סיפור כפתור ה"לייק"

פינת רגע של היסטוריה | ספטמבר 2025

ערך: אריה עמית

---

מעל 7 מיליארד פעמים ביום, מישהו לוחץ על כפתור הלייק. איך משהו שצץ משום מקום יכול להפוך לכל כך נפוץ - ואפילו כל כך ממכר? איך אייקון המדיה החברתית הזה, שנראה רגיל לכאורה, הפך מהמצאה כל כך קטנה וצנועה למשהו כל כך אינטואיטיבי ומובן אוניברסלי, שהוא התפתח הרבה מעבר לכוונתו המקורית?

זהו סיפורו של כפתור הלייק וכיצד הוא שינה את חיינו. עבור "לייק: הכפתור ששינה את העולם"" , סופר רבי המכר ומומחה האסטרטגיה הנודע מרטין ריבס, ובוב גודסון, ותיק עמק הסיליקון ואחד ממפתחי כפתור הלייק, לוקחים את הקוראים למסע לחשיפת מקורותיה של תנועת "האגודל למעלה", כיצד היא הפכה לאייקון ברשתות החברתיות, ומה עומד מאחורי כוחה.

בדיון שנערך לאחרונה במועדון הספרים של IMD בהנחיית קנוט האנאס, ריבס שיתף תובנות מהספר, העוקב אחר האופן שבו תריסר שורות קוד JavaScript התפתחו לאות תרבותי עולמי - מחווה זעירה שנלחצת כיום לפחות שבעה מיליארד פעמים ביום.

ריבס וגודסון מציעים נקודת מבט מרעננת על חדשנות, המתמקדת במרכז האדם: לא כפרץ גאונות נקי, אלא כתהליך חברתי מבולגן, המעוצב על ידי מקריות, תרבות ותוצאות בלתי מכוונות - לעתים קרובות עם השפעה גדולה יותר ממה שמישהו היה יכול לחזות.

כפתור הלייק – כמו גם בני דודיו הלב, הכוכב וההצבעה החיובית – הוא דחיפה חברתית המסתתרת לעין. היא משולבת בכל דבר, החל מקמעונאות ועד שירותי נסיעות משותפות, מפידי תוכן ועד אפליקציות תקשורת. זו לא תמיד הייתה התוכנית.

במקור, כפתור הלייק היה דרך לעודד יותר תוכן שנוצר על ידי משתמשים בימים הראשונים של Web 2.0,  עידן האינטרנט שבו משתמשים החלו ליצור, לא רק לצרוך, תוכן. אבל הוא עשה משהו נוסף. הוא הפחית חיכוך. בלי הקלדה, בלי רענון עמוד. רק מעשה קטן של הוקרה.

והמעשה הקטן הזה – צנוע, אפילו בנאלי – פתר בעיות שהטרידו מפרסמים ומעצבי פלטפורמות במשך עשרות שנים. הוא נתן למשתמשים דרך לבטא העדפות. הוא נתן איתות לאלגוריתמים. ובעיקר, הוא נתן לפלטפורמות כמו פייסבוק מודל עסקי – כזה שמייצר כעת הכנסות שנתיות של 164 מיליארד דולר.

כפתור הלייק אף פעם לא היה סתם אגודל למעלה.

המסר של הספר מאתגר מנכ"לים לחשוב מחדש על אופן ניהול החדשנות שלהם. ריבס ציין כי חברות רבות מסתמכות על שערי שלב, מדדים, יעדים בלתי משתנים ותהליכים נוקשים - שעשויים להיות שימושיים לעבודה צפויה, אך פחות מכך לגילוי. "ההקדשה בספר היא ליוצרים וליוצרים שההיסטוריה תשכח", אמר. "אז כנראה, היו קצת יותר צנועים".

כי בסופו של דבר, השינויים העמוקים ביותר מגיעים לעיתים רחוקות בקול תרועה. לפעמים, הם מופיעים כסקיצות על קופסאות קרטון.

היסטוריה והתפתחות של כפתור הלייק

כפתור הלייק (או "אהבתי") הפך לאחד מכלי המרכזיים בתרבות הדיגיטלית ובעולם הרשתות החברתיות. מפתיחתו ועד היום, הכפתור הזה מסמן לא רק שביעות רצון, אלא גם שפה חדשה של תקשורת וקהילה באינטרנט.

רעיון של סימון תוכן אהוב או מועדף אינו חדש, אך הפופולריות של כפתור הלייק בפרט החלה עם פתיחת הפלטפורמות החברתיות המודרניות. ב-2009, פייסבוק השיקה לראשונה את כפתור "אהבתי" (Like),  שהחליף את שיטת הריקושטים והתגובות הקודמת שהייתה פחות פשוטה ונגישה. המטרה הייתה לספק כלי קל ונוח להצגת הערכה לתוכן שמשותף, וליצור מערכת מידית שמאפשרת מעקב אחר תגובות ואינטראקציות.

הפשטת הפונקציה של הכפתור ל"לייק" נעשתה לצורך קריאתה וקידומה של אינטראקציה פשוטה ומהירה. ה"לייק" הפך לסימן מיידי של חיבה ותמיכה, והפך בכל פלטפורמה לסמל חברתי שמסייע לפסול את ההיררכיה המורכבת שהייתה נפוצה בעבר. בימינו, סימון של "אהבתי" משדר גם ערך חברתי, כאשר הכמות של הלייקים משמשת לא רק ככלי הערכה, אלא גם כהוכחה לפופולריות של תוכן מסוים.

בשל ההצלחה של כפתור הלייק, חברות פתחו תוספות ושיפורים. למשל, באינסטגרם שהוקמה ב-2010, הלייק סופק באופן מיידי שהפך למסמן של תמיכה ואישור. נוסף לכך, פלטפורמות שונות הוסיפו סימנים נוספים של הבעת רגש, כמו תגובות רגשיות (אהבה, צחוק, עצב, כעס), שהרחיבו את אופן הביטוי באינטראקציה.

מלבד ההיבט החיובי של קידום תקשורת וקשר, כפתור הלייק עלה גם על מוקדי ביקורת. חלק טענו שהשימוש התדיר בלייק יכול לגרום להשפעות שליליות כגון חרדה חברתית, השוואות לא בריאות, ופגיעה בדימוי העצמי.

בעשור האחרון, חברות טכנולוגיה חוקרות אמצעים להחליף או לשנות את תפקיד כפתור הלייק, במטרה להפחית תופעות שליליות ולהוסיף שיטות יותר משתפות ומגוונות. לדוגמה, באחרונה פייסבוק הודיעה על בחינות של לחיצות שונות מעבר ל"לייק", כדי להציע דרכים יותר מותאמות לביטוי רגשות והבעת תמיכה.

סיכום

כפתור הלייק אינו רק סימן של הערכה, אלא תופעה תרבותית שמלווה את התפתחויות הרשתות החברתיות ומעצבת את שפת התקשורת הדיגיטלית. פיתוחו והשפעותיו מרמזים על כך שעתיד הרשתות החברתיות ימשך להתרחב ולהשתנות, אך הכפתור שישב במרכזו יישאר סמל תקשורת פשוט, אך חזק, שעדיין משמש במהות כאמצעי להביע חיבור, הערכה והגדרה עצמית בעולם המודרני.