!-- Google Tag Manager -->
 

פורטל ידע

הממשל והרשת סדר עולמי חדש?


מאת: יונתן קורפל מקור: JOKOPOST.COM


לפני תשע שנים פרסמתי מאמר באחד האתרים הבולטים בענף טכנולוגיית המידע, שעסק במה שנראה לי כתחילתה של מגמה שתשנה את הסדר בעולמנו. כרגיל המאמר עורר תמיהה בקרב חלק גדול מהקוראים, אולם לעניות דעתי מסתמן בבירור שלא טעיתי. התמונה מתבהרת והולכת, אם כי עדיין לא לרוב הציבור, ואפשר אף להעמיק ולבסס יותר את מה שמתרחש כדי שינוי סדרי עולם.

אתחיל מהנסיבות שהובילו אותי לכתיבת המאמר דאז. נשיא צרפת באותם ימים, ניקולא סרקוזי, קיים כנס שעסק ברשת האינטרנט וזכה לכותרת eG8. הכנס נערך במקביל למפגש השוטף של שמונה המעצמות התעשייתיות החזקות בעולם שהתקיים באותם ימים בצרפת. סרקוזי הקדים להבין שהרשת העולמית יוצרת איומים על הסדר הקיים. הוא זימן לדיונים כאלף משתתפים, רובם בכירי העולם הדיגיטלי, ולצידם מובילי המדיות המסורתיות כגון העיתונות והטלוויזיה. בדברי הפתיחה העתיר סרקוזי שבחים על היכולות של חברות האינטרנט, ועל תרומתן למיגור עריצות ולחיזוק הדמוקרטיה. אולם ככל שהכנס התקדם שמתי לב כי מאחורי החזות התומכת, מסתתרת למעשה מגמה הפוכה. סרקוזי הבין כי כוחם של גורמים מובילים ברשת האינטרנט מאיים על הסדר העולמי הקיים.

האיום נעוץ בשתי סיבות. ראשית, הגורמים המובילים ברשת הם עולמיים, והגבולות הגיאוגרפיים אינם מכשול עבורם. שתי לחיצות על עכבר המחשב מחברות אליהם כל ישות מכל קצוות תבל. השרתים של מובילי הרשת, כמו גם עובדיהם, יכולים להיות ממוקמים בכל מקום בעולם. שנית, עוצמתם הכמותית של הגורמים המובילים ברשת מבחינת הקהל וההכנסות, שהיא ללא ספק חסרת תקדים. אתרים המאחדים מיליארדי אנשים, ומגלגלים סכומי עתק שאף גאון כלכלי כלל לא העלה בדעתו עד לא מכבר.

אתר סחר אלקטרוני כמו אמזון, מנוע חיפוש כמו גוגל, ורשת חברתית כמו פייסבוק, הם שלוש מתוך חמש החברות הגדולות בעולם. שוויין גדול משווי כל בנק, או חברת נפט, או יצרנית מטוסים ונשק, חברת נדל"ן וכדומה שאתם מכירים בעולם. חברת סחר אלקטרוני כמו עליבאבא מוכרת בחגיגת המכירות, "יום הרווקים הסיני", המתקיימת אחת לשנה, בהיקפים הגדולים פי כמה וכמה מתקציב הביטחון השנתי של מדינת ישראל, שכלל איננו דל. אלה יחדיו יוצרים את כוחם העצום של מובילי העולם הדיגיטלי.

מכך חוששים מנהיגי המדינות, תהיה שיטת הממשל בהן אשר תהיה. המשטרים מעדיפים מדיה מהסוג הישן. עיתונים וטלוויזיה שפועלים בגבולות גיאוגרפיים ולשוניים ומקבצים סביבם רק צופים מקומיים, פאסיביים מאוד. כך גם לגבי מסחר והתארגנויות חברתיות. גורמי הממשל רוצים חברות שנשלטות ומבוקרות לחלוטין על ידם. ראו לדוגמה את הקרב הגדול והתקדימי שמנהלת אוסטרליה בזירה זו, ממש בימים אלה. הממשלה שם החליטה כי על הרשת החברתית לשלם למדיה עבור העלאת ידיעות שנוצרו אצלה והפניה של הגולשים אליהן. בתגובה חסמה פייסבוק פרסום כל ידיעה שמקורה במדיה המסורתית באוסטרליה. אינני יודע כיצד ייגמר הקרב המסוים הזה, גם לא קרבות רבים אחרים שעוד נכונו בכל העולם. אולם אני סבור כי במערכה הכוללת יפרצו מעצמות הרשת העולמיות ויעפילו להישגים חדשים. תוצאות נראות בשטח זה מכבר. ערוצי הרדיו אינם נחשבים עוד. העיתונות המודפסת מונשמת ללא תקווה לקראת סיום חייה. ערוצי הטלוויזיה הולכים והופכים לעוד צורת ביטוי של האינטרנט.

למנהיגי העולם, איש איש בארצו, בעיה קשה המובילה אותם להתייחסות דואלית. מחד גיסא, יותר ויותר מנהיגים מקדמים את מעמדם באמצעות הרשת. הישגיהם כרוכים בניצול יכולות הרשת. אני הבנתי זאת כאשר צפיתי בשידור ישיר בנאומו של טראמפ אחרי בחירתו לנשיא, שם הסביר כיצד הצליח בצורה בלתי-צפויה באמצעות הרשת. גם ראש ממשלתנו מדבר ישירות עם העם באמצעות ערוצי האינטרנט למיניהם מדי יום. אולם מאידך גיסא, הדבר משדרג גורמים בולטים ברשת לרמת מעצמות, שמאיימות על המנהיגות המסורתית.

לא במקרה הגיע טראמפ לעימותים חזיתיים מדממים עם גורמים מובילים של חברות כמו טוויטר, אמזון ופייסבוק. ממש לאחרונה היינו עדים לאירוע דרמטי כאשר שליט סין בלם את חברת עליבאבא מלהמריא כלכלית גבוה יותר, והעמיד את עתידה בספק. כל זאת מתוך חשש מכוחה שמציב אותה בליגת העל-העולמית. שליט סין כמו גם טראמפ ידעו שענקיות האינטרנט יתרמו לארצותיהם בהכנסות, ביצירת מקומות עבודה, ובתדמית. אולם מנגד ובמקביל החשש מהפיכתן לכוחות-על, מוליד מאמצי הגבלה ושליטה עליהן.

מערכת היחסים בין העולם החדש לזה המסורתי תמשיך לדעת עליות ומורדות. מנהיגי העולם הפוליטי זקוקים לשחקנים הגדולים ברשת, העכשוויים והעתידיים, אולם בה בעת הם מאוימים על ידם. אימפריות האינטרנט שהולכות ונבנות לנגד עינינו נושאות עימן ברכה רבה, אך גם טומנות בחובן לא מעט סכנות. הסדר העולמי ישתנה, והוא תלוי בהסדרה שאליה יגיעו מנהיגי העולם הפוליטי-גיאוגרפי, עם מנהיגי העולם הדיגיטלי חסר הגבולות. תהליך ממושך שיקרה בוודאות, וכבר נמצא בהתהוות.