top of page

פורטל ידע

הכיוון של בנק ישראל נכון אך דורש התייחסות להווה


 

מאת: יוסי חיימוב יזם | EVP בחברת אברא

 




דו"ח בנק ישראל פורסם השבוע ואיתו ניתוח המדיניות הכלכלית ומצב המשק בשנה שחלפה. דו"ח זה נחשב למקיף ביותר בכל הנוגע להתפתחות הכלכלה הישראלית, שכן הוא נשען על תשתית רחבה של נתונים ומחקר, שאין לשום גוף מחקר אחר.

כפי ששום מחקר כלכלי על ישראל לא יכול להתעלם ממגזר ההייטק גם הדו"ח מתייחס אליו ועוסק בסוגיית הביקוש הגבוה לעובדים. הפתרון אותו מציעים כלכלני הבנק לשיפור המצב הוא על ידי הגברת אחוזי הנשים, חרדים וערבים בהייטק, אך תוך הסתייגות חשובה - ההרחבה צריכה להיעשות באמצעות מערכת החינוך משלביה המוקדמים ועד לאקדמיה, ולא להסתמך על הכשרות מקצועיות, שאינן יכולות לפצות על כלל פערי ההון האנושי שמצטברים לאורך השנים. בהמשך, מצוינת בדו"ח סיבה נוספת להעדפת שיפור מערכת החינוך על פני ההכשרות המקצועיות, והוא ששיפור המיומנויות באופן רוחבי, ולא התמקדות בסקטור מסוים, עשוי לתרום לשיפור הפריון גם בענפי משק אחרים.

כמי שחי את תחום ההייטק שנים רבות הרשו לי לומר שהפתרון שבנק ישראל מציע הוא חלקי, לטווח ארוך ולא ייתן מענה כעת כשהמחסור בכח אדם בעיצומו.

הנכון הוא באמצעות 2 מהלכים: לטווח קצר וטווח ארוך. אין ספק ששיפור מערכת החינוך כך שתוציא בוגרים שיוכלו להשתלב בענפי ההייטק השונים הוא חזון מצוין אך לחזון שכזה נדרש הון עצום בדמות מורים איכותיים למקצועות, תגבור שעות וחיזוק התלמידים המתקשים. אם נרצה שהשיפור במערכת ייחל בשנים מוקדמות יותר הרי שנדרשת לכך עבודת הכנה משמעותית שבספק אם יספיקו אותה לשנת הלימודים הקרובה. המשק הישראלי לא יכול להרשות לעצמו לחכות לעובדים איכותיים ומצויינים שיגיעו אליו בעוד 6-7 שנים. הוא זקוק להם כעת. כבר היום חברות רבות מוציאות הון על מציאת עובדים בחו"ל. מדובר בכסף ישראלי שיכול היה לסייע לעוד אלפי ישראלים שהיו יכולים להיכנס להייטק בישראל ולשפר את מצבם. לכן, אין ברירה ויש להמשיך לשלב אנשים נוספים בהכשרות ייעודיות איכותיות שנבנות על בסיס צרכי התעשייה ובשילוב פעולה איתה. עשינו זאת בשיא תקופת הקורונה בשיתוף פעולה עם רשות החדשנות. העברנו את ההכשרות ל-500 איש, 300 מהם גם מצאו עבודה בהייטק ביניהם גם דרוזים, חרדים וכדורגלן לשעבר. כולם משתכרים כיום שכר הגבוה מהשכר החציוני במשק. כולם גם יכפילו את שכרם בטווח של 24 חודשים. אפשר כל העת לבחון את ההכשרות, לראות שהן רלוונטיות והלומדים בהן משתלבים בשוק העבודה. אך נכון להיום ההכשרות הן אלה שמביאות עובדים חדשים, לא מערכת החינוך.

bottom of page