פינת רגע של היסטוריה
אריה עמית | יועץ אסטרטגי, חבר נשיאות הלשכה
מקור | McKinsey & Company
במבט היסטורי
שבעים וחמש שנות המדינה אינן שבעים וחמש שנות מחשוב. ב ה' באייר תש"ח פעלו בכל רחבי הארץ, לכל היישומים המדעיים, החשבונאיים והסטטיסטיים מערכות בודדות של ציוד קונבנציונלי המבוסס על כרטיסים מנוקבים, שאפשר למנותם על פחות מאצבעות כף יד אחת.
אם יש את נפשך לדעת את המקור ממנו החל עיבוד הנתונים האלקטרוני בישראל, לך אל מכון ויצמן ברחובות לבנין זיסקינד. שם תמצא כמה מחלקיו של מחשב ה "וויצאק", הראשון למחשבים בישראל שנבנה באמצע שנות החמישים, ולו התקנה אחת ויחידה בארץ, במכון וייצמן, ולשימושים מדעיים בלבד. החשיבות הלאומית של הוויצאק היתה בכך שאנשים במדינה למדו ממנו מה זה מחשב. הוא פעל די הרבה שנים, ואחריו בתחילת שנות הששים בנו את ה"גולם".
רק בשנות הששים החלה להסתמן השפעתו של המחשב בתחום המנהלי, עם התקנתם של מחשבים ראשונים בצה"ל, במוסדות ממשלתיים, ציבוריים ופרטיים בארץ.
נכון לזכור ולציין שבסוף שנות החמישים היה צה"ל אחד הארגונים הראשונים בעולם שרכש, התקין והפעיל את המחשב הראשון מהדור השני. בכך הציב צה"ל את מדינת ישראל , כבר בראשית הדרך, כמדינה מובילה בשימוש במחשביםלתחומים הנקראים היום "מערכות מידע ותקשוב".
כשנרכש המחשב הראשון והוקמה יחידת ממר"ם (מרכז מחשבים ורישום ממוכן) היה זה מחשב מתוצרת חברת פילקו, ועליו נאמר שיוכל לשרת את כל הצרכים של מדינת ישראל, ועליו גם נכתבה בשבועון ה"עולם הזה" הכותרת "מוח יש – שכל אין" שטענה שצה"ל רכש מוח (מחשב), אבל לאלה שרכשו אותו אין שכל, כי אין צורך במחשב כזה גדול. גם תומס ווטסון – מייסד חברת יבמ ומנהלה הראשון אמר בשנת 1945 שבעולם כולו יש שוק אולי לחמשה מחשבים.
תנאי רקע אלה מסבירים ומצדיקים את ההערכה הרבה שקהילת המחשוב בישראל רוכשת לאותם חלוצים, אנשי משרד הביטחון וצה"ל, שבמאמץ רב, בעבודה ללא לאות ובדבקות במטרה, למדו טכנולוגיות חדשות, שיכנעו את הספקנים והמסתייגים, יצרו אמון בין קובעי המדיניות, ובנו צוותים טכנולוגיים ומינהליים שבנו את יחידת המחשב הגדולה הראשונה בארץ, יחידה שהנורמות המקצועיות שנקבעו בה מהוות בסיס ויסוד לעולם המיחשוב ומערכות המידע בישראל עד היום.
לאן הגענו?
איש לא יכול היה לחזות את ההתפתחות האדירה וחדירת המחשב לכל תחומי החיים. עתה, בחלוף שבעים וחמש שנה להכרזת העצמאות למדינת ישראל, זהו זמן טוב להתבונן מה עברנו ולאן הגענו.
בישראל נוצרה אחת מקהילות הטכנולוגיה התוססות ביותר מחוץ לעמק הסיליקון. המוצרים פורצי הדרך במגזר ההיי-טק הישראלי משתרעים על פני מגוון רחב של תחומים – ממכשור רפואי, דרך מוצרי ביטחון ואבטחה מתוחכמים ועד אפליקציות להשקיה מרחוק.
למעלה מעשר פקולטות למדעי מחשב ומערכות מידע באוניברסיטאות, עשרות פקולטות כאלו במכללות הפזורות ברחבי הארץ, עשרות בתי ספר להנדסאים וטכנאי מחשבים, בחינות בגרות ברמה של חמש יחידות – מהווים נדבך מוצק לכוח האדם הממלא את כל תחומי הפעילות בתעשיית המתקדמת.
אנו משתמשים בכל, ואף ממציאים חלק, מבניית מחשבים, דרך יישום מערכות מידע מורכבות, מערכות אבטחה וסייבר מתקדמות, בינה מלאכותית, רובוטיקה ועד מערכות טילים והגנה נגד טילים המשובצות מחשב.
רוב יצרני התוכנה והחומרה הגדולים בעולם מיוצגים במדינה ואף הקימו בה את מרכזי המחקר והפיתוח שלהם. ייצוגם בארץ ופעילותם כאן הינם תוצאה של פלח שוק כדאי וענף משקי אטרקטיבי. למעלה מ 5000 חברות פועלות בענף, תחרותיות עצומה, מלחמה על כל מכרז. שוק של שיווק מתוחכם בכל מגזרי משק ובכל ענפי המחשוב.
בנוסף לטכנולוגיה, מערכות המידע הן הצלע השלישית החיונית בכל ארגון עסקי המהווה עורק החיים בכל מעשיו, וככל שתמיכת מערכות המידע גבוהה בארגון – כך גדלה יכולתו למלא את יעדיו באופן מושכל. ארגונים כאלה נמצא בכל מגזרי הפעילות: הפיננסים, התעשייה, התקשורת, האנרגיה, המסחר , משרדי הממשלה והרשויות וכמובן בצה"ל.
מאחורי כל אלה עומד האדם – הישראלי היוצר, הבונה והיצירתי. חברת איכות מאופיינת במפגש החיובי בין מרכיבה, בהיזון החוזר הבא מעשייה בין כל חלקיה. עובדות אלו הן, ללא ספק, תו היכר לעוסקים בענף.
"הלשכה לטכנולוגיות המידע בישראל" מסכמת, גם היא, השנה 61 שנות פעילות מקצועית מאוגדת של תעשיית התקשוב וההייטק במדינת ישראל. היא סוגרת את המעגל שבו פעלו ואליו כיוונו האיגודים הראשונים (איל"א האיגוד ולשכת מנתחי המערכות), בכך שהיא כעמותה (מלכ"ר) מאגדת, מפתחת ומייצגת את כל אנשי טכנולוגיות המידע והתקשוב בישראל יחד עם החברות המאוגדות בה במטרה לייצר ערך חברתי, ארגוני ועסקי, ולהוות בית מקצועי יציב לקידום חבריו.
