מאת: מורלי שי | מנהלת פרויקטים אפליקציה, דור אלון
נניח והייתם אחראים על פיתוח קרם פנים חדשני, האם הייתם מנסים אותו בעצמכם לפני שהוא יוצא לשוק? האם הייתם בודקים את התחושה שלו על העור? את הריח שלו? את אופן השימוש שלו ואם האריזה שלו נוחה? במילים אחרות - האם הייתם נכנסים לנעלי הלקוח/הצרכן ומנסים להבין אם הקרם עונה על הצורך שלכם? אם בטעות עניתם "לא", כדאי לכם להמשיך לקרוא.
כשמפתחים/מייצרים מוצר כלשהו, אחת הדרכים הטובות ביותר (וההכרחיות) כדי למקסם את ההצלחה שלו היא לבדוק אותו מנקודת המבט של משתמשי הקצה – הלקוחות. מיהם הלקוחות של המוצר? מה המוצר מאפשר? האתגר בכל תחום הוא זהה – לקלוע עם המוצר ולהיות מדויקים, להבין מה בדיוק כואב ללקוחות ומה הם צריכים, וכן, גם אם המוצר הוא מערכת מידע/אפליקציה. אז איך עושים את זה? יוצאים לשטח, נכנסים לנעלי משתמשי הקצה ו"מלכלכים את הידיים", או את הפנים בדוגמא של הקרם מלמעלה. וזה בדיוק מה שעשיתי.
נכנסתי לתפקיד חדש, בחברה שמונה כ 4,000 עובדים, קבוצה שמורכבת מחברת אם וחברות בנות מתחומים שונים בתעשייה, עם עולמות תוכן שהם חדשים לי לחלוטין. במסגרת תפקידי אני אחראית על פיתוח אפליקציה מורכבת שצריכה לתת מענה למספר רב של יחידות ומשתמשים בתוך ומחוץ לקבוצה. אתגר לא פשוט.
כולנו רוצים להצליח בתפקיד חדש. כולנו רוצים להיכנס כמה שיותר מהר לשלב התפקודי ולעבור את השלב ההתחלתי של הלמידה שבו הכל מרגיש זר ונשמע כמו שפה זרה. כולנו רוצים להסתובב בנוח בארגון, עם קולגות כחברים ולא להרגיש כמו הילד החדש בכיתה ביום הראשון שלו ללימודים. וכולנו, כמובן, רוצים להיות מקצוענים. אז איך אפשר לייעל את תהליך הכניסה לתפקיד רוחבי שכזה ולגרום לתמונה להתבהר?
היום הראשון שלי בחברה היה יום מנהלות במשרדים (קבלת כרטיס עובד, מחשב וכו') ומיד אחריו –
על היום השני - יצאתי לכמעט 3 שבועות בשטח;
3 ימים עבדתי כמתדלקת בתחנת דלק, עם כרטיס מתדלק משלי, פאוץ' עבור המזומנים שצברתי וביצוע הפקדות.
3 ימים עבדתי כקופאית בחנות נוחות, תוך כדי הכנתי קפה ללקוחות וחיממתי מנות מזון, קיבלתי סחורה מספקים, סידרתי סחורה במחסן, קודדתי מוצרים וסידרתי אותם במדפים.
3 ימים הייתי בחנות סופר שכונתית AM:PM, גם שם עבדתי כקופאית, סדרנית, מקודדת, טיפלתי בשינויי מחירים של מוצרים.
3 ימים נוספים הייתי בסופר ענק – לשם כבר הגעתי כקופאית מנוסה – העברתי עגלות שלמות בקופה, התנסיתי במעדניה החלבית ושקלתי גבינות וסלטים, קיבלתי סחורה והחזרתי סחורה פגומה לספקים יחד עם המחסנאים באזור הפריקה במחסן, הכנתי מאפים במאפיה, תוך כדי מכרתי מאפים במאפיה, טיפלתי בעלית מחירים של שימורי מלפפונים וזיתים ולצורך כך קודדתי מחדש מדפים שלמים (=הדבקתי מדבקות עם המחיר החדש על המדבקות הקיימות עם המחיר הישן) ועשיתי מעל ל 100 סקווטים, והגרנד פינלה – התנסיתי בלהיות קופאית ראשית. בשר ודגים – עד פה.
המון אנשים, ביניהם הקולגות והעובדים שבשטח, התפלאו ושאלו אותי "למה את עושה את זה?" "מה קשור?" "מה זה שייך לתפקיד שלך?" חלקם אפילו אמרו לי "כל הכבוד לך אני לא הייתי מסוגל", וזאת, כי הם לא הבינו את המשמעות האמיתית, החשובה והיפהפייה של התהליך הזה:
*ראשית, הכרתי את הארגון; הכרתי את המחלקות, העובדים, המנהלים, הממשקים, התהליכים, המוצרים, הלקוחות - את העבודה בשטח. פתאום החברה הרגישה לי פחות "זרה".
*שנית, קיבלתי תמונה כוללת ורחבה של הפעילויות השונות, כמעט בכל דבר שהתנסיתי בו היו לי רעיונות לשיפור או שאלות ששאלתי שגרמו לי להבין יותר טוב את העבודה. זיהיתי מקומות עם פוטנציאל לשיפור ומקומות עם פוטנציאל לסיכון. הרי איך אוכל לתכנן מוצר טוב או להציע פתרונות ושיפורים מבלי שאני מבינה טוב את העבודה בשטח?
*למדתי מה כואב ללקוחות שלי, משתמשי/צרכני האפליקציה: גם העובדים עצמם שנותנים שירות ללקוחות וצריכים לעשות את העבודה שלהם ביעילות ובנוחות, וגם הלקוחות עצמם שיצטרכו להשתמש בה. זה יתרון משמעותי כי זה ילווה את כל תהליך האפיון והפיתוח.
*יצרתי קשרי חברות וידידות עם העובדים והמנהלים, קשרים שהם קריטיים להשגת שיתוף פעולה מהשטח בעת הטמעה של כל מערכת/אפליקציה עתידית שתהיה. השגת שיתוף פעולה וגם המון כיף בתהליך. עכשיו גם הם מכירים אותי, וכולנו מצפים לעבוד יחד.
*התעצמה אצלי המוטיבציה, הרבה יותר ממה שהייתה, להתחיל לעבוד.
ממה נמנעתי?
*באתי לעשות את העבודה "על אמת", בדיוק כמוהם. לא לצידם, כמוהם. בלי ציניות וללא שום התנשאות. רציתי ללמוד ולהתנסות.
*נמנעתי מלהבטיח הבטחות. בשלב זה של הכניסה לתפקיד אינני יכולה להתחייב על אף פתרון או פיתוח, והדבר האחרון שרציתי הוא להבטיח הבטחות ואז מסיבה זו או אחרת לא לקיים אותן > לאכזב > לגרום לאיבוד האמון בי. כן התחייבתי לתעד ולהעביר הלאה את הדברים.
*נמנעתי מלהתחייב על לוחות זמנים – כנ"ל.
*היה לי כיף. באמת.
האני מאמין שלי, בכל תפקיד ותחום אגב, הוא להיות מחוברת לשטח, גם בשוטף. לשים לב לשינויים, למגמות, לעבוד בצורה שתאפשר זמישות ויישום של האסטרטגיות של הארגון בשטח בצורה הטובה ביותר.
לסיכום, כניסה לתפקיד חדש בארגון חדש דרך התנסות בשטח היא דרך חכמה ונכונה שמאפשרת ללמוד את התהליכים השונים בחברה, בצורה מהימנה ומדויקת. זוהי למידה שדורשת הקשבה אמיתית, פתיחות, וגמישות מחשבתית.
מומלץ בחום!
