סקרנים, נועזים, פורצי דרך - על תפקידה של סקרנות בהצלחת יזמי ההייטק

מאת: ד"ר חני שילטון

21.09.2025

---

בעולם הטכנולוגיה המהיר והמשתנה ללא הרף, היכולת לחשוב מחוץ לקופסה, לפתור בעיות מורכבות ולחדש היא קריטית להצלחה. אך מהו הכוח המניע שמאחורי היכולות הללו? מחקר חדש בראשותה של פרופ' מנוחה בירנבויים וצוות חוקרות (פרופ' פאדיה נאסר - אבו אלהיג'א, ד"ר חני שלטון, ד"ר הלנה קימרון, ד"ר רובנה רוסנסקי שפורסם ב-  Education sciences  ב-2024  תחת הכותרת "Curious minds: Evidence from interviews with renowned experts in five curiosity-dominant fields",  (לינק) שופך אור על התכונה החמקמקה אך החיונית – סקרנות. המחקר ראיין 50 מומחים ידועים מחמישה תחומי עשייה הנשלטים על ידי סקרנות, ביניהם מדענים, אמנים, חוקרים, מטפלים מקצועיים ויזמים (בעיקר יזמי הייטק). הממצאים חושפים ניואנסים מרתקים של ביטויי סקרנות, ובמיוחד את הקשר בין סקרנות לבין הצלחה בעולם הטכנולוגיה העילית.

הסקרנות, המוגדרת כרצון פנימי לחפש ידע וחוויות חדשות, נחקרה בפסיכולוגיה למעלה מ-130 שנה, אך עדיין נחשבת לתחום שאינו מובן דיו. המחקר הנוכחי אימץ את מודל חמשת הממדים של סקרנות (5-DC) שפותח על ידי קשדן ועמיתיו. מודל זה כולל: גילוי משמח (Joyous discovery) רגישות לחסך (Deprivation sensitivity) סקרנות חברתית (Social curiosity) סבילות ללחץ/אי-וודאות (Stress (uncertainty) tolerance) וחיפוש ריגושים (Thrill-seeking). המטרה הייתה לחשוף את נימי הסקרנות כפי שהם באים לידי ביטוי במילותיהם של המומחים עצמם.

הפרופיל של יזם ההייטק הסקרן: הצצה מעמיקה

המחקר זיהה פרופיל סקרנות ייחודי בקרב קבוצת היזמים (שכללה יזמי הייטק בתחומי בריאות, תקשורת, סייבר, בינה מלאכותית ועוד). בניגוד לקבוצות אחרות, אצל היזמים, סקרנות חברתית וסקרנות אמפתית אינן ממדים בולטים. במקום זאת, הסקרנות החברתית שלהם מתבטאת בעיקר דרך שיתופי פעולה ממוקדי-מטרה עם אנשים, כאשר הפוקוס הוא על פיתוח המוצר או הנושא המחקרי. הם משקיעים מאמצים רבים בבחירת עובדים שעימם ירגישו בנוח לעבוד, מתוך הבנה שזה יגביר את הפוריות ההדדית בצוות.

המאפיינים הבולטים ביותר אצל יזמי הייטק הם סבילות גבוהה לאי-וודאות וחיפוש ריגושים. הם רואים באי-וודאות חלק אינטגרלי מהיזמות הטכנולוגית, מה שמחייב אותם להמציא שיטות ניהול ועבודה חדשות. הם בטוחים ביכולתם להתמודד עם מצבים כאלה, בין אם מתוך הכרה ביתרונות שבאי-וודאות (מה שמוביל אותם לאמץ מצבים כאלה) ובין אם בזכות שליטה באסטרטגיות להפחתת אי-וודאות. יתרה מכך, הם מחפשים באופן מתמיד ריגושים מקצועיים, ומבינים שחיפוש זה מוביל אותם למצבים בהם עליהם לקחת סיכונים, ועל כן הם מדגישים את חשיבות ניהול הסיכונים ביזמות.

בהקשר של סקרנות אפיסטמית (רכישת ידע), היזמים הם לומדים בעלי ויסות עצמי, המכוונים להעמיק את הבנתם בתחום שבו עסקיהם הנוכחיים פועלים. הם מודים שהם עובדים קשה מאוד כדי לפתור בעיות, אך מביעים שמחה עזה כשהם מצליחים לפצח אותן. ממד הסקרנות הדומיננטי בקבוצה זו, לפי המחקר, הוא סבילות לאי-וודאות.

כישורים קוגניטיביים ומוטיבציוניים

היזמים מפגינים מגוון רחב של יכולות קוגניטיביות, כולל חשיבה אנליטית, חשיבה ביקורתית, גמישות מחשבתית, פתרון בעיות וחשיבה מחוץ לקופסה. לעיתים קרובות, הם נוקטים בגישה נועזת לשילוב משאבים כדי לעמוד ביעדי הפיתוח שלהם. בדומה למדענים, גם היזמים מתרגלים רפלקציה ומפגינים מודעות עצמית.

מבחינה מוטיבציונית, היזמים חולקים מאפיינים דומים למדענים: אמונה בדרכם, נחישות ומשמעת עצמית, חוסן, תשוקה עזה למעשיהם, שאפתנות, רצון להצטיין ויוזמה. בנוסף, הם אינם חוששים מכישלון, ומצהירים שהם מרוצים ממנו כפי שהם מרוצים מהצלחה, ומודים שהם שולטים במצב באופן מתמיד. הם מפגינים רמה גבוהה של מסוגלות עצמית. הם מביעים רצון להבין איך דברים עובדים, מפגינים יכולת לזהות צרכים טכנולוגיים ולמנף רעיון טוב למיזם. יתרה מכך, הם אינם חוששים לשנות כיוונים בזמן אמת כאשר הם מזהים שהכיוון הנוכחי אינו מוביל להצלחה. מבחינת גורמי אישיות דומיננטיים, הם מאופיינים בפתיחות רבה (Openness) 

רבים מהיזמים תופסים עמדות מובילות בהן הם מזהים פוטנציאל למיזם מוצלח, קובעים את ה-DNA של החברה ומלהיבים את עובדיהם. הם משקיעים מאמצים בבחירת עובדים מתוך הכרה בכך שהם מהווים "מכפיל כוח". ניכרת בקרבם תשוקה עזה לדעת ולהבין כדי להצטיין בהמצאותיהם.

סיפורי סקרנות מפי יזמי הייטק: מציאות מעוררת השראה

כדי להמחיש את הממצאים התיאורטיים, נצלול לתוך סיפוריהם של כמה יזמים ומומחים מתחום ההייטק, שרואיינו במסגרת המחקר. סיפורים אלו, המוצגים באופן אנונימי אך מתארים חוויות אותנטיות, משקפים את מגוון ביטויי הסקרנות והשפעתה על הצלחתם המקצועית.

יזם ותיק מתחום הביטחון והטכנולוגיה, שכיהן בעברו בתפקידי מפתח במדינה, מדגיש את תחושת ה"לופ" שבה הוא נתון ברגע שמשהו מלהיב אותו. הוא מתאר תשוקה עזה וטוטאליות בכל מה שהוא עושה. לדבריו, "יש לי בערה מאוד חזקה בי". הוא מספר על סקרנות מדעית ומוזיקלית ללא גבולות כבר מגיל צעיר, ועל השפעת אביו כ"מסבירן גדול" שאיתו הקשיב לתוכניות מדע ברדיו וקרא ספרי מדע ומגזינים טכניים. מאפיין בולט נוסף אצלו הוא היכולת לפרוח במצבי אי-וודאות. הוא מצהיר: "אני מבין אי-וודאות לעומק. אני פורח עם אי-וודאות". הוא תמיד חיפש אתגרים, ובצבא בחר ביחידה הדורשת תעוזה ותכנון מבצעים מאחורי קווי האויב, תהליך שתיאר כ"מאוד מרגש, אינטנסיבי". בבחירת מסלול הלימודים האקדמי, הוא שאל: "איפה הקורס הכי קשה? איפה הכי קשה מתקבלים?" . כיום, הוא פעיל במיזמים שונים בתחומי סייבר, רפואה והוא ממשיך ללמוד, ואפילו לומד ביולוגיה מולקולרית ביוטיוב. הוא רואה בעיסוקים אלה "פילאטיס למוח".

פרופסור למדעי המחשב, יזם וממציא, מספר על השפעת אביו, שהיה איש של חוכמת חיים ויצירתיות בלתי נדלית. כבר מגיל צעיר, נחשף היזם למשימות מעשיות של פתרון בעיות, כמו בניית מחסה מחימר ובניית דיר כבשים עם כלים ידניים בלבד. משימות אלו, שהוטלו עליו על ידי אביו, שימשו כמקור למוטיבציה מתמדת. סקרנותו, שילוב של עקשנות וחשיבה חופשית, הפכה לנר לרגלי". היזם מדגיש את אהבתו להיבט היצירתי בפתרון בעיות, שהוביל אותו לתחום מדעי המחשב. הוא מתמודד עם אי-וודאות כ"בן לוויה קבוע" במחקריו, ומספר על אתגרים רבים בהם התוצאה לא הייתה מובטחת, כמו בנייה תלת-ממדית של שן משתי תמונות, שדרשה ימים ושבועות של התמודדות ותסכול, אך הוא "לא ויתר בקלות" והאמין בכוח ההתמדה והסקרנות. הנחישות לפצח בעיה, הוא מסכם, "הייתה שווה את ההתרגשות".

יזם הייטק ויזם ספרותי, מספר על התשוקה הבלתי נשלטת והטוטאליות שלו. "אפשר להדליק אצלי את הלהבה ואז פתאום זה לופ". הוא מתאר עצמו כמי ש"מלא תשוקה" וברגע שמשהו מלהיב אותו, הוא נשאב אליו לחלוטין. הוא מודה שיש לו "חרדה מכישלון" שהתפתחה לאורך השנים, אך למד להתמודד איתה באופן פרקטי: לפרק את החרדה למרכיבים קונקרטיים, לשאול "ממה אני בעצם מפחד?" ולהפוך את ה"ערימה" הגדולה של הפחד ל"ערימה של דברים קונקרטיים" שאיתם אפשר להתמודד. הוא רואה את כוחותיו ביכולת "לעורר קריאייטיביות" ולתת לאנשים "לזרום". כיום, לאחר שהקים שתי חברות הייטק ופרסם רומן, הוא כותב ארבעה ספרים נוספים, ונהנה "עד טירוף" מהעיסוקים בשני העולמות.

יזמית ומנכ"לית חברת בריאות-טק, מגלה סקרנות פילוסופית עמוקה כבר מגיל ארבע, שואלת שאלות קיומיות על מהות המציאות והיקום. נקודת מפנה בחייה הייתה מחלה של אדם קרוב, שהובילה אותה לגלות חסך במידע רפואי מדויק ונגיש. היא זיהתה פוטנציאל לשלב את ניסיונה במודיעין עם הרצון לעזור, ואמרה לעצמה: "וואלה! זה מודיעין בתוך רפואה. זה מה שאני הולכת לעשות". כך נולדה חברת הבריאות-טק שלה, המציעה שירותי מודיעין רפואי לצוותים רפואיים. דרכה כיזמית הייתה רצופה אתגרים, והיא מודה: "נכשלתי כל הזמן. עשיתי הרבה טעויות... אבל תיקנתי. טעיתי ואז חיפשתי מהר מאוד דרך אחרת". היא מאמינה שאי-וודאות היא חלק בלתי נפרד מהחיים, וכי "זה מרגש, זה דווקא פותח את מרחב האפשרויות". היא רואה באי-וודאות "מרחב אינסופי" של פתרונות והזדמנויות. היזמית הזו מונעת גם מסקרנות טכנולוגית עזה וגם מאמפתיה חזקה לרצון לסייע לאחרים. היא מצהירה: "כואב לי כי ראיתי את זה עם חברים קרובים. אם זה לא היה כל כך כואב לי לא היה לי את הכוחות לעשות את זה".

לסיכום: מטפחים מוחות סקרנים בעולם ההייטק

המחקר מראה כי בעוד שממדי הסקרנות עשויים להיות ייחודיים לכל קבוצת מקצוע, תכונות מוטיבציוניות כמו אמונה בדרך, נחישות, חוסן, תשוקה, יוזמה ומגוון תחומי עניין, משותפות לכל המומחים הסקרנים. הממצאים אף תמכו באופן משמעותי בהכללת סבילות לאי-וודאות וחיפוש ריגושים ברשת הנומולוגית המורחבת של סקרנות. אצל יזמי ההייטק, שילוב של סבילות גבוהה לאי-וודאות עם חיפוש ריגושים הופך למנוע חזק לחדשנות.

היכולת לזהות בעיות, להמציא פתרונות יצירתיים, לא לחשוש מכישלון ולשאוף להצטיין, המאפיינות יזמים אלה, מושרשת עמוק בסקרנותם הרב-ממדית. הקשר ההדוק בין סקרנות אפיסטמית (רכישת ידע) לבין סקרנות חברתית בא לידי ביטוי אצל יזמים בנטייה שלהם ללמוד ולחקור בסביבה חברתית, למשל, אינטראקציות עם צוותי עבודה ועמיתים.

ההשלכות לתחום ההייטק ברורות: כדי לטפח סביבה חדשנית ופורצת דרך, עלינו לא רק להעריך את הידע והמיומנויות הטכניות, אלא גם לזהות ולטפח את ממדי הסקרנות הללו. יזמים ומובילים בתחום יכולים ללמוד ממומחים אלה על חשיבות הרפלקציה העצמית, הנחישות להתמיד מול אתגרים, התשוקה העזה ללמוד ולהבין, ובעיקר, היכולת לאמץ אי-וודאות כהזדמנות לצמיחה וגילוי.

המחקר מדגיש כי סקרנות היא תנאי הכרחי אך לא מספיק להצלחה מקצועית. יש לטפח במקביל גורמים מוטיבציוניים משותפים. והמסר המרכזי והמעצים הוא: "לאן אתה שואף להגיע חשוב יותר מן המקום שממנו באת". במילים אחרות, יזמי הייטק, עם מוחותיהם הסקרנים, המוטיבציה הבלתי מתפשרת ויכולתם לפרוח באי-וודאות, הם אלה שממשיכים לדחוף את גבולות הידע, לתרום לקידמה גלובלית ולרווחה אישית. עלינו לאפשר ולעודד עוד ועוד "מוחות סקרנים" כאלה לצוץ ולשגשג.