פורטל ידע

63 שנה מלאו להקמת ממר"מ - איך הכל התחיל?

פינת: "רגע של היסטוריה"


מאת: אריה עמית | יועץ אסטרטגי I-amIT וחבר נשיאות הלשכה




 

תקצר היריעה אפילו במסגרת רחבה, לתאר את כל ההחלטות, המעשים, גדולים כקטנים שהצעידו את ממר"מ למעמדו היום.


לכן נתמקד היום באיך הכל התחיל?

ממר"מ נוסד ביולי 1959 במטרה לספק שירותי עיבוד נתונים לכל מערכת הביטחון.

בתוך ממר"מ היו חוליות כשכל אחת מופקדת על מתן שירותי מחשב למשתמש מסוים (אג"א, אכ"א, אמ"ן, ח"א...) המחשב הראשון של ממר"מ היה "פילקו 2000/211" כאשר קדם לו בארץ רק המחשב הראשון של מכון ויצמן (וויצק) שהחל לפעול בשנת 1955.


יחידת המחשב לא נולדה ביום אחד. חבלי הלידה שלה היו קשים וארוכים כאשר המיילדים הרוחניים של ממר"מ כלל לא ידעו מה בדיוק הם הולכים להקים: פשוט מעולם לא הייתה יחידה כזו, וגם עולם המחשוב היה עדיין בחיתוליו.

במערכת הביטחון היו שני גופים שהמחשב עבורם היה חיוני ביותר. יחידה באגף המודיעין והרשות לפיתוח אמצעי לחימה (רפא"ל). בישראל פעל באותם הימים רק ה"וויצק" המחשב של מכון ויצמן ברחובות שסיפק זמן מחשב בעדיפות שניה למערכת הביטחון וזה לא הספיק והביא את אנשי מערכת הביטחון למסקנה, שמוכרחים לרכוש מחשב עצמאי.


משרד הביטחון החליט להקים וועדה, שתבחן את הקמת יחידת מחשב במשרד, כדי לענות על הצרכים. בראש הועדה הועמד אז מר מרדכי קיקיון, סא"ל במילואים, שהשתחרר מהצבא עוד בימי יגאל ידין, את שירותו החל בהגנה והיה גיזבר הארגון.


על כתב המינוי של קיקיון כמפקד העתידי של היחידה החדשה, לכשתוקם היו חתומים הרמטכ"ל דאז חיים לסקוב ומנכ"ל משרד הביטחון דאז שמעון פרס. בוועדה היו חברים אל"ם יהודה ניצן, דוד כהן (לימים מנכ"ל יבמ), יצחק רונן מ ממ"ס (מרכז מיכון וסטטיסטיקה) שהיתה אחראית על עיבוד נתונים בשיטות קונבנציונאליות, שנטמעה בהמשך בממר"מ, ונציג מו"פ.


חברי הוועדה יצאו לארה"ב והחלו לסייר במפעלים של יצרני המחשבים דאז : יבמ, CDC, ולבסוף בפילקו – החברה היחידה אז (1958) שייצרה מחשבים טרנזיסטוריים לצרכים לא צבאיים. מחשב הטראנזאק 2000/211 שלהם היה מאד מרשים. לא פחות מרשים שגם חברות כמו ווסטינגהואס וגנרל אלקטריק וחיל האויר האמריקאי רכשו אותו.

ההחלטה לא אחרה לבוא: קונים במחיר אסטרונומי של 2 מיליון דולר ובליווי ספר עב כרס ומפורט של ההסכם

היה צורך למצוא מקום של כבוד למחשב המיועד להגיע. מבחינה אסטרטגית חיפשו מקום על פרשת דרכים , בדרך בין ת"א וירושלים, כדי שדרכי הגישה בזמן מלחמה יהיו קלות. שיקול זה הביא את המתכננים למחנה השלישות ברמת גן.

הוחלט להקים מבנה משרדים תלת קומתי עם אולם מחשבים תת קרקעי ותחנת כוח עצמאית, מערכות מיזוג אוויר מיוחדות. הקמת המבנה עבור המחשב היתה מעשה חלוצי. היתה זו הפעם הראשונה שבנו בארץ אולם עם רצפה צפה. בימיו הראשונים של האולם היו נכנסים אליו בחרדת קודש כשמינעלי בד מיוחדים כרוכים על הנעליים מחשש ההשפעה הרעה של האבק על המכשירים החדשים.


החוליות החלו להתארגן לקראת בואו של המחשב והחלו לגייס כוח אדם למשימה . הקורס הראשון יצא לדרך, עם 30 תלמידים , כאשר המורה הוא הרב ג'ייקובסון האמריקני.

אנשי המקצוע הגיעו לממר"מ , אך היה צורך במיזוג בין שתי סוגי אוכלוסיות : טכנולוגים ואנשי הארגון. אנשי רפאל ואמן התמקדו בעיבודים מדעיים וידעו מה הם רוצים. הבעייה הייתה עם כל השאר. העיבודים המנהליים של הלוגיסטיקה, כ"א והכספים היו חדשים לגמרי.


רכישת המחשב לוותה בביקורת הן פנימית מתוך הצבא והן חיצונית בעיתונות.

הביקורת הפנימית הנוקבת ביותר נשמעה מפיו של מפקד חיל האויר, אלוף עזר ויצמן, אשר לא שבע נחת מההחלטה לרכישת מחשב בשל עלותו הגבוהה, ובשיחה אישית אמר למרדכי קיקיון: "שנינו מצווים על הגנת מדינת ישראל. בכסף שאתה משקיע ברכישת המחשב, בהתקנתו ובהפעלתו, יכולתי לבנות עוד מסלול תעופה בחצרים, וברור תרומתו של מי תהיה גבוהה יותר בהגנת הארץ, אתה עם המחשב שלך או אני עם מסלול נוסף, שיאפשר הזנקת מטוסים בקצב כפול."

הגעת המחשב לארץ לוותה בכותרות גדולות בעיתונים. בין היתר שבועון צה"ל במחנה פרסם באוגוסט 1961 כתבה אוהדת ומחמיאה תחת הכותרת: "הגולם מפילדלפיה", על יכולתו המופלאה של המחשב. בין היתר הם כתבו, כי המחשב יכול לפתור בחמש דקות בעיה, אשר איש מדע, בעזרת נייר ועיפרון, יזדקק לפתרונה לתקופה של לא פחות מ-800 שנים.


עורך "העולם הזה" אורי אבנרי, יצא בהתקפה קשה נגד מערכת הביטחון במאמר תחת הכותרת: "מוח יש שכל אין", שכן המחשב כונה "מוח אלקטרוני". לדבריו: "מערכת הביטחון בזבזה מיליוני לירות במבצע כושל של שגעון גדלות." אבנרי תקף את רכישת מחשב הפילקו בטענות אי-נחיצות, בזבוז כספי הציבור ועשיית הון פוליטי.

בממר"ם מרבים לצטט את הכותרת "מוח יש שכל אין" במעין שמחה לאיד, כמי שהתברר שהתבדה בראיית השחורות שלו.


מחוץ לצה"ל ממר"מ ידועה בכך שממנה מגיעים מיטב האנשים לענף. הניסיון המעשי שצוברים התוכנתנים, אנשי הסייבר, מנתחי המערכות ועוד בממר"מ הופך אותם למבוקשים ביותר הן בארץ והן בחו"ל.

ממר"מ הוא עדיין הטוב שבבתי הספר למחשבים בארץ, אם לא בעולם.

ממר"מ איננו יציר כפיו של אדם אחד, או של דור אחד. מעמד הבכורה של היחידה הוא פרי עמל של הרבה אנשים, שלכולם היה חלק במלאכת העשייה לאורך השנים.


לסיכום,

ההתקדמות הטכנולוגית הענקית שהיתה מנת חלקנו בשנים שחלפו באה לידי ביטוי בהתגבשותו של מרכז המחשבים של צה"ל. כשהוקם ממר"מ לפני כ 63 שנה, לא חשב איש שכך יתגלגלו פני הדברים. הרוב סברו שמחשב אחד יפתור את כל הבעיות במדינה. היום, אחרי 63 שנה דומה כאילו עברנו חצי מיליון שנות אור. יש היום מחשב בכל כיס, בכל ציוד ובכל בית.


מזל טוב לממר"מ!!!