הבלוקצ'יין הוא עולם חדש ומרתק הכולל בתוכו חיבורים טכנולוגיים - עיסקיים - כלכליים - ופילוסופיים. טכנולוגיית הבלוקצ'יין, שייכת למשפחת הטכנולוגיות המבוזרות (DLT), מאפשרת ליצור מאגר נתונים מבוזר, עקבי וממוין-זמן, ללא גוף מרכזי השולט על תכולת המאגר. בבסיס הטכנולוגיה עומד רישום רשומות בבלוק, שלאחר רישומן בו ואישורן על ידי מנגנון האישור המוטמע בטכנולוגיה הן לא ניתנות לביטול - בדומה לפקודות יומן בניהול ספרי חשבונות. טכנולוגיה זו הפכה לפופולרית בעיקר בזכות רשת הביטקוין, שהשתמשה ברשומות הללו כדי להציע את המטבע הקריפטוגרפי המבוזר הראשון, ובמידה רבה יישומיה המרכזיים גם כיום נותרו בהקשרים מוניטריים ופיננסיים בעולמות התשלומים ושוק ההון.

​

בפאנל למדנו על הרקע המקצועי של המומחים ועל הדרך בה הגעו לעסוק בבלוקצ'יין, וכן הגדרנו בקצרה מה הוא הבלוקצ'יין ומה הם, הערכים המרכזיים  שהוא מזמן לכלכלה הגלובלית, מה החידוש שהוא מביא לשוק הבינלאומי. עסקנו במיפוי זהותם של הכוחות הפועלים בשוק הבלוקצ'יין ובהבהרת האינטרסים שלהם בארץ ובעולם תוך אבחנה בין שוק הכנסים הקריפטוגרפיים לבין השימוש בטכנולוגיית הבלוקצ'יין בתעשיות שונות מעבר לתעשייה הפיננסית.

בחנו את מהות האתגרים והסיכונים שמציב הבלוקצ'יין כטכנולוגיה גנרית, אם ברמה האישית של המשתמש הבודד וברמה הארגונית והמדינתית. ביקשנו להתמקד באתגרים הייחודיים שחברות וסטארטאפים בתחום הבלוקצ'יין נתקלים בהם בישראל, בשונה מאתגרים ברמה הבינלאומית. בדיון דנו גם באיתור המכשלות והבעיות הקיימות ברמת בשלות הטכנולוגיה  והשפעתן על חוסר שביעות הרצון מהיקף תהליכי אימוץ בעולם, ובבדיקה שמא המכשלות הן בעיקרן רגולטוריות או פוליטיות.בפאנל נסקר גם תחום המטבעות הקריפטוגרפיים, תחום זה מבוסס על יישומים של טכנולוגיית בלוקצ'יין, הינו תחום מתפתח ודינמי אך מצוי עדיין בתחילת דרכו ונושא בחובו פוטנציאל רב לחדשנות טכנולוגית, מימונית ועסקית. ב- 2018 יו"ר הרשות לניירות ערך מינה ועדה לבחינת אפשרויות האסדרה של הנפקות מטבעות קריפטוגרפיים לציבור ICOs, בתזכיר חוק ניירות ערך השנה הציע משרד האוצר והרשות לניירות ערך להקים בורסה ייעודית מבוססת בלוקצ'יין, בנק ישראל בחן יישום של שקל דיגיטלי ומקדם ארגז חול רגולטורי,  בפאנל עסקנו בדיון הבוחן האם אלו הן סנוניות המבשרות על בוא האביב, והאם על ישראל להצטרף למדינות החלוצות בתחום או להמתין על הגדר ולהתאים את הרגולציה רק כאשר המגמות יהיו ברורות יותר בעולם. נושא מקומה ותפקידה של האקדמיה בישראל בקידום והטמעה של הבלוקצ'יין נבחן גם בבחינת הפעילות המדעית בנושא באקדמיה הישראלית וגם מן הפן של הכשרת אנשי מקצוע בתחום, הכשרת מנהלי העתיד וכן דנו במקומה של ישראל ביחס לאקדמיה בעולם.

בסיכום הדיון ביקשנו להתמקד, לאורו של דוח של איגוד האינטרנט הישראלי (סוף 2019) שקבע כי "בישראל טרם גובשה תשתית רגולטורית התומכת ביישומיה הרחבים של טכנולוגיית הבלוקצ'יין" בפעולות הנדרשות ברמה ממשלתית. מה הפעולות שישראל צריכה לעשות על מנת לקחת חלק ואף להוביל בתעשיית הבלוקצ'יין העולמית, ומה יכולה להיות תרומתה הייחודית לתעשייה זו.