מאת: ד"ר דיצה מורלי שגיב | מנהלת אגף בכיר חדשנות וטכנולוגיות משרד הרווחה והביטחון החברתי
בימים כמו אלו שעוברים על מדינה ישראל נראה כי לא נותרו עוד מילים . נראה כי אין יכולת אנושית ראויה להכיל את המראות , הדיווחים והכאב הגדול.
נראה כי השבר הוא כל כך גדול וכל כך עמוק ומה שהיה לא יהיה עוד.
ואכן המציאות היא קשה, כואבת בלתי נתפסת. ואין דרך לברוח ולהמתיק את הגלולה המרה. זה זמן לדמעות, זמן לאבל, זמן לעיכול.
ואם זאת, אני בוחרת גם להזכיר לכולנו כמה מהעקרונות של חדשנות כי אני מוצאת שהם כל כך רלוונטיים למציאות הנוכחית ובמיוחד לאלו המסתכלים קדימה ורוצים להבין איך יראה היום שאחרי.
דיברנו לא מעט על חדשנות כתפיסה אסטרטגית המסייעת להישרדות של ארגונים אבל יתירה מכך היא מסייעת לארגונים לצאת ממשברים - טובים, חזקים וחכמים יותר.
אפשר להישאר במקום ששואל שאלות למה זה קרה? והן שאלות חשובות מאוד אם הדגש על התשובות הוא לצורך למידה ושיפור ולא חיפוש אשמים.
האומץ להודות בכישלון, במחדל, בפגיעות הוא השלב הראשון בנכונות לעשות משהו אחר טוב יותר. זה מקום מפחיד, כואב ובהחלט לא נח – אבל זה גם המקום שמקדם את היציאה מהמשבר לעשיה פרואקטיבית של שיפור, למידה מטעויות ובסוף גם צמיחה.
מדינה ישראל עשתה זאת בעבר ואני מקווה כי תעשה זאת גם היום.
אבל לא צריך לחכות רק למנהיגים שיובילו אותנו לשם. כל אחד ואחת מאתנו יכולים לעשות את זה אצלנו בבית.
החיילים, כוחות הביטחון ולא מעט אזרחים בקו האש לא עסוקים כרגע בשאלה מי אשם. הם עסוקים במציאת האומץ להבין שאכן יש בעיה – קשה אבל היכן שהוא נמצאים גם פתרונות ועושים הכל כדי למצוא אותם.
זה לא מיידי, לא תמיד יש הצלחה אבל בעודי צופה בחדשות אני יכולה לראות איך יש למידה תוך כדי תנועה אם בעבר לקח 6 שעות להגיב לאירוע כרגע כבר מדובר על דקות. האם הכל מוצלח ? לא. האם אפשר לשבת על זרי הדפנה? ממש לא, אבל אני רואה חדשנות במיטבה. המכילה 3 עקרונות בסיס – כישלון ומשבר המנוצלים ללמידה שיפור תוך כדי תנועה בשטח והתאמת המשאבים למציאות הכאוטית והמשתנה. כישלון, אומץ ותעוזה.
הציטוט של רוזוולט על האומץ להעז כל כך רלוונטי ונוגע:
"לא המבקר הוא שחשוב, לא האיש המצביע על כישלונו של החזק או המעיר כיצד אפשר היה לעשות את הדברים טוב יותר. האשראי שמור לאיש הנמצא בזירה, האיש שפניו מוכתמים באבק, בזיעה ובדם; זה שנאבק בגבורה, שטועה, שמועד ומחטיא פעם ועוד פעם — כי אין מאמץ בלא שגגה וכישלון; זה החותר לעשייה של ממש, המכיר את הלהט הגדול, את המסירות העצומה, המכלה את כוחותיו למען מטרה ראויה; זה שטועם, במקרה הטוב, את פרי ההצלחה, ובמקרה הרע, אם העלה חרס בידו, לפחות נכשל לאחר שהפגין את האומץ להעז"
אולי כרגע אנו לא רואים תמונת ניצחון, והאם באמת יכול להיות ניצחון בימים אלו או מאירוע בסדר גודל כזה.
אבל יש את אלו המעזים והאמיצים – חלקם שילמו מחיר כבד ביותר – חייהם, אחרים הצליחו בזכות זה לשרוד את התופת , אחרים פושטים את מדי האזרחות ועולים למדי האומץ בין אם זה על מדים, ואם התנדבות ועם מחשבות על איך להקל.
הוואטסאפ שלי מלא בהודעות של חדשנות של אזרחים – מלא יוזמות ויזמות, מלא רצון טוב – הם לא עסוקים בשאלה אם זה יצליח הם פשוט עושים, מתאימים את עצמם למציאות החדשה הקשה כל כך בזמן אמת ולובשים מדי זיקית המשתנים בהתאם לכל דקה.
זוהי חדשנות במיטבה- זה עם ישראל במיטבו זה אומה של סטארט אפ. ואת זה חברים אין לאויבים שלנו ולכן אנחנו נצא וידינו תהיה עליונה. נצא חזקים יותר, טובים יותר ומחוברים יותר.
אני רק מקווה שמתי שהוא גם ההנהגה של המדינה תצטרף לזה.
אז בתקווה לימים טובים יותר, עם חיבוק גדול לכל אלו העושים במלאכה.
העולם ישפוט אתכם על האומץ והתעוזה שגיליתם ולא על הניסיונות שאולי לא כולם הצליחו.
פרטי קשר לכותבת:
ד"ר דיצה מורלי שגיב, טלפון 0506206627, דואר אלקטרוני: ditzam@molsa.gov.il
