מאת: מאת: אלי פרנק – יו"ר הלשכה
"משבר בהייטק – האומנם?"
קלאסיקה של ירידה לצורך עלייה
לפני כחודש חזרתי מחופשה של למעלה מחודש בארה"ב. היתה זו מעין "חופשת שחרור" של יציאה מתקופת הקורונה... ואז בבדיקות בנתב"ג כשחזרנו, נמצאנו לראשונה חיוביים לקורונה... והנה עכשיו היא שוב מרימה ראש בארץ ובעולם...אבל נראה, או לפחות יש תקווה, שהעולם נמצא בכיוון כללי חיובי לגבי יציאה משגרות של קורונה, גם אם בדרך יהיו תקופות של "משברים קטנים" שבהם נצטרך לחיות במסגרתן.
לאחר מנוחה והתארגנות של כמה ימים, קניות וליל סדר אצל קרובי משפחה בניו-יורק, יצאנו לטיול של 3 שבועות ברכב בחלק הדרום מזרחי של ארה"ב. נהיגה של כ-5000 ק"מ בדרכים נופיות מקסימות, מעבר ב – 10 מדינות, נתיבים היסטוריים של תקופת העבדות ומלחמת האזרחים, הרבה מאוד מקומות של "אמריקה האמיתית", כאלה שלא נמצאים על מפת התיירות הבינלאומית, ערי מוזיקה עם בילויים של מופעים, בארים וריקודים (נשוויל – קאנטרי, ממפיס – רוק ובלוז, ניו-אורלינס – ג'אז), כ-100 כוסות קפה סטארבקס, 0 פעמים במקדונלד'ס (נמנעתי בשם כך גם מהסאנדיי שוקולד הנפלא שלהם...). כיף גדול! לפני החזרה לארץ, עצרנו, איך לא, למספר ימים נוספים בניו-יורק, "הסנפנו" אותה, קנינו, נחנו. הנסיעה ברכב הייתה בכיוון אחד שהתחיל בניו-יורק ונגמר בניו-אורלינס. את החזרה עשינו כבר בטיסה.
כל מי שנסע בדרכים נופיות, וטיפס עם הרכב מעמקים אל רכסי הרים, ומי לא בעצם, מכיר ויודע, שבמהלך העליות, ישנם קטעים של ירידות, זו הטופוגרפיה בדרך כלל. וכמובן שחווינו את זה רבות בטיול שלנו, זה היה יפה, משכר כרגיל במקומות כאלו, שילוב של עצים ירוקים, עם פסגות שיש בהן שיריים לבנים.
ולמה אני טורח לספר את כל זה? כי מה שאנו רואים בהייטק דומה מאוד לכך. אנחנו נמצאים במסע מאוד ארוך, חד-כיווני, מרתק, כלפי מעלה. הדיגיטל לא עוצר. הוא ממשיך להתפתח ולהגביר את נוכחותו, ובהנחה שלא יקרה חס וחלילה איזשהו אסון אפוקליפטי שיחריב כאן הכל, העולם ימשיך להשתנות, והדיגיטל ימשיך "בהשתלטות" שלו על כל תחומי החיים. וזה אומר שהדרישה לטכנולוגיה דיגיטלית תמשיך לצמוח, ואיתה הביקוש לעובדי הייטק ימשיך להתגבר.
אז יש עכשיו איזושהי "ירידה" בדרך למעלה. אז יש חברת הייטק שמפטרת עובדים, יש חברת הייטק שהמיזוג שלה ל – SPAC נכשל, יש כזו שחלום האקזיט שלה התנפץ, אבל אלה שמזדרזים להגדיר את זה כ – "משבר בהייטק" טועים לטעמי. יש כאן לכל היותר, איזשהו תיקון, איזושהי תגובה לריצה המהירה, ברור למדי שהיתה בשנתיים האחרונות מהירה מדי. אז יהיה תיקון, והנסיעה למעלה תימשך.
ארגונים וחברות צריכים להכיר בכך שעולם העבודה משתנה וימשיך להשתנות. תמהיל העובדים והכישורים הנדרשים ימשיך להשתנות במלוא המרץ. עולם דיגיטלי צריך עובדים מסוג אחר מאשר עולם אנאלוגי. את זה כבר כולם יודעים. אלא שאם בעבר, התמורות התרחשו על פני עשרות שנים, עם הסתגלות הדרגתית, עכשיו הן קורות בקצב מסחרר שמשנה דברים בתוך שנים ספורות, והרבה פעמים תוך חודשים ושבועות ספורים. טירוף! זה משנה הכל – מערכי גיוס והכשרה, רמות שכר, מבנים ארגוניים, תרבות ארגונית, היברידיות של מיקום פיזי / וירטואלי של עובדים.
ארגון חפץ חיים, צריך יחידת HR על סטרואידים. ארגון חפץ חיים צריך לשנות את מבנה התקציב ואת מבנה עלויות השכר שלו, כשמערכות התגמול לעובדים שצריכים ליישם את הטכנולוגיות המתקדמות מקבלות את מה שנדרש כדי לגייס ולשמר עובדים טובים. צריך להסיט תקציבים, ובאופן זמני, במהלך ההתאמה, תוך העלאות שכר לטאלנטים טכנולוגיים, ועד שיושג החסכון בעלויות התפעוליות ועל כ"א "מסורתי", גם לתכנן רווחים יותר נמוכים מבלי לפגוע בבונוסים למנהלים.
אני שומע כבר מנהלים ש – "נושמים לרווחה" ומניחים שהמרוץ אחרי שימור וגיוס עובדים ליחידות טכנולוגיות המידע הולך להירגע, כי יש "משבר הייטק" והמחסור בעובדים יירגע. טעות. טעות קשה. אולי רגיעה זמנית, זמנית מאוד. צריך לנצל את המצב להתארגנות מהירה להמשך הסערה – המדינה צריכה להמשיך בכל הכח למצוא פתרונות להגדלת היקף התעסוקה בהייטק, לעשות את השינויים המתחייבים במערכות החינוך והלמידה, לממש את הפוטנציאל בפריפריה. הארגונים צריכים לעשות את ההתאמות הנדרשות לעולם העבודה החדש, לעולם עבודה שכל הזמן יהיה חדש ביחס לתקופה קודמת שהולכת ומתקצרת...
