגנטי מאפשר שליטה והיגוי חיצוניים.
יישום: הרובוטים יכולים להיות מכוונים מגנטית להעברת תרופות לרחם או לחצוצרות, לטיפול במצבים כמו אנדומטריוזיס או סרטן צוואר הרחם. השימוש בתאים ביולוגיים עצמיים או תואמים מפחית את התגובה החיסונית בהשוואה לרובוטים סינתטיים לחלוטין.
4. שיקום מונע נתונים ואוגמנטציה אנושית (Human Augmentation)
רובוטיקה שיקומית עברה בשנת 2025 משלב של "סיוע פסיבי" (הזזת הגפה עבור המטופל) לשלב של "אימון אקטיבי" המונע על ידי כוונת המוח (Neural Intent).
4.1 רובוטים קוראי-מוח ו "HopeStride"
חידוש משמעותי שמקורו במחקר במימון המועצה הלאומית למדע וטכנולוגיה (NSTC) הוא מערכת ה-HopeStride, זהו רובוט השיקום הראשון בעולם המונע על ידי קריאת גלי מוח ובינה מלאכותית.
שליטה עצבית (Neuro-Control): המערכת משתמשת בממשק מוח-מחשב (BCI) אלחוטי ולא פולשני כדי לזהות את הכוונה של המטופל לנוע עוד לפני שהשרירים מתכווצים. זה סוגר את המעגל בין מערכת העצבים המרכזית (המוח) לתנועה הפריפריאלית.
השפעה קלינית: ניסויים קליניים הראו כי מעורבות "אקטיבית" זו – שבה הרובוט נע רק אם המטופל "רוצה" זאת – מביאה לשיקום נוירופלסטי (Neuroplasticity) מהיר יותר ולהחלמה טובה יותר של סיבולת לב-ריאה וכוח שרירים בהשוואה לאקסוסקלטונים פסיביים.
4.2 ה - HAL של חברת Cyberdyne נוירופלסטיות
מערכת ה-HAL (Hybrid Assistive Limb) של חברת Cyberdyne היפנית ממשיכה לבדל את עצמה כמכשיר היחיד שהוכח כמעורר נוירופלסטיות. סקירה שיטתית שפורסמה ב-2025 אישרה כי טכנולוגיית
ה-"Interactive Biofeedback" (iBF) של, HAL המסתמכת על זיהוי אותות ביו-חשמליים (BES) מפני העור, עולה על מערכות פסיביות בשיקום תפקוד בחולים עם פגיעות חוט שדרה.
חדשנות פדיאטרית: בשנת 2025 השיקה Cyberdyne את גרסת ה) -"HAL for Child" דגם בגודל קטן) ברחבי העולם. מכשיר זה מביא את בשורת השיקום הנוירו-נשלט לילדים עם שיתוק מוחין והפרעות עמוד שדרה, אוכלוסייה שעד כה לא קיבלה מענה הולם על ידי שלדים חיצוניים בגודל מבוגר.
4.3 רובוטיקה רכה בשיקום (Soft Robotics)
רובוטיקה רכה תופסת תאוצה בשיקום כף היד. מכשירים המשתמשים בשרירים מלאכותיים פנאומטיים (Pneumatic Artificial Muscles) או תאים אלסטומריים מציעים אלטרנטיבה קלת משקל ונוחה לשלדים חיצוניים קשיחים. כפפות אלו משתמשות ב AI - ובחיישני EMG כדי לזהות פעילות שרירית שיורית ולספק כוח "סיוע לפי צורך (Assist-as-Needed) ", המאפשר טיפול ביתי.
השוק העולמי לרובוטיקה רכה ברפואה צפוי לצמוח משמעותית, מונע על ידי עיצובים ממוקדי-מטופל אלו המאפשרים שיקום רציף מחוץ לקליניקה.
5. האקו-סיסטם הישראלית: מרכז עולמי לחדשנות ברובוטיקה רפואית
ישראל ממשיכה להוות מוקד עולמי לרובוטיקה רפואית, כאשר מספר חברות הגיעו לשלבי בשלות ומסחור קריטיים בשנת 2025. השילוב של מומחיות בעיבוד תמונה, בינה מלאכותית ויזמות רפואית יצר קרקע פורייה לפתרונות משבשים.
Momentis Surgical 5.1
(לשעבר Memic)
חברת Momentis חוללה מהפכה בכירורגיה גינקולוגית עם מערכת ה - Anovo בניגוד לרובוטים בעלי מוטות ישרים (כמו דה וינצ'י) Anovo, (כוללת זרועות מיניאטוריות בצורת דמוי-אנוש עם כתפיים, מרפקים ופרקי כף יד, הנכנסות דרך חתך נרתיקי יחיד (גישה טרנס-ווגינלית).
עדכוני 2025: המערכת קיבלה אישור FDA להתוויות מורחבות, כולל תיקון בקע בכירורגיה כללית. הדור השני של הפלטפורמה מציג משוב הפטי (Haptic Feedback) וארטיקולציה דו-מצבית (מנגנון של מפרק המאפשר תנועה בשני אופנים או טווחים שונים, לרוב כדי להשיג יציבות מוגברת לצד חופש תנועה), מה שמשפר עוד יותר את הדיוק ומאפשר ביצוע הליכים מורכבים יותר בגישה זעיר-פולשנית ללא צלקות בבטן.
ForSight Robotics 5.2
כמענה למחסור העולמי במנתחי עיניים, ForSight Robotics גייסה 125 מיליון דולר כדי לקדם את פלטפורמת ה Oryom- שלה. זוהי הפלטפורמה הרובוטית הראשונה בעולם לניתוחי קטרקט, ההליך הכירורגי הנפוץ ביותר בעולם.
Oryom
משלבת ראייה ממוחשבת מבוססת AI עם מכניקה ממוזערת (מדויקת פי 10 מיד אנושית) כדי להפוך את השלבים העדינים של ניתוח העין לאוטומטיים. המערכת מייצבת את תנועת המכשירים בזמן אמת כנגד המיקרו-תנועות של העין, ומטרתה לדמוקרטיזציה של הגישה לטיפולי ראייה איכותיים, ללא תלות במיומנות הידנית של המנתח.
Microbot Medical 5.3
חברת Microbot Medical החלה בשחרור שוק מוגבל (LMR) של מערכת ה-LIBERTY שלה בארה"ב.
LIBERTY
היא המערכת הרובוטית הראשונה בעולם לניתוחים אנדו-וסקולריים שהיא חד-פעמית לחלוטין (Fully Disposable). המערכת מבטלת את הצורך בציוד כבד ויקר ובסטריליזציה מורכבת, והופכת את הצנתור הרובוטי לנגיש ליותר בתי חולים. היכולת להפעיל את המערכת מרחוק (Telesurgery) פותחת אפשרויות לטיפול בשבץ באזורים מרוחקים.
6. מבט לעתיד: הדרך לשנת 2030
המסלול של הרובוטיקה הרפואית ברור: התמזגות מוחלטת של חומרה ואינטליגנציה.
6.1 מ"ביצוע" ל"חשיבה"
רובוטים מתפתחים מכלים שמבצעים (מוציאים לפועל תנועה) לשותפים שחושבים (מתכננים ומסתגלים). עד שנת 2030, אנו צפויים לראות אוטונומיה ברמה 3 (אוטונומיה מותנית) הופכת לסטנדרט בשלבים פרוצדורליים ספציפיים (כגון תפירה, אבלציה), בדומה למערכות נהיגה אוטונומיות מתקדמות.
6.2 דמוקרטיזציה של הטיפול
מערכות כמו ה-Oryom של ForSight ורובוטים ניידים כמו MIRA ו -LIBERTY מבטיחות דמוקרטיזציה של הכירורגיה. על ידי הורדת רף המיומנות הנדרש לביצוע הליכים מורכבים , רובוטים אלו יכולים להביא טיפול איכותי לאזורים כפריים ומרוחקים, ובלבד שחסמי העלות יטופלו.
6.3 מלחמת הנתונים
שדה הקרב התחרותי הבא הוא הנתונים. חברות המחזיקות בספריות הווידאו הכירורגי הגדולות ביותר (Intuitive, Theator, Medtronic) יחזיקו ביתרון מכריע באימון מודלי היסוד (Foundation Models) שיניעו את הדור הבא של הרובוטים. נתונים אלו הם "הדלק" למודלי ההתנהגות הגדולים (LBMs) שיאפשרו את האוטונומיה העתידית.
סיכום
החידושים ברובוטיקה רפואית תבונית בשנים 2024 ו-2025 מייצגים הבשלה של התחום. אנו עדים לנישואין המוצלחים בין GenAI למכטרוניקה מתקדמת. בין אם מדובר בננו-רובוט הממיס קריש במוח, רובוט המעביר תרופות, או זרוע כירורגית התופרת מעי באופן אוטונומי, החוט המקשר הוא סוכנות (Agency). רובוטים אינם עוד שלוחות פסיביות של היד האנושית; הם הופכים לסוכנים אקטיביים בתהליך הטיפולי. בעוד שנותרו משוכות רגולטוריות ואתיות, היתרונות הקליניים – דיוק, הדירות (Repeatability) ודמוקרטיזציה – מבטיחים כי עידן הרובוט הרפואי התבוני הגיע כדי להישאר.
על המחבר:
דורון יצחקי - יושב ראש משותף של מרכז המצוינות בריאות דיגיטלית בלשכה לטכנולוגיית המידע
נייד : 0506260011 מייל : Doronit62@gmail.com
תגובות