ממצאי הדוח על תחזית איומי הסייבר לקראת בחירות האמצע בארה"ב בשנת 2026

מקור: צ'ק פוינט

15.07.2026

---

ממצאי הדוח העיקריים

מערכת הבחירות של 2026 צפויה לעורר פעילות מוגברת של איומי סייבר על המערכת האקולוגית הרחבה של הבחירות, הכוללת ארגונים פוליטיים, פלטפורמות לגיוס כספים, גופי מדיה ושירותים ממשלתיים. הסיכונים המשמעותיים ביותר מתרכזים בחשבונות, פלטפורמות וערוצי מידע מהימנים שעליהם מסתמכים הקמפיינים והציבור כדי לתקשר ולשמור על אמון. הדוח מציין כי כבר בתחילת 2026 זוהתה הקמה מסיבית של תשתית דומיינים הקשורה לבחירות  (כמו שמות המכילים את המילים "election" או "vote" ) שעלולה לשמש לפישינג והונאות. בנוסף, זוהתה חשיפה גבוהה של פרטי גישה  בפלטפורמות מרכזיות לגיוס כספים של שתי המפלגות הגדולות.

האיומים העיקריים

• פישינג וחשיפת פרטי גישה: זהו האיום המבצעי הסביר והמתמיד ביותר בשל עלותו הנמוכה ויעילותו נגד צוותי קמפיין, תורמים וספקים. 82% מהתקפות הקבצים הזדוניים מועברות באמצעות דואר אלקטרוני.

• תוכן מבוסס בינה מלאכותית: (AI) טכנולוגיות AI מאפשרות יצירת תוכן מטעה ) כמו ,, ,, ,Deepfakes סרטונים ותמונות מניפולטיביות) בעלות נמוכה ובקנה מידה רחב, מה שמקשה על אימות המידע ומאיץ את הפצת המידע הכוזב.

• התערבות זרה: מדינות כמו רוסיה, איראן וסין צפויות להמשיך בפעולות השפעה. רוסיה מתמקדת בשימוש בתשתיות מדיה משוכפלות , איראן משלבת פריצות ודליפת מידע עם קמפיינים של הפחדה ןסין מתמקדת בעיקר באיסוף מודיעין והעמקת קיטוב חברתי.

• שיבוש שירותים (DDoS) והשחתת אתרים: התקפות אלו אמנם לא משנות תוצאות הצבעה, אך הן פוגעות בגישה למידע ומערערות את אמון הציבור בביטחון הבחירות.

• תוכנות כופרה: איום משמעותי במיוחד על רשויות מקומיות ועירוניות, שעלול לשבש את השירותים הציבוריים והתקשורת במהלך תקופת הבחירות הרגישה.

דרכי הגנה והמלצות

כדי להתמודד עם איומים אלו, הדוח ממליץ על הצעדים הבאים:

• הגנה על חשבונות ושירותי ליבה: חובה להשתמש באימות רב-שלבי (MFA) עמיד לפישינג עבור חשבונות רגישים ולהפריד בין גישות מנהלתיות לשימוש יומיומי.

• אבטחת דואר אלקטרוני: הקשחת בקרות האבטחה על קישורים וקבצים מצורפים, ושימוש באימות דומיין כדי להקשות על התחזות.

• ניטור והתרעה מוקדמת: מעקב פעיל אחר רישום דומיינים חשודים, ניסיונות התחזות למותגים ודליפת אישורים ברשת האפלה (Darknet).

• תכנון תקשורת ומתן מענה מהיר: שמירה על עקביות בערוצי התקשורת הרשמיים, הכנת ערוצי גיבוי מראש והיערכות לתיקון מהיר של מידע מוטעה ברגע שהוא מתחיל להפיץ.

• ניהול סיכוני צד שלישי: בחינת התלות בספקים ופלטפורמות משותפות (כמו שירותי ענן וספקי תשלומים) שעלולים להוות נקודת תורפה שתשפיע על ארגונים רבים בו-זמנית.

כיצד בינה מלאכותית משפיעה על אמינות המידע בבחירות?

לבינה מלאכותית (AI) יש השפעה עמוקה ורב-ממדית על אמינות המידע במערכות בחירות, בעיקר בשל יכולתה להאיץ ולשכלל פעולות הונאה והפצת מידע כוזב.

להלן הדרכים העיקריות בהן AI משפיעה על אמינות המידע:

• יצירת תוכן מטעה וקשה לאימות: טכנולוגיית AI מאפשרת יצירת סרטוני "דיפ-פייק" (Deepfakes), שכפול קול (Audio cloning) ותמונות מניפולטיביות באיכות גבוהה. תוכן זה הופך את המידע הכוזב לקשה הרבה יותר לאימות עבור הציבור הרחב, וגורם לחומרים מטעיים להתפשט במהירות רבה יותר בערוצי המידע.

• הורדת חסמי כניסה ושיפור היעילות: AI מורידה משמעותית את עלויות הייצור של תוכן תעמולתי ומאפשרת ליצור תוכן מטעה במהירות ובקנה מידה רחב בהרבה מבעבר. הדבר מאפשר לשחקנים זדוניים להגיב במהירות להתפתחויות פוליטיות עם נרטיבים כוזבים.

• שכלול ניסיונות פישינג והתחזות : ה-AI  משפרת את האיכות של הודעות פישינג והופכת אותן למשכנעות ומותאמות אישית יותר, מה שמקשה על צוותי קמפיין ובוחרים לזהותן כניסיונות הונאה.

• העמקת הקיטוב והבלבול: שחקנים זרים, כגון רוסיה, משתמשים בתוכן מבוסס AI (כמו סרטונים מבוימים או ערוכים באופן מטעה) כדי להעמיק את הקיטוב החברתי, לזרוע חוסר אמון במוסדות פוליטיים ולהגביר את הבלבול סביב הנרטיב הציבורי.

• שימוש בקמפיינים פוליטיים מקומיים: כבר בתחילת 2026 זוהו מקרים של שימוש בתוכן AI בפרסומות פוליטיות בארה"ב, כולל סרטוני דיפ-פייק המכוונים נגד מועמדים ספציפיים.

• היעדר סטנדרטים לאכיפה: המחקר מציין כי דרישות הגילוי (דיסקליימר) והאכיפה על תוכן שיוצר ב-AI  אינן עקביות, מה שמאפשר לתוכן מניפולטיבי להמשיך ולהסתובב ברשת באופן נרחב גם במקומות שבהם קיימות תקנות טכניות לסימון תוכן כזה.

האיום העיקרי אינו נובע מכשל טכני בודד, אלא מהאפקט המצטבר של זיוף, התחזות ומניפולציה על המערכות שעליהן הציבור מסתמך כדי לקבל מידע מהימן ולתת אמון בתהליך הבחירות.

מהן המדינות הזרות המעורבות ואיך הן פועלות?

על פי המחקר, המדינות הזרות העיקריות המעורבות בניסיונות התערבות בבחירות הן רוסיה, סין ואיראן. מדינות אלו פועלות במגוון שיטות כדי לעצב נרטיבים, לאסוף מודיעין ולערער את האמון במערכות הבחירות.

להלן פירוט דרכי הפעולה של כל מדינה:

1.      רוסיה

הפעילות הרוסית משלבת פריצות סייבר עם מבצעי השפעה ותעמולה מתואמים.

• מבצעי השפעה רחבי היקף: שימוש בנרטיבים כתובים, מאמרים וסרטונים ערוכים  (לעיתים מבוססי ( AI כדי להגיב במהירות להתפתחויות פוליטיות ולהעמיק את הקיטוב.

• קמפיין כפיל: הקמת תשתיות מדיה משוכפלות ודומיינים המתחזים לאתרי חדשות מובילים כמו Fox News או Reuters כדי להפיץ תוכן כוזב שנראה אמין.

• הפצה ברשתות חברתיות: שימוש בפרסומות ממומנות, משפיענים וחשבונות מזויפים בפלטפורמות כמו פייסבוק, יוטיוב ו-X (טוויטר) כדי להגביר את חוסר האמון במוסדות השלטון.

2.      סין

הפעילות הסינית מתמקדת בעיקר באיסוף מודיעין (ריגול) והשפעה סמויה, ופחות בשיבוש ישיר של הליכי הבחירות.

• קמפיין: "DRAGONBRIDGE" שימוש ברשתות של חשבונות מזויפים המציגים עצמם כבוחרים אמריקאים כדי להדהד נושאים חברתיים שנויים במחלוקת (כמו הפלות, אינפלציה וזכויות עובדים).

• חדירה לרשתות ממשלתיות ופוליטיות: ניצול חולשות במערכות המחוברות לאינטרנט כדי להשיג גישה לרשתות של ארגונים פוליטיים וגופי ממשל מקומיים.

• ניתוח ובדיקת נרטיבים: ניטור תגובות הקהל לנושאים פוליטיים כדי להבין ולנצל טוב יותר את השסעים החברתיים הקיימים.

3.      איראן

איראן משלבת פעולות פריצה עם קמפיינים של הפחדה והשפעה.

• מבצעי "פריצה והדלפה" (Hack-and-leak): פריצה לחשבונות של אישים פוליטיים (כמו פעילי קמפיין) והדלפת המידע כדי ליצור נזק פוליטי.

• קמפיינים של הפחדה: שליחת הודעות מאיימות לבוחרים תוך התחזות לקבוצות מקומיות

• גישה לחשבונות ממשלתיים: חדירה לחשבונות של רשויות מקומיות במדינות מפתח כדי לאסוף נתונים על בוחרים ולזרוע בלבול.

• הקשר אזורי: המחקר מציין כי המתיחות הממושכת בין ישראל לאיראן עלולה להגביר את המוטיבציה של איראן לבצע פעולות סייבר נגד ארגונים פוליטיים וציבוריים בארה"ב.

בעוד שהשיטות משתנות, כל שלוש המדינות משתמשות בפישינג, התחזות לתשתיות אמינות ולוחמה פסיכולוגית כדי להשיג את מטרותיהן.

אילו המלצות אבטחה ניתנו כדי להגן על קמפיינים?

על פי המחקר, קיימים מספר המלצות מפתח לאבטחה כדי להגן על קמפיינים וארגונים הקשורים לבחירות מפני איומי סייבר וניסיונות שיבוש:

1.      הגנה על חשבונות ושירותי ליבה

• תעדוף נכסים רגישים: יש להתייחס לדואר אלקטרוני, אתרים ציבוריים, מערכות תרומות ופורטלים ניהוליים כנכסים בעלי עדיפות עליונה, ולבצע בקרה קפדנית על מי רשאי לגשת אליהם או לבצע בהם שינויים.

• אימות רב-שלבי (MFA): חובה להשתמש באימות רב-שלבי עמיד לפישינג עבור חשבונות בעלי רמת אמון גבוהה.

• הפרדת גישות: יש להפריד בין גישה מנהלתית לבין שימוש יומיומי רגיל ככל האפשר.

• הקשחת אבטחת דואר אלקטרוני: חיזוק הבקרות נגד פישינג והתחזות, כולל הגנה מוגברת על קישורים וקבצים מצורפים, אימות דומיין וניטור של שינויים חשודים בהגדרות תיבת הדואר.

• ניהול פרטי גישה: סקירה תקופתית של סיסמאות בשימוש חוזר, פרטי גישה שנחשפו וניטור פעילות של תוכנות גניבת מידע שעלולות לאפשר גישה למערכות ענן או למערכות רגישות אחרות.

2.      הגנה על ערוצי מידע ותקשורת ציבורית

• עקביות בתקשורת: שמירה על עקביות בערוצי התקשורת הרשמיים כדי שיהיו קלים לזיהוי, והחלטה מראש כיצד יפורסמו עדכונים דחופים או שינויים מבצעיים.

• תכנון לשיבושים: הכנה מראש של שיטות תקשורת חלופיות וערוצי גיבוי מאומתים למקרה של פגיעה במערכות הפונות לציבור.

• ניטור פעיל: מעקב מוקדם אחר רישום דומיינים חשודים, ניסיונות התחזות ודליפת פרטי גישה, במיוחד כאלו הקשורים למותגים מהימנים או לשירותי בחירות.

• תגובה מהירה למידע כוזב: היערכות לתיקון מהיר של הודעות מתחזות, דפים מטעים או תוכן מניפולטיבי ברגע שהם מתחילים להפיץ.

3.      צמצום חשיפה ותגובה מוקדמת

• ניהול סיכוני צד שלישי: בחינת התלות בספקים ופלטפורמות משותפות (כמו שירותי ענן, מעבדי תשלומים וספקי תקשורת) שעלולים להוות נקודת תורפה משותפת לארגונים רבים.

• פרוטוקולים ברורים: קביעה מראש של הגורמים המאמתים מידע חריג, הגורמים המורשים לתקשר עם הציבור ונוהלי ההסלמה במקרה של זיהוי פעילות חשודה.

כיצד אימות רב-שלבי (MFA) עוזר למנוע מתקפות פישינג?

אימות רב-שלבי (MFA) הוא אחד מכלי ההגנה המרכזיים המומלצים במחקר כדי להתמודד עם איומי פישינג, במיוחד עבור חשבונות בעלי רמת אמון גבוהה.

על פי המחקר, כך MFA עוזר למנוע ולבלום מתקפות אלו:

• הגנה מפני גניבת פרטי גישה: מתקפות פישינג רבות מתבססות על שימוש בדפי התחברות מזויפים ושימוש במותגים מוכרים כדי לגנוב שמות משתמש וסיסמאות. אימות רב-שלבי מבטיח שגם אם תוקף הצליח להשיג את הסיסמה של המשתמש, הוא לא יוכל לקבל גישה לחשבון ללא הגורם הנוסף הנדרש לאימות.

• מניעת השתלטות על חשבונות: חשבונות שנפרצו משמשים לעיתים קרובות כבסיס לביצוע הנדסה חברתית ומתקפות פישינג ממוקדות נוספות נגד אנשי צוות אחריםMFA, מהווה מחסום קריטי המונע מתוקפים להשתלט על החשבון ולהשתמש בו כזהות אמינה להפצת מידע זדוני או איסוף מודיעין.

• שימוש בטכנולוגיה עמידה לפישינג: המחקר ממליץ ספציפית על שימוש ב-MFA עמיד לפישינג (Phishing-resistant MFA) עבור חשבונות רגישים. מנגנון זה תוכנן במיוחד כדי למנוע מתוקפים לעקוף את שכבת האימות השנייה, גם אם הם משתמשים בטכניקות הטעיה מתקדמות.

• הגנה על "נכסים עדיפים": המחקר מדגיש כי יש ליישם MFA על שירותים קריטיים כגון דואר אלקטרוני, אתרים ציבוריים, מערכות תרומות ופורטלים ניהוליים, שהם המטרות העיקריות למתקפות פישינג בשל יכולתן להשפיע על אמון הציבור.

• התמודדות עם דליפות מידע: מכיוון שזוהתה חשיפה גבוהה של פרטי גישה בפלטפורמות פוליטיות מרכזיות, MFA מהווה שכבת הגנה חיונית המונעת ניצול של אותם פרטים שדלפו לצורך פריצה למערכות הארגוניות.

- MFA

משמש כבלם יעיל נגד האיום המבצעי הסביר ביותר בבחירות 2026, בכך שהוא הופך את גניבת הסיסמה לבדה לבלתי מספיקה עבור התוקף לצורך חדירה למערכות.

מהן דרכי ההתמודדות עם תוכן דיפ-פייק פוליטי?

על פי המחקר, ההתמודדות עם תוכן דיפ-פייק (Deepfake) ומניפולציות מבוססות בינה מלאכותית מחייבת שילוב של היערכות מקדימה, פרוטוקולים ברורים ותגובה מהירה כדי לשמור על אמון הציבור.

להלן דרכי ההתמודדות המרכזיות המומלצות במחקר:

• תגובה מהירה ותיקון מידע: יש להיערך מראש לתיקון מהיר של תוכן מניפולטיבי, הודעות מתחזות או מידע מטעה ברגע שהם מתחילים להפיץ בציבור.

• שמירה על עקביות בתקשורת: מומלץ לשמור על ערוצי תקשורת רשמיים עקביים וקלים לזיהוי. כאשר הציבור רגיל לצרוך מידע ממקורות רשמיים מוכרים, קל לו יותר לזהות תוכן חריג או מזויף.

• תכנון ערוצי גיבוי ואימות: יש להכין מראש שיטות תקשורת חלופיות וערוצי גיבוי מאומתים למקרה של שיבוש בערוצים העיקריים. בנוסף, יש לקבוע מראש מי הם הגורמים המוסמכים לאמת "מידע חריג" ומי מורשה לתקשר עם הציבור בעת אירוע.

• ניטור והתרעה מוקדמת: מומלץ לנטר באופן פעיל רישום דומיינים חשודים, פעילות התחזות למותגים ופרסום תוכן מניפולטיבי בשלבים מוקדמים.

• הגדרת נוהלי הסלמה: יש לקבוע מראש כיצד מדווחים ומסלימים זיהוי של פעילות חשודה או תוכן מזויף בתוך הארגון כדי לאפשר תגובה טכנית ותקשורתית מהירה.

• חובת גילוי (Disclosure) : המחקר מציין כי דרישות לגילוי נאות וסימון טכני של תוכן שנוצר ב-AI  הן כלי חשוב, אם כי נכון לעכשיו סטנדרטי האכיפה והגילוי אינם עקביים.

• הגנה על חשבונות רשמיים: מכיוון שתוכן מטעה משכנע יותר כשהוא מופץ דרך חשבונות אמינים שנפרצו, חובה להשתמש באימות רב-שלבי (MFA) עמיד לפישינג כדי למנוע השתלטות על ערוצי התקשורת של הקמפיין.

החשש העיקרי אינו נובע מכשל טכני בודד אלא מהאפקט המצטבר של מניפולציות שמערערות את אמון הציבור, ולכן המענה חייב להיות משולב – טכנולוגי וארגוני כאחד.

כיצד מתקפות DDoS משפיעות על אמון הציבור בבחירות?

מתקפות מניעת שירות מבוזרות (DDoS) נחשבות במחקר לסיכון בחירות חוזר אך עקיף, כיוון שהן אינן משנות את תוצאות ההצבעה בפועל או מונעות את עצם היכולת להצביע. למרות זאת, השפעתן על אמון הציבור היא משמעותית ומתוחכמת:

• ערעור הביטחון בטוהר הבחירות: מתקפות אלו משמשות ככלי עזר לחיזוק והפצה של נרטיבים על חוסר ביטחון במערכת הבחירות. כאשר אתר רשמי קורס, הדבר עלול להזין טענות (גם אם אינן מבוססות) שהמערכת כולה פרוצה או בלתי אמינה.

• חסימת גישה למידע חיוני: המתקפות מתמקדות לרוב באתרים המספקים ניטור בחירות ומידע לציבור. חוסר היכולת של אזרחים לגשת למידע רשמי בזמן אמת יוצר בלבול ופוגע באמינות הגופים המנהלים את הבחירות.

• נזק תדמיתי ויצירת "רעש" תקשורתי: מתקפות DDoS על אתרים ציבוריים גורמות לנזק מוניטין ומייצרות תשומת לב ציבורית חריגה בתקופות רגישות פוליטית. פגיעה בנראות של מערכות ציבוריות, כמו אתרי מועמדים או פורטלים ממשלתיים, נתפסת בציבור ככישלון אבטחתי רחב יותר.

• אפקט מצטבר של חוסר אמון: המחקר מדגיש כי האיום המשמעותי ביותר אינו כשל טכני בודד, אלא האפקט המצטבר של שיבושים, מניפולציות והשבתת מערכות שהציבור מסתמך עליהן כדי לקבל מידע מהימן ולתת אמון בתהליך.

מתקפות DDoS פועלות במישור הפסיכולוגי יותר מאשר במישור המבצעי; הן נועדו ליצור בלבול, פגיעה במוניטין ומינוף פוליטי באמצעות שיבוש המערכות הסובבות את הליך הבחירות.

להורדת המחקר המלא כ PDF לחצו...