ספר חדש על מדף הספרים: חיל הקשר והתקשוב ב'חרבות ברזל' (2025–2023)

15.05.2026

מחבר  דניאל רוזן,

בהוצאת: העמותה להנצחת חללי חיל הקשר והתקשוב (מרץ 2026).

עורך הסיכום: אריה עמית, חבר נשיאות הלשכה 

---

תמצית תוכן הספר

מהלכי הלחימה וההקשר האסטרטגי

הספר נפתח בתיאור מפורט של מתקפת הפתע ב-7 באוקטובר 2023, הכישלון המודיעיני והמבצעי הקשה, וההתאוששות המהירה של צה"ל. הלחימה מתוארת כרב-זירתית: מהתמרון הקרקעי ברצועת עזה וחיסול הנהגת חמאס, דרך המגננה והתמרון המוגבל בלבנון מול חיזבאללה, ועד לעימות ישיר מול איראן. הספר מציין אירועים היסטוריים כמו מבצע "עם כלביא" נגד מתקני הגרעין והטילים באיראן בשיתוף ארה"ב, והתמוטטות משטר אסד בסוריה. המלחמה הסתיימה בשלהי 2025 תחת מתווה מדיני ("מתווה טראמפ") שהוביל לשחרור החטופים ולנסיגת כוחות לקווי הגנה חדשים.

המהפכה הדיגיטלית והתפתחות החיל

חלק ניכר מהספר מוקדש לשינוי שעבר חיל הקשר מאז מבצע "צוק איתן" (2014). מוצגת תפיסת "הלוחמה הרשתית" והפיכת צה"ל לארגון של "עידן המידע", שבו המידע נתפס כנשק לכל דבר. הספר מתאר את פיתוח מערכת צי"ד 750, השימוש בבינה מלאכותית (כמו מערכת "שומו שמיים" נגד כטב"מים), והקמת "אגם הנתונים" הצה"לי המאפשר סגירת מעגלי אש מהירים.

אנשי הקשר והתקשוב בשדה הקרב

הספר מביא עדויות אישיות של קציני קשר גדודיים וחטיבתיים (קשר"גים וקשר"חים) שנלחמו בקו הראשון. מתוארים סיפורי גבורה, כמו הקרב במוצב כיסופים, ותושייתן של אנליסטיות נתונים שהצליחו להוכיח בזמן אמת כי פגיעה בבית חולים בעזה נגרמה מירי כושל של הג'יהאד האסלאמי.

תובנות מרכזיות

• האדם הוא המרכיב הקריטי: למרות כל ההתקדמות הטכנולוגית, התובנה המרכזית היא התלות המוחלטת ברוח הלחימה, בתושייה ובמקצועיות של האנשים - מהתוכניתנים ועד לטכנאים בשטח שתחת אש הקימו אנטנות כדי לשמר את הקשר.

• המידע כנשק קטלני: הנגשת מידע מודיעיני ומבצעי עד ל"קצה המבצעי" (המ"פ והלוחם בשטח) הפכה למכפיל כוח ששינה את פני הלחימה בשטח בנוי ובתת-קרקע.

• חשיבות השילוביות: המלחמה הוכיחה כי ניצחון מחייב חיבור הדוק בין זרועות האוויר, הים והיבשה, כאשר אגף התקשוב משמש כ"מערכת העצבים" המאפשרת זאת.

• המעבר מיחידות פיתוח לשדה הקרב: הספר מדגיש את צמצום המרחק בין מרכזי הפיתוח הטכנולוגיים לבין הצרכים המבצעיים בשטח, מה שהוביל לפיתוח פתרונות טכנולוגיים תוך ימים ספורים במהלך הלחימה.

המהפכה הדיגיטלית והתפתחות חיל הקשר והתקשוב

המהפכה הדיגיטלית והתפתחות חיל הקשר והתקשוב, כפי שהן מתוארות בספר, מסמלות את המעבר של צה"ל מארגון של "העידן התעשייתי" לארגון של "עידן המידע". אגף התקשוב הוביל את השינוי הזה תחת החזון של "לחיות ולהילחם ברשת", תוך הטמעת תפיסת "הלוחמה הרשתית". תהליך זה, המכונה "טרנספורמציה דיגיטלית", נועד להביא יכולת רב-ממדית, תשתיות רחבות סרט ונגישות מלאה למידע עד ל"קצה המבצעי" – הלוחם והמפקד בשטח.

להלן תאור ההיבטים המרכזיים של המהפכה:

1.      המידע כנשק ואגם הנתונים הצה"לי

אחד הנדבכים המרכזיים במהפכה הוא התפיסה ש "מידע הוא נשק"  לכל דבר, שעלותו לעיתים זולה מעלות מטוס קרב אך השפעתו קריטית באותה מידה. צה"ל הקים "אגם נתונים" (Data Lake) ו"מפעלי נתונים" שתפקידם לנתץ את ה"חומות" בין הזרועות (אוויר, ים ויבשה) ולהזרים מידע מתוזמר לכלל הכוחות. השימוש בבינה מלאכותית (AI) הפך ל"אקס פקטור" המאפשר לסגור מעגלי אש במהירות ובדיוק חסרי תקדים על בסיס ניתוח אלגוריתמי של כמויות מידע אדירות.

2.      המרחב הדיגיטלי בשדה הקרב

המהפכה שינתה את אופן ניהול הקרב ברמה הטקטית:

• מערכת צי"ד 750 (צבא יבשה דיגיטלי): המערכת הופעלה לראשונה בהיקף מלא בכל היחידות המתמרנות, והונגשה למפקדים באמצעות יישומים כמו "עמוד האש" על גבי טלפונים חכמים מוצפנים, המציגים מיקום כוחות ואויב בזמן אמת.

• יישומים מבצעיים מהירים: במהלך הלחימה פותחו במהירות יישומים כמו "האנטר" לניהול תקיפות אש ו-MapIt המאגדת מידע אינטראקטיבי למפקדים.

• פלטפורמת זי טיוב (Z-Tube): מערכת המאפשרת צפייה ישירה בחוזי מכל מקור צה"לי (רחפנים, מטוסים, ספינות) בכל חמ"ל או תא תקיפה, כולל יכולת "הרצה לאחור" לתחקור בזמן אמת.

3.      שינוי תפקיד אנשי הקשר והתקשוב

מהפכת הדיגיטל שינתה את המקצועות בחיל. אנשי הקשר אינם רק טכנאים, אלא "סוכני שינוי" ו"מפקדי מאמץ" האחראים על חמישה ממדים: תקשוב, לחימה מבוססת רשת (לומ"ר), מידע, ספקטרום וסייבר. הוקם מערך מידע מבצעי שהכשיר אנליסטים של דאטה המשרתים בתוך המפקדות הלוחמות ומספקים תובנות מודיעיניות ומבצעיות תוך כדי קרב.

4.      התחדשות ארגונית: סגירת לוט"ם והקמת חטיבות חדשות

כדי להתאים את צה"ל לקצב הטכנולוגי המואץ, בוצע בדצמבר 2025 שינוי ארגוני עמוק:

• יחידת לוט"ם נסגרה והוטמעה במבנה חדש המפריד בין בניית הכוח להפעלתו.

• חטיבת "ספירה"  הוקמה כדי לרכז את כלל יכולות התקשורת, ההגנה והלחימה בספקטרום האלקטרומגנטי מהקרקע ועד לחלל.

• חטיבת "בינה"  הוקמה כדי להוביל את יכולות הבינה המלאכותית והדיגיטל בצה"ל, תוך איחוד יחידות טכנולוגיות כמו ממר"ם, מצפ"ן ושחר תחת קורת גג אחת.

5.      המעבר לענן והשילוביות

הענן הצבאי הפך מתשתית מחשובית לנכס אסטרטגי המאפשר חיבור רציף בין המטות לכוחות בשטח, גם בתנאי פגיעה או נתק. המהפכה הדיגיטלית אפשרה מצב שבו "המכונות מדברות עם המכונות", מה שמאפשר לחפ"ק הנמצא במקום אחד לשלוט בסיטואציה מורכבת בזירה מרוחקת לחלוטין על בסיס מידע זמין ונגיש. להלן פירוט תפקידיו המרכזיים של הענן כנכס אסטרטגי בזמן לחימה:

• רציפות ושרידות מבצעית: הענן מאפשר חיבור רציף בין המטות לבין הכוחות בשטח, גם בתנאים קיצוניים של פגיעה פיזית בתשתיות, עומס חריג או נתק בתקשורת. הארכיטקטורה המודרנית שלו מעניקה לצה"ל עמידות גבוהה ויכולת התרחבות מהירה (Scalability) בהתאם לצורך המבצעי.

• הנגשת מידע ל"קצה המבצעי": הענן משמש כ"צינור משוכלל" המזרים מידע מודיעיני ואג"מי מהמרכז ועד ללוחם והמפקד בשטח. הוא מאפשר למפקדים בחפ"ק לקבל גישה מלאה לכל המידע הנדרש לקבלת החלטות מושכלות ולשליטה בסיטואציות מורכבות בזמן אמת.

• קיצור מעגלי אש: באמצעות שילוב יכולות עיבוד, אחסון ואלגוריתמיקה מתקדמת (בינה מלאכותית), הענן מאפשר סגירת מעגלי אש מהירים ומדויקים. יישומים מבצעיים כמו "האנטר" (לניהול תקיפות אש) ו-"MapIt" (מפה אינטראקטיבית) נשענים על תשתיות הענן כדי לספק תמונת מצב משותפת לכלל הזרועות.

• שילוביות בין-זרועית: הענן הצבאי ("ענן אחד") מאפשר ניפוץ חומות המידע בין חיל האוויר, הים, היבשה ואגף המודיעין. הוא מייצר שפה משותפת וגישה בו-זמנית למאגרי נתונים, מה שהוכח כקריטי במבצעים רב-זירתיים מורכבים כמו התקיפות בתימן ובאיראן.

• ניהול ואגירת דאטה כנשק: הענן מאפשר אגירה וקטלוג של מידע לאורך זמן. יכולת זו משמשת ללמידה, אימון מודלים של בינה מלאכותית וזיהוי אנומליות שיכולות להוות התרעה מוקדמת לשינויים בשטח האויב.

• גמישות טכנולוגית: השימוש בענן מאפשר לצה"ל גמישות רבה בהבאת יכולות חדשות "כאן ועכשיו", תוך האצת השימוש ביכולות אזרחיות והתאמתן המהירה לצרכים הצבאיים.

לסיכום, המהפכה הדיגיטלית הפכה את חיל הקשר והתקשוב ל**"מערכת העצבים"** של צה"ל, שבלעדיה לא ניתן לקיים את השילוביות הבין-זרועית המודרנית המאפיינת את הלחימה במלחמה זו.

6.      חשיבות העורף היגיטלי

העורף הדיגיטלי מהווה מרכיב קריטי בחוסן הלאומי של מדינת ישראל, כפי שמתואר בהרחבה בספר. הוא משמש כגשר טכנולוגי המאפשר לצבא, לגופי החירום ולאוכלוסייה האזרחית לתפקד כמערכת אחת תחת איום. להלן פירוט והרחבה על חשיבותו ומרכיביו של העורף הדיגיטלי:

• תיאום צבאי-אזרחי (מערכות שוע"ל ורעם)

הגנה אזרחית מוגדרת בספר כ"יצור היברידי" המשלב את פיקוד העורף (גוף צבאי) עם רשויות מקומיות וגופי הצלה אזרחיים. כדי לסנכרן ביניהם, מופעלות שתי מערכות ליבה:

• מערכת "רעם": רשת קשר רדיו לאומית ייחודית המיועדת לכוחות החילוץ וההצלה, המבטיחה יכולת דיבור ושליטה גם בתנאים קשים.

• מערכת "שוע"ל" (שליטה ובקרה בעורף הלאומי): מערכת זו יוצרת תמונת מצב לאומית משותפת לכל הגורמים המטפלים במצבי חירום. היא מקבלת מידע מעשרות מערכות אזרחיות וצבאיות, מה שמאפשר שיפור דרמטי בזמני התגובה וניצול יעיל של משאבים.

• טכנולוגיית "מסר אישי" והתרעה ממוקדת

חלק מהמהפכה בדיגיטל העורפי הוא המעבר להתרעות אישיות ומדויקות:

• מערכת "מסר אישי": מבוססת על טכנולוגיית "שידור תאי" (Cell Broadcast), המאפשרת לשלוח הודעת התרעה ישירות לצג הטלפון הנייד של אזרחים הנמצאים באזור מאוים בלבד.

• המערכת אינה דורשת התקנת אפליקציה, היא משלבת צליל ייחודי ומשלימה את מערך 3,000 הצופרים הפרוסים במדינה. היא הופעלה בהצלחה במהלך המתקפות מאיראן ומתימן.

• חיזוק כיתות הכוננות - מערכת "נץ -" (NETS)

כאחד הלקחים המרכזיים ממחדל ה-7 באוקטובר, שבו צוותי הכוננות ביישובים התקשו לתקשר עם הצבא, פותחה מערכת "נץ".

• המערכת מחברת בין הצבא לבין כיתות הכוננות וצוותי החירום ביישובים.

• היא מאפשרת למפקדות לדעת בכל רגע נתון היכן נמצא כל איש ביטחון ביישוב ומספקת יכולת להעביר מידע בטקסט, קול ותקשורת דמוית ווטסאפ, מה שמייצר תיאום מבצעי קריטי להגנת היישובים.

• הגנת סייבר ורציפות תפקודית

המשק הישראלי נשען על תקשוב, וכל פגיעה בו עלולה לשתק את המדינה.

• מערך הסייבר הלאומי פועל לחיזוק ההגנה של ארגונים ותשתיות חיוניות (כמו חשמל ומים).

• הספר מציין כי למרות עשרות ניסיונות של אויבים להשבית מערכות לאומיות, המשק הישראלי תפקד ברציפות לאורך כל המלחמה הודות להשקעה המוקדמת בתשתיות אלו.

• הענן כנכס אסטרטגי לעורף

מערכות העורף האזרחי נשענות במידה רבה על מתקני ענן ציבוריים אזרחיים ועל הענן הצבאי. השימוש בענן מאפשר גמישות מרבית, יכולת התרחבות מהירה של מערכות בחירום (כגון שדרוג מערכי הגיוס והזיהוי) ושמירה על המידע המבצעי גם במקרה של פגיעה פיזית בתשתיות מקומיות.

העורף הדיגיטלי אינו רק אוסף של אפליקציות, אלא מערכת הגנה רב-שכבתית המבטיחה שהמידע המציל חיים יגיע לאדם הנכון בזמן הנכון, ובכך היא מהווה עמוד שדרה מרכזי בחוסן הלאומי של ישראל.

להורדת עותק של הספר כ PDF לחצו...