מקצוע חדש בישראל בהסמכת הלשכה לטכנולוגיות המידע מיישם בינה מלאכותית

---

מאת: אורי אלון | מומחה מערכות מידע ותרבות ארגונית (M.A. Cultural Studies)

25.8.2025

---

פשנים מדברים על בינה מלאכותית ככוח שישנה את שוק העבודה, לעיתים מתוך חשש די מבוסס למשרות שייעלמו. אך לצד האיומים צומחות גם הזדמנויות חדשות: מקצועות שלא היו קיימים עד לא מזמן, כמו מיישם ומטמיע יישומי בינה מלאכותית.

המקצוע הזה לא נולד באקדמיה, אלא מתוך כוחות השוק אשר שיוועו לו: ארגונים חיפשו מי שיכול לקחת טכנולוגיות חדשניות ולהפוך אותן לכלים אפקטיביים ובטוחים שמשתלבים בתהליכים קיימים. לאור ההתפתחויות, ביקשתי לגבש מסלול הסמכה מסודר למיישמים ומטמיעים של בינה מלאכותית, הלשכה לטכנולוגיות המידע החליטה לאמץ את ההצעה ולפתח מסגרת להסמכה רשמית למקצוע החדש והמאתגר.

מסלול הסמכה בארבע דרגות, עקרונות ראשוניים שעשויים להשתנות עם התפתחות התחום

כשאר ההסמכות, גם זו החדשה נחלקת לארבע דרגות שמאפשרות לאנשי מקצוע להתקדם באופן מובנה, החל מהיכרות מעשית עם הכלים ועד הובלת מדיניות ברמה ארגונית.

בשלב הראשון, מיישם מורשה, מדובר באנשים שכבר עובדים בשטח ומכירים את כלי ה‑AI המרכזיים. הם יודעים לשלב אותם בפרויקטים קיימים ולספק פתרונות פשוטים אך משמעותיים לארגון.

בהמשך, מיישם מוסמך כבר מתכנן ומטמיע ברמה רחבה יותר  - למשל פרויקטים מחלקתיים, ומביא עמו ידע אקדמי רלוונטי לצד ניסיון מעשי בהובלת אינטגרציות מורכבות.

מי שכבר הוביל פרויקטים רחבי היקף ונדרש לחשיבה מערכתית מגיע לדרגת מיישם מומחה, הוא עוסק בתכנון אסטרטגי, בניתוח סיכונים ובהנחיית צוותים, ולעיתים גם בייעוץ להנהלות בנושאי אתיקה ורגולציה.

בפסגה עומד המיישם הבכיר  - דמות שמובילה לא רק פרויקטים אלא גם מדיניות. זהו מי שמגדיר סטנדרטים ארוכי טווח, מנווט את ההטמעה ברמת הארגון, ומשפיע על התעשייה כולה.

למה זה חשוב עכשיו?

בינה מלאכותית כבר איננה רעיון עתידי  - היא כאן. היא מנתחת צילומי MRI בבתי חולים, בונה מסלולי לימוד מותאמים אישית בבתי ספר, מזהה הונאות פיננסיות בזמן אמת, ומבצעת תחזוקה חזויה במפעלים.

יחד עם זאת, הטכנולוגיה הזו גם מעלה אתגרים חדשים. ידוע למשל על תופעה שנקראת "הזייה" - מצב שבו מנוע בינה מלאכותית "ממציא" תשובה חסרת כל בסיס. בידיים לא מיומנות, זה עלול להפוך לסיכון עסקי משמעותי.

הפער הזה  - בין הטכנולוגיה המתפתחת לבין השימוש האחראי בה, הוא בדיוק המקום שבו נכנס מיישם הבינה המלאכותית. כשם שלא נלך לרופא שיניים שלא הוסמך, כך לא סביר להפקיד את מלאכת הטמעת הבינה המלאכותית בידי מי שלא הוסמך לכך.

חשוב להדגיש: המהלך הזה אינו בא לפגוע בחלוצי התחום בישראל, מי שכבר עובדים כמיישמים או מטמיעי פתרונות של בינה מלאכותית, חלקם אף מעמידים דור חדש ורענן של בעלי ידע רלוונטי, אלא נועד ללכת איתם יד ביד, להעמיד לרשותם ולרשות התעשייה מסגרת מוכרת ואחידה  - עם דרישות ברורות, שקופות, ושפה משותפת של מושגים וכלים. וכן לאפשר לאותם מובילי תחום לקבל את ההכרה המגיעה להם. כך כל מי שעוסק בבינה מלאכותית  - ותיק או חדש, יוכל למקם את עצמו על הרצף המקצועי ולהתקדם במסלול ברור.

ההסמכה נותנת גם למנהלים כלי משמעותי: אפשרות להבין במהירות את רמת ההכשרה והוותק של המועמד שהם שוקלים לגייס, ולתכנן בהתאם את היקף האחריות והמשימות שיקבל.

בישראל, כמו בעולם, קצב האימוץ של AI מהיר בהרבה מקצב ההסדרה. ההסמכה החדשה  - לצד תקן המונחים הישראלי ת"י 1080‑44 למונחי בינה מלאכותית שצפוי להתפרסם בקרוב, יוצרים שפה מקצועית אחידה וסטנדרטים ברורים שיקלו על ארגונים ואנשי מקצוע כאחד. בטווח הארוך, זהו מהלך שמקדם את אנשי המקצוע ואת התעשייה כולה: מאפשר לארגונים להטמיע AI באחריות, משפר את האמון הציבורי בטכנולוגיה, וממקם את ישראל בחזית הבין־לאומית גם בתחום הזה.

מה הלאה?

מוזמנים להתמקצע בתחום, להצטרף למסלולי ההסמכה, ובעיקר  - לקדם יחד ובאחריות את היישום הרגיש של הבינה המלאכותית בזירות הפעילות השונות, תוך שיתוף ידע ולמידה מתמדת.

---

הכותב הוא מוסמך הלשכה לטכנולוגיות המידע במספר תחומים, ומייעץ לצוות הכותבים של התקן הישראלי: ת"י 1080‑44 למונחי בינה מלאכותית.