פינת הטכנולוגיה והגיל השלישימי מפחד מבינה מלאכותית? כשסקרנות פוגשת את העידן החדש

פינת: טכנולוגיה והגיל השלישי

מאת: ד"ר חני שלטון

27.01.2026

---

הכירו את רחל בת ה-82, שמסרבת אפילו לגעת בטלפון החכם שהילדים קנו לה. "זה מסובך מדי בשבילי", היא אומרת. או את יוסף בן 78, ששמע על ChatGPT ואמר: "בינה מלאכותית? זה לא בשבילי, אני כבר לא צעיר". תמונות מוכרות? אולי גם אתם מכירים מישהו כזה? אולי אפילו מזהים את עצמכם?

החשש מטכנולוגיה חדשה הוא אנושי ומובן. אבל מה שמעט יודעים הוא שיש "נוגדן" עוצמתי לפחד הזה - סקרנות. ומחקרים מראים שדווקא בגיל השלישי, כשמטפחים את הסקרנות הנכונה, אפשר לא רק להתגבר על החשש מבינה מלאכותית, אלא להפוך אותה לשותפה מרתקת למסע של גילוי והעשרה.

הפחד האמיתי: לא מהטכנולוגיה, אלא מהלא-ידוע

"אני פוחדת שאעשה טעות", "מה אם אני אלחץ על משהו לא נכון?", "זה ידע לצעירים" - משפטים שאנחנו שומעים שוב ושוב. אבל מה באמת מסתתר מאחורי המילים האלה?

מחקרים מראים שהחשש האמיתי אינו מהטכנולוגיה עצמה, אלא מתחושת חוסר השליטה ואובדן הרלוונטיות. כשאנשים בגיל השלישי נתקלים בבינה מלאכותית, רבים מהם מרגישים שהעולם רץ מהר מדי קדימה והם נשארים מאחור. זו תחושה כואבת במיוחד לאחר חיים שלמים של מומחיות וניסיון.

אבל יש דרך אחרת להסתכל על זה.

הסוד לזיקנה טובה: סקרנות כמפתח לאיכות חיים

במחקר שערכנו בראשותה של פרופ' מנוחה בירנבוים על סקרנות בקרב קשישים בני 75 ומעלה, גילינו ממצא מדהים: סקרנות היא מנבא משמעותי לאיכות חיים גבוהה בגיל המבוגר. למעשה, 14% מהשונות באיכות החיים מוסברת על ידי רמת הסקרנות של האדם. זה אולי נשמע כמספר טכני, אבל בפועל זה אומר שסקרנות היא גורם המשפיע יותר מגורמים רבים אחרים שנחקרו במשך שנים.

המדע מאחורי הקשר: למה סקרנות משפרת את החיים?

התשובה טמונה במה שמרטין סליגמן, מייסד הפסיכולוגיה החיובית, מכנה שלומות או רווחה נפשית (wellbeing). סליגמן פיתח מודל הכולל חמישה מרכיבי יסוד של רווחה נפשית אמיתית. מחקרים מראים שסקרנות היא בדיוק המנוע שמפעיל את המרכיבים האלה, ובמיוחד כאשר היא באה לידי ביטוי דרך התנסות עם טכנולוגיות חדשות כמו בינה מלאכותית.

רגשות חיוביים-  (Positive Emotions) כשאני רואה איך בן 82 מגלה שהוא יכול להשתמש ב-AI כדי ליצור תמונות מהזיכרונות שלו מהילדות, העיניים שלו נדלקות. "זה כמו קסם", הוא אומר בהתרגשות. הרגש הזה של פליאה וגילוי הוא אחד הרגשות החיוביים החזקים ביותר לרווחה נפשית. מחקרו של קשדן (Kashdan, 2009) מצא שסקרנות קשורה ישירות לרמות גבוהות יותר של שמחה, חיוניות ומשמעות בחיים. כשמבוגר מתחיל להתנסות בבינה מלאכותית מתוך סקרנות אמיתית, הוא חוזר לחוות את אותו ריגוש שחווינו כילדים - תגובה נוירופסיכולוגית אמיתית שמשפרת את מצב הרוח ותורמת לבריאות הקוגניטיבית.

מעורבות פעילה (Engagement) - זהו מצב ה-"flow" - כשאדם כל כך שקוע במה שהוא עושה עד שהוא מאבד את תחושת הזמן. וכאן טמון הקסם של בינה מלאכותית עבור מבוגרים סקרנים: היא מתאימה עצמה לרמה של המשתמש. כשמישהו בן 78 מגלה שהוא יכול לשוחח עם AI על ההיסטוריה של עירו או צמחי מרפא, והוא מקבל תשובות ברמה שמתאימה בדיוק להבנה שלו, הוא כל כך שקוע בחקירה שהוא שוכח מהכאבים, מהדאגות, מתחושת הבדידות. מחקר של Ten et al. (2024) מצא שסקרנות מתחזקת דווקא כאשר לומדים חשים התקדמות והצלחה - וזה בדיוק מה ש-AI מאפשר.

קשרים משמעותיים (Relationships) - אחד הממצאים המפתיעים במחקר שלנו היה עד כמה סקרנות חברתית תורמת לאיכות חיים. בתחילה חשבתי שהטכנולוגיה עלולה לנתק בין אנשים, אבל גיליתי בדיוק את ההיפך. כשסבתא בת 74 לומדת להשתמש ב-AI, היא פתאום יכולה לשוחח עם הנכד שלה על המשחקים שהוא אוהב - כי היא שאלה את ה-AI ללמד אותה עליהם. היא יכולה לעזור לנכדה עם שיעורי הבית בנושאים שלא הכירה. פתאום, היא לא "הסבתא שלא מבינה כלום" - היא חלק מהשיחה. בינה מלאכותית, באופן מפתיע, יכולה לשמש ככלי שמגשר בין דורות ומחזק קשרים משפחתיים.

משמעות (Meaning) - פרנקל (Frankl, 1946) טען שהצורך במשמעות הוא הכוח המניע המרכזי בחיי האדם. משמעות נובעת מתחושה שמה שאנחנו עושים חשוב, שאנחנו תורמים, שיש לחיינו מטרה. איש חינוך בדימוס בן 79 שיתף איתי: "כל חיי חינכתי ילדים. עכשיו אני משתמש ב-AI כדי לכתוב סיפורים חינוכיים לנכדים שלי - סיפורים שמועברים דרך הדורות. אני לא פשוט סבא - אני עדיין מחנך, רק בדרך חדשה". זו בדיוק תחושת המשמעות שסליגמן מדבר עליה: להיות חלק ממשהו גדול מעצמנו, לתרום, להשאיר חותם.

הישגים (Accomplishment) - אנשים סקרנים בגיל השלישי לא רק רוצים ללמוד - הם רוצים גם להגשים, ליצור. במחקר היה איש צבא בכיר לשעבר בן 85 שהחליט לכתוב ספר על חייליו שנפלו במלחמה. עשרות שנים הוא רצה לעשות זאת אבל לא ידע איך. עם AI הוא מצא שותף שעזר לו לארגן את המחשבות, לערוך, להוסיף הקשר היסטורי. כשהספר יצא לאור, הוא אמר: "זה לא רק ספר - זה השליחות שלי. אני מרגיש שהשלמתי משהו חשוב". כל הישג, גם קטן, מחזק את תחושת המסוגלות ואת הביטחון העצמי.

הסקרנות כמנוע לפעלנות יוזמת

אבל יש משהו נוסף שהמחקר שלנו חשף, והוא קריטי להבנת הקשר בין סקרנות לבינה מלאכותית. אנשים סקרנים גם מפתחים מה שאנחנו מכנים "פעלנות יוזמת (agency)  - זו התחושה שאתה לא סתם צופה בחיים שלך עוברים, אלא שחקן פעיל שיכול להשפיע, לבחור, לפעול.

המרואיינת שציטטתי קודם, הפסיכותרפיסטית בת 84, ביטאה זאת בצורה מושלמת: "החברה לפעמים מצפה ממך כמבוגר לזוז הצידה... אני מחליטה שאני נשארת חלק". זו בדיוק הפעלנות היוזמת. והיא הוסיפה משהו שנגע בי עמוק: "אני ממשיכה לנוע קדימה גם עם הגוף מתעכב, כי חיים זה תנועה עם מטרה... זה קשור לסקרנות ויוזמה, שמרגישים את דופק החיים במלואם".

בינה מלאכותית, כשמתייחסים אליה מתוך סקרנות, מאפשרת בדיוק את זה. במקום להרגיש "אני מזדקן, אני לא יכול", המבוגר הסקרן אומר: "יש לי כלי חדש לנסות. מה אוכל לעשות איתו? איך אוכל להשתמש בו כדי להגשים מה שחשוב לי?" זו פסיכולוגיה של הצמיחה (growth mindset) שדואק (Dweck, 2006) מדברת עליה - האמונה שאפשר להמשיך ללמוד ולהתפתח בכל גיל.

במילים פשוטות: סקרנות היא לא רק תכונה נעימה - היא מרכיב מרכזי ב"הזדקנות טובה" וברווחה נפשית. היא המנוע שמפעיל את כל מערכות הרווחה הנפשית שהמדע זיהה, והיא הכוח שמאפשר לנו להישאר שחקנים פעילים בחיינו גם בגיל המבוגר. ובינה מלאכותית - כשניגשים אליה מתוך סקרנות - יכולה להיות הכלי שמאפשר לממש את הפוטנציאל הזה בצורה שלא הייתה אפשרית קודם.

איך זה משפר את איכות החיים ואת הרווחה הנפשית?

התשובה טמונה במה שאנחנו מכנים פעלנות יוזמת - הכוח הפנימי שמניע אותנו להיות שחקנים פעילים בחיינו במקום צופים פסיביים.

כשמבוגר לומד להשתמש בבינה מלאכותית מתוך סקרנות, הוא חווה:

• שליטה ואוטונומיה:  "אני בוחר מה ללמוד ובאיזה קצב". ברגע שאדם מבין שהוא שולט בתהליך, החשש הופך להעצמה. כמו שאמר אחד המרואיינים במחקר: "אני מחליט מה מעניין אותי, ואני חוקר את זה בקצב שלי".

• הנאה וגילוי: "כל יום אני מגלה משהו חדש ומרתק". המחקר שלנו הראה שחדוות הלמידה היא אחד המניעים החזקים ביותר. אנשים בני 85-90 דיברו בעיניים בורקות על אתגר חדש שניסו עם AI, תוך שימוש במילים כמו "מדהים", "כיף", "עונג עמוק".

• הגשמה עצמית "אני יכול לכתוב את הספר שלי, לארגן את התמונות, ליצור מה שחלמתי". AI מאפשר למבוגרים להגשים פרויקטים שתמיד רצו לעשות אבל לא ידעו איך. כמו שאמר אחד המרואיינים בן 85: "לקחתי על עצמי פרויקט שידעתי שהוא חשוב... זו לא הייתה רק עבודה - זו הייתה שליחות".

• מעורבות פעילה:"אני לא רק צורך מידע, אני יוצר איתו". במקום לצפות בטלוויזיה או לגלול בפייסבוק באופן פסיבי, AI הופך את המבוגר לשותף פעיל - שואל, חוקר, יוצר.

• תחושת רלוונטיות: "אני חלק מהעולם של היום, לא 'נשאר מאחור'". אחת המרואיינות במחקר, פסיכותרפיסטית בת 84, ביטאה זאת: "החברה לפעמים מצפה ממך כמבוגר לזוז הצידה... אני מחליטה שאני נשארת חלק, אני ממשיכה לנוע קדימה... זה קשור לסקרנות ויוזמה, שמרגישים את דופק החיים במלואם".

וזה בדיוק מה שבינה מלאכותית יכולה לאפשר: במקום להיות "תיבת קבלה" של מידע, המבוגר הופך לשותף פעיל, יוצר, חוקר. זה לא טכנולוגיה - זה כלי שמאפשר להמשיך לצמוח, לגלות, לחוות שמחה ומשמעות.

אז איך מתחילים? המדריך הפרקטי

1. התחילו מהסקרנות שלכם

אל תנסו ללמוד על AI באופן כללי. תחשבו על משהו שמעניין אתכם באמת. אוהבים גינון? שאלו את ה-AI על הצמחים בגינה שלכם. מתעניינים בהיסטוריה? בקשו ממנו לספר לכם על תקופה מסוימת. סקרנים לגבי המשפחה? השתמשו בו כדי לעזור לכם לכתוב את סיפור החיים שלכם.

2. הכירו את ה"פער בידע"

אחד הממדים החשובים של סקרנות הוא רגישות לפערי ידע - התחושה ש"משהו מציק לי בראש". במקום להיבהל מהפער בין מה שאתם יודעים למה שה-AI יודע, השתמשו בתחושה הזו. "אני לא יודע איך זה עובד, ואני רוצה לדעת" - זו נקודת המוצא המושלמת.

3. אפשרו לעצמכם לטעות

זה הקשה ביותר, במיוחד אחרי חיים שלמים של מומחיות. אבל זה גם החופש הכי גדול. עם AI אתם יכולים לטעות כמה שאתם רוצים - אין מורה שמבייש, אין ציון, אין שיפוטיות. רק אתם וכלי שמוכן לנסות איתכם שוב ושוב.

4. מצאו חברים למסע

למידה חברתית היא אחד הממדים החשובים של סקרנות. מצאו חבר או חברה בגיל דומה שגם מעוניינים. למדו ביחד, שתפו גילויים, צחקו על הטעויות. סקרנות חברתית - העניין באנשים אחרים - יכולה להפוך את הלמידה מאתגר בודד להרפתקה משותפת.

המסר: הפחד הוא זמני, הסקרנות היא נצחית

בסופו של דבר, השאלה היא לא "האם אני צעיר מספיק כדי להשתמש בבינה מלאכותית?" אלא "האם אני מספיק סקרן?" הטכנולוגיה משתנה כל הזמן. אבל הסקרנות - הרצון לדעת, להבין, לגלות - היא תכונה אנושית בסיסית שלא מזדקנת. היא רק מתעמקת וממוקדת עם הגיל.

המסר והטיפים המעשיים:

למבוגרים שבינינו:

• גלו את פרופיל הסקרנות שלכם: מה מושך אתכם? ידע חדש, אנשים, או חוויות? התחילו משם.

• שאלו שאלות פשוטות: איך אפשר להשתמש ב-AI כדי לעשות משהו שמעניין אותי? - זו כל ההתחלה. 

• התחילו בכלים חינמיים: ChatGPT, Claude, או Gemini, כולם בחינם ופשוטים. פתחו ושאלו משהו.

• תנו לעצמכם זמן: אין מירוץ. למדו בקצב שלכם, ללא לחץ.

• שתפו עם אחרים : תספרו לחברים על מה שגיליתם - זה מחזק את הלמידה והעניין.

• חגגו כל הצלחה קטנה: שאלתם שאלה וקיבלתם תשובה מעניינת? זו הצלחה! קיבלתם עזרה בכתיבת מכתב? הצלחה!

למשפחות ולקהילה:

• עזרו לזהות את "הניצוץ" : שאלו - מה מעניין אותך? מה תמיד רצית ללמוד?

• למדו ביחד:  במקום "ללמד", התנסו ביחד. תגלו ביחד איך זה עובד.

• היו סבלניים:  זה לוקח זמן. תהליך הלמידה חשוב יותר מהתוצאה.

• שתפו סיפורי הצלחה: הצגת דוגמאות של אנשים בני גיל דומה שהצליחו יכולה להצית מוטיבציה.

• הציעו עזרה טכנית בסיסית: לפעמים המחסום הוא טכני (איך נכנסים לאתר). עזרה קטנה יכולה לפתוח עולם.

לאנשי מקצוע וארגונים:

• אל תחפשו פתרון אחד לכולם: כל קשיש הוא עולם בפני עצמו עם תחומי עניין שונים.

• התחילו מתחומי העניין: מהנדס? הראו איך AI יכול לעזור בפרויקט טכני. אוהב ספרות? איך AI יכול לדון בספרים.

• פתחו סדנאות קצרות וממוקדות: AI לכתיבת סיפור המשפחה, AI לתכנון טיולים , I לשיפור התקשורת עם הנכדים.

• צרו קבוצות למידה חברתיות: אנשים לומדים טוב יותר עם אחרים בני גילם.

• הזמינו "מומחי-עמיתים": מבוגרים שכבר מכירים AI ויכולים לשתף את החוויה שלהם.

• הכינו מאגר של סרטוני וידאו-הדרכות קצרות: משהו שאפשר לראות שוב ושוב בבית.

הזיקנה של המחר צריכה להיות סקרנית, מלאת למידה ועשירה במשמעות. ובינה מלאכותית - כשניגשים אליה מתוך סקרנות ולא מתוך פחד - יכולה להיות שותפה מדהימה במסע הזה. לא כי היא טכנולוגיה מתקדמת, אלא כי היא כלי שמאפשר לנו להמשיך להיות מה שתמיד היינו: סקרנים, לומדים, יוצרים, חיים.

הכותבת היא מומחית בתחום מדידה והערכה בחינוך, חוקרת בתחום הסקרנות, בלמידה לאורך החיים ובגיל השלישי, ומנחה ומרצה בתחום הבינה המלאכותית.

---

מקורות

Birenbaum, M., Nasser-Abu Alhija, F., Shilton, H., Kimron, H., & Rosanski, R. (2025). Perceived quality of life, well-being, and curiosity of older adults. Societies, 15(8), 224. https://doi.org/10.3390/soc15080224

Csikszentmihalyi, M. (1990). Flow: The psychology of optimal experience. Harper & Row.

Deci, E. L., & Ryan, R. M. (2000). The "what" and "why" of goal pursuits: Human needs and the self-determination of behavior. Psychological Inquiry, 11(4), 227-268. https://doi.org/10.1207/S15327965PLI1104_01

Dweck, C. S. (2006). Mindset: The new psychology of success. Random House.

Frankl, V. E. (1946). Man's search for meaning. Beacon Press.

Kashdan, T. B. (2009). Curious? Discover the missing ingredient to a fulfilling life. William Morrow.

Kashdan, T. B., & Silvia, P. J. (2009). Curiosity and interest: The benefits of thriving on novelty and challenge. In C. R. Snyder & S. J. Lopez (Eds.), Oxford handbook of positive psychology (2nd ed., pp. 367-374). Oxford University Press.

Seligman, M. E. P. (2011). Flourish: A visionary new understanding of happiness and well-being. Free Press.

Ten, A., Kaushik, P., Oudeyer, P. Y., & Gottlieb, J. (2024). Curiosity and the dynamics of optimal exploration. Trends in Cognitive Sciences, 28(5), 441-455. https://doi.org/10.1016/j.tics.2024.02.001