1. מתי הייתה הפעם הראשונה בה נחשפת לעולם מערכות המידע? מה גרם לך להישאר ולהתמקצע בו?

החשיפה הראשונה שלי לעולם מערכות המידע הייתה מיד לאחר השירות הצבאי, כשעבדתי כטכנאי PC ובהמשך כמנהל רשת. זה היה שלב שבו למדתי את היסודות, אבל המשמעות העמוקה הגיעה דווקא מכיוון אחר: מהמפגש האישי שלי עם מערכת הבריאות. ביליתי שעות רבות בבתי חולים לצד אבי, ושם נפתחו לי העיניים, לא רק לאתגרים של המערכת, אלא בעיקר לפוטנציאל האדיר שטמון בטכנולוגיה לשנות אותה.

ההבנה הזו הובילה אותי לפני כחמש עשרה שנים להצטרף לשיבא, מתוך רצון להכיר לעומק את העולם המורכב הזה, להבין את החסמים מבפנים, ולחפש דרכים לבנות מערכת חכמה יותר, נגישה יותר ומותאמת יותר למציאות הדינמית של עולם הבריאות. מה שמחזיק אותי עד היום זו התחושה הברורה שאני עוסק במהות, לא רק בשיפור תהליכים, אלא בהובלת שינוי מערכתי אמיתי שמשרת אנשים ברגעים הכי משמעותיים של חייהם.

2. מהו תחום הטכנולוגי בו אתה מתמחה? אילו תחומים נוספים בעולם הטכנולוגי מעניינים אותך?

תחום ההתמחות המרכזי שלי הוא הובלת טרנספורמציה דיגיטלית בעולם הבריאות, עם התמחות באינטגרציה של טכנולוגיות מתקדמות כמו מערכות מידע רפואיות, תשתיות דאטה, פלטפורמות AI וממשקים קליניים. עיקר העשייה שלי מתמקד בגישור שבין עולם הטכנולוגיה לעולם הקליני, לא דרך פיילוטים, אלא דרך יישום רחב, בטוח ועמיד לאורך זמן.

תחומים נוספים שמרתקים אותי במיוחד נוגעים למהפכת הדור הבא של הבריאות הדיגיטלית:

Gen AI

אנחנו רואים בו לא רק כלי לתמיכה טכנית, אלא כבסיס ליצירת ממשקי שיחה אינטואיטיביים, תיעוד קליני אוטומטי, תרגום שפה רפואית ומנגנוני תמיכה בקבלת החלטות. הכלים הללו מסוגלים להפחית עומס, לשפר שירות ולשחרר את הצוות הרפואי לעסוק בליבה המקצועית שלו.

Humanoid Robotics

מבוססת AI יש כאן פוטנציאל לשלב בין עולמות של תנועה, אינטראקציה ומידע קליני, לטובת סיוע לחולים ולאנשי צוות בסביבות מורכבות. אנחנו בוחנים בימים אלו שילוב רובוטים בתפקידי ליווי, הכוונה ושירות במרחבים קליניים.

Digital Twin

למטופל – אחד הרעיונות המהפכניים ביותר, שמאפשר להריץ סימולציות טיפוליות על "תאום דיגיטלי" של המטופל לפני קבלת החלטות טיפוליות. מדובר בשילוב של מידע קליני, גנומיקה, תמונה רפואית ונתוני זמן אמת, שיכול לאפשר פרסונליזציה אמיתית של הטיפול הרפואי.

אני מאמין ששלושת התחומים האלה, כאשר הם מגובים בדאטה איכותי, תשתיות נכונות ורגולציה אחראית , ישנו מהיסוד את הדרך שבה אנחנו תופסים ומנהלים בריאות במאה ה-21.

3. ספר לנו על הצלחה/אתגר/כישלון שחווית בתחום טכנולוגיות המידע במהלך הקריירה

אנו מצויים על קו פרשת-מים: הדיגיטיזציה הראשונית, זו שהחליפה תיקי נייר בקבצים, מיצתה את עצמה. בחמש השנים הקרובות נראה את “הגל השני” של טרנספורמציה דיגיטלית, שבו מערכות המידע יהפכו מתומכות שירות למנועי החלטה קליניים.

• דאטה כמרכיב ליבהארגוני בריאות יאמצו תפיסה של Hospital as a Data & AI Company:  אופן ניהול הדאטה, איכות התיוג והזרמתו בזמן אמת יהיו הגורם המבדל העיקרי בין מוסדות.

• מודלי שפה גדולים ו -Generative AI LLMsיאפשרו לרופא לקבל תובנות פרסונליות “במקום ובזמן”: המלצות טיפול ממוקדות מטופל, זיהוי אנומליות מוקדם, ותיעוד אוטומטי דו-שכבתי, גם בשפה קלינית מקצועית וגם ב”שפת העם”. כך, המטופל נעשה שותף פעיל ומועצם.

• מהפכת ה -Decision Supportהאלגוריתם ישב לצדו של הרופא כקול שני, לא במקום השיקול הקליני אלא ככפל בטיחות ודיוק. הצלחה לא תימדד עוד בכמות הפיצ’רים אלא בהשפעה מוכחת על תוצאים קליניים, שחיקת צוות ועלות תועלת.

• אינטגרציה חכמהמערכות ליבה (EHR, PACS, ERP) ייפתחו ב-API-ים ו-FHIR, כך שהטמעה של AI או רובוטיקה דמוית-אדם תיעשה ב-plug-and-play, לא בפרויקטים מרובי שנים.

• Patient Digital Twin

• יצירת תאום דיגיטלי של המטופל תאפשר סימולציות טיפול לפני החלטה, ותקטין ניסוי-וטעות. זה דורש איחוד נתונים קליניים, גנומיים וחיישניי זמן-אמת.

התוצאה: עולם שבו החלטה רפואית היא שיח משולש – רופא, מודל, ומטופל – המבוסס על דאטה עשיר וזמין. בתי חולים שיצליחו ליישם זאת יהפכו לאקו-סיסטם לומד, גמיש וממוקד תוצאה, ויעצבו מחדש את חוויית הטיפול והעבודה הקלינית גם יחד.

4. איך אתה רואה את הענף בשלוש-חמש השנים הבאות?

אחד האתגרים הגדולים והמשמעותיים שהתמודדתי איתם היה הקמת תשתית הענן ההיברידית של שיבא – שילוב בין יכולות on-prem קיימות לבין סביבת ענן מודרנית, תוך שמירה על ריבונות מידע, עמידה בתקנים רגולטוריים מחמירים וזמינות קריטית של מערכות רפואיות.מדובר היה באתגר טכנולוגי, רגולטורי ותרבותי כאחד, אבל היה מבחינתי מהלך בלתי נמנע כדי לאפשר חשיפה לטכנולוגיות מתקדמות, לשפר זמני תגובה, לאפשר סקייל מהיר ולתת גמישות אמיתית לצוותי הפיתוח והחדשנות. היום התשתית הזו מהווה את הבסיס למאות יוזמות, כולל פרויקטי AI, פלטפורמות דאטה ומערכות תומכות החלטה.

ובצד השני היו גם כישלונות. לא מעטים.כמו בכל מסע חדשני, חלק מהיוזמות לא הבשילו, חלק לא עברו את "העמידה בשטח", וחלק פשוט הקדימו את זמנן. אבל אני מאמין באמונה עמוקה שכל כישלון הוא מדרגה. לשמחתי, אני פועל בסביבה שמאפשרת ניסוי, שגיאה ולמידה, תרבות שלא מפחדת להיכשל, אלא להפך: רואה בכישלון חלק בלתי נפרד מתהליך הצמיחה. כל כישלון כזה לימד אותנו שיעור חשוב, שבלי ספק הוביל להצלחה הבאה.

כי בסופו של דבר, הדרך היחידה לפרוץ דרך, היא להעז.

5. איך אתה מתעדכן בחידושים ובמגמות?

אני רואה את עצמי קודם כול כלומד מתמיד. החדשנות בבריאות לא מגיעה רק ממאמרים או מהנדסים, היא נוצרת מהחיכוך בין טכנולוגיה, שטח וקהילה.אני שואב ידע ממספר ערוצים משלימים:

• קהילות בינלאומיות שאני חלק מהן, כמו MCP (Mayo Clinic Platform) – קונסורציום הכולל מוסדות כמו Mayo Clinic, Mercy, UHN, SNUH ואחרים – שמטרתו לבנות תשתית אחידה למחקר קליני מבוסס דאטה. שם מתקיים שיח עמוק על תשתיות, סטנדרטים ויישום AI בשטח.

• חברות טכנולוגיה גלובליות, בהן Microsoft, Google ואחרים, שעמם אני נמצא בדיאלוג שוטף סביב פיתוחים, אינטגרציות עתידיות ותפיסות מערכתיות.

• סטארטאפים פורצי דרך, שבאמצעות ARC אנחנו מלווים מקרוב ומקיימים איתם שיח צמוד לפעמים אפילו הופכים ל-site ראשון לניסוי, מה שמאפשר לנו להיות בקצה החזית.

• הקהילה הגלובלית של ,ARC המונה עשרות שותפים ממוסדות בריאות, אקדמיה ותעשייה. באמצעותה אנחנו מקיימים פורומים של למידת עמיתים סביב נושאים ממוקדים – כמו Patient  Flow, Data Strategy, AI ועוד – ומקדמים תהליכים הדדיים של בנייה, התנסות ויישום.

• כנסים בינלאומיים – בהם HLTH, HIMSS, CES, RSNA ואחרים – שבהם אני גם משתתף וגם מרצה. מדובר בפלטפורמה מעולה לראות, לשמוע ולהתרגש מחדש מהכיוונים שאליהם העולם הולך.

ולבסוף – אחד המקורות המשמעותיים ביותר לחדשנות הוא דווקא השטח. אני מקפיד לשמור על שיח יומיומי עם קלינאים, אחיות, צוותי לוגיסטיקה ומנהלי מחלקות. לפעמים רעיון משנה-עולם מתחיל בשאלה פשוטה של אחות במשמרת ערב.

6. איך אתה מנהל את העובדים שלך? איך אתה בונה את הצוותים שלך? איך שומרים על עובדים?

הדרך היחידה לשמר עובדים מצוינים היא לגרום להם להרגיש שהם חלק ממשהו גדול יותר. אני לא מחפש רק אנשי מקצוע, אני מחפש אנשים שמרגישים שותפים למשימה.

הצוותים שלי מורכבים מאנשים עם רקעים שונים, קלינאים, מפתחים, אנשי דאטה ומומחי תפעול. אני מאמין גדול בעבודה בין-תחומית ובשילוב של זוויות הסתכלות שונות כבר בשלבי החשיבה. זה יוצר עומק, מורכבות בריאה ובעיקר פתרונות הרבה יותר חכמים.

אני מקפיד לייצר מסגרת ברורה של חזון, כיוונים ומטרות, אבל גם לא מעט גמישות, מקום להתנסות, לטעות, לשפר. כשאנשים יודעים שמותר לטעות, הם גם מרשים לעצמם לנסות באמת.

שמירה על עובדים מבחינתי מתחילה ביחס אישי, בהקשבה אמיתית למה שמניע כל אחד, ובהזדמנויות אמיתיות להתפתח, לגדול ולהשפיע. אנשים נשארים כשהם מרגישים שרואים אותם לא רק בתוצאה, אלא גם בדרך.

7. מה ממריץ אותך בתפקיד הנוכחי ומה מרוקן אותך?

מה שממריץ אותי זה התחושה הברורה שאנחנו לא עוסקים בטכנולוגיה לשם טכנולוגיה, אלא בשיפור החיים עצמם. בכל יום יש סיכוי שנייצר פתרון שיקל על רופא בעומס בלתי נתפס, שיאפשר אבחנה מדויקת יותר, שייתן למטופל הבנה טובה יותר של מצבו. לא מדובר ברעיון תיאורטי, אלה רגעים אמיתיים שקורים, בזכות העבודה שאנחנו עושים מאחורי הקלעים.

יש משהו עוצמתי בלעבוד עם צוותים מגוונים , מפתחים, אחיות, חוקרים, קלינאים ולראות איך רעיון קטן הופך למוצר משנה מציאות. זו זכות גדולה להיות בצומת שבין טכנולוגיה, בריאות ותקווה.

מה שמרוקן אותי זו לא התנגדות, היא טבעית ,אלא שיח ניהולי שמבוסס על פחד כשמהלכים נבלמים לא מתוך שיקול דעת אמיתי, אלא רק מתוך חוסר רצון לזוז, לחשוב אחרת או לקחת סיכון מחושב, זה מתסכל.

למזלי, בשיבא יש רוח חדשנית אמיתית. זה לא רק סלוגן, זו תרבות ארגונית שמאפשרת לנו לנסות, לטעות, לדייק, להעז. יש הבנה עמוקה שטכנולוגיה כבר מזמן אינה מותרות, אלא תנאי הכרחי להישרדות של מערכת הבריאות. וזה מה שנותן את הכוח להמשיך גם כשלא פשוט.

8. מניסיונך המקצועי, איזה טיפ היית נותן למנמ"רים שעושים את צעדיהם הראשונים?

הטיפ הכי חשוב שלי הוא: אל תתאהבו בטכנולוגיה - תתאהבו בבעיה. קל מאוד להיסחף אחרי פתרון נוצץ או מערכת חדשה, אבל השאלה שצריך לשאול תמיד היא, איזה כאב זה פותר, למי, ואיך נדע שזה עבד?

התחילו ממה שלא עובד מספיק טוב, בצוותים, בתהליכים, בחוויית המשתמש. דברו עם מי שנוגע בשטח, קלינאים, מטופלים, אנשי אדמיניסטרציה. הם יגידו לכם בדיוק איפה נמצאות ההזדמנויות האמיתיות.

גם כשהולכים על פתרון, חשוב לזכור: ההטמעה היא הכול. רעיון טוב שלא נכנס לשגרה הוא כישלון. השקיעו לא פחות בתרבות, בהקשבה, בהדרכה ובהתאמות מציאות, זה מה שעושה את ההבדל בין “עוד פרויקט” לבין שינוי אמיתי.

ולבסוף , אל תפחדו להעז. לא כל מה שתנסו יצליח, אבל אם תעבדו מתוך כוונה אמיתית לשפר ותהיו עם הרגליים בשטח והראש פתוח, תלמדו כל הזמן, ותשפיעו הרבה יותר ממה שדמיינתם.