חלק א' - העיר החכמה שחוברה לה יחדיו

חלק א' - העיר החכמה שחוברה לה יחדיו

 

עיר חכמה הוא מושג החודר לחיינו, וכוונתו לשיפורים באורח החיים שלנו כתושבי ערים וישובים אחרים, הודות לחידושי הטכנולוגיה. ניתן להבחין בין המושגים הבאים:

עיר חכמה - שימוש בטכנולוגיה כדי לפתח, לשפר ולייעל שירותים עירוניים;

עיר בטוחה/ ללא אלימות - עיר חכמה המתמקדת בשיפור בטחון התושבים;

עיר מקושרת (עיר שחוברה לה יחדיו) - הקמת תשתית תקשורת כדי לאפשר הקמת עיר בטוחה וחכמה.

 

עיר בטוחה ועיר חכמה מתבססות על ישומים/שימושים/שירותים, עיר מקושרת- על תשתית טכנולוגית.

קיים תקן בינלאומי ISO 37120 International Standard on city indicators

וכן תקן ישראלי דומה 37120 (2017) . התקן מגדיר רשימה של כ- 27 נושאים, כגון שבילי אופניים, טיפול בפסולת, זיהום אויר, ובכל אחד נושאי משנה. לכל נושא משנה קובעים ניקוד על פי הגדרות מדויקות של התקן, וכך ניתן להבחין ברמת ההתקדמות העירונית של עיר מסוימת לאורך ציר הזמן, ולהשוות בין ערים שונות. התקן אינו מתייחס במפורש לעיר חכמה, אך ניתן להעזר בו לבדיקת מצב נוכחי ותהליך התקדמות בנושאים הרלבנטיים לעיר חכמה. השרטוט הבא, מתוך התקן, מתמצת את הנושאים העיקריים להם הוא מתייחס:

 

במקביל להגדרות התקן, Boyd Cohen שהוא מדען אמריקאי החוקר את העיר החכמה, פיתח תצוגה דמוית גלגל אשר מציג, מודד ומשווה את ההתקדמות לקראתה:

 

מהם הכוחות המניעים מהלכים אלה?

  • תחרות בין עיריות באמצעות שירותים משופרים לתושבים, לעסקים, למבקרים;

  • חסכון תפעולי על פני כל מחזור החיים ( Life Cycle Cost - LCC);

  • רגולציה המאלצת שירותים או מגבילה אותם, למשל תחבורה, חניה, נגישות, איכות סביבה;

  • התקדמות טכנולוגית המאפשרת מתן שירותים שלא התאפשרו קודם לכן, או שהיו יקרים ומסובכים מדי.

בנובמבר זכתה 2014 תל-אביב בתואר העיר החכמה בעולם, בשל אימוץ טכנולוגיה מסייעת כמו אינטרנט אלחוטי ברחבי העיר, וכלים טכנולוגיים מבוססי מקום. בתערוכת Smart City 2017 שהתקיימה בברצלונה, הציגו עיריות ישראליות (בין היתר אשדוד, נתניה, תל אביב) את חזונן. בכנס MuniExpo 2018 בתל אביב הציגו עיריות שונות שירותים ותהליכים מתקדמים.

בדצמבר 2016 ערכה חברת מילגם סקר מנהלים במגזר המוניציפאלי בנושא "ערים חכמות". התובנות העיקריות של הסקר:

  • הענין בנושא הולך וגובר;

  • השיקול התקציבי היה ועודנו האתגר המהותי ביותר;

  • מכשול נוסף הוא הצורך בתיאום רב תחומי;

  • התחום המרכז את מירב הענין הוא ממשק התושב.

ניתן להניח ששיקולי-על אלה לא השתנו מאז הסקר, אם כי הצורך בתאום של גורמי העירייה נראה דרוש גם ללא המעבר אל עיר חכמה.

עיר חכמה אינה יעד מוגדר שמגיעים אליו, אלא תהליך מתמשך. כל הערים הן חכמות במידה מסוימת... מטרות העיר החכמה הן לשפר את תפעול העיר, ולשפר את השרות לתושב ולעסק. השיפור יכול להתבטא במספר תחומים:

  • התייעלות כספית;

  • שיפור הבקרה על מערכות תשתית;

  • שיפור השקיפות לתושב;

  • שיפור הקשר עם התושב;

ועוד.

 

יש לגשת לאפיון עיר חכמה בשני צירים במקביל:

  • אפיון השירותים, ומהם לגזור את המערכות ואת דרכי המימוש או השיפור שלהן. מומלץ לתעדף, לממש בשלבים, ולזהות את ההתניות בין השירותים. יש לאפיין כיצד תפעל העיר בעוד 5-10-15-20 שנה.

  • אפיון התשתיות התומכות בשירותים אלה. ההתחלה היא זיהוי כל האתרים שיקבלו שירותי עיר חכמה, רצוי לפי קטגוריות, למשל:

    • מוסדות חינוך;

    • משרדי עירייה;

    • תשתיות עירוניות (תאורה, מים, ביוב, רמזורים ועוד);

    • גנים עירוניים;

    • מקלטים;

    • תחבורה;

    • ועוד.

דוגמאות מייצגות למשתמשים עירוניים:

  • משרדי עירייה- כל השירותים;

  • מוקד עירוני 106, בטחון, פיקוח כללי;

  • בתי ספר, גני ילדים, ספריות, מרפאות, מקלטים, מתנ"סים – תקשורת דיבור, נתונים, אבטחה;

  • IOT;

  • מתקני תשתית (כגון בארות מים) – בקרה, אבטחה;

  • בקרת רמזורים;

  • מצלמות טמ"ס בצמתים- פיקוח תנועה;

  • מצלמות טמ"ס ברחבי העיר – פרויקט עיר בטוחה.

מאמר המשך יתפרסם בקרוב.

 

המאמר מתבסס על הרצאה שנתן מיקי ברקאי במפגש meetup של לשכת טכנולוגיות המידע במשותף עם ארגון יועצי מערכות תקשורת בחודש יוני 2018. מיקי חבר בשני ארגונים אלה.

 

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

כל הזכויות שמורות 2017 | עיצוב גרפי: יפעת מאירי גוריון

הלשכה לטכנולוגיות המידע

טלפון 03-9040997
פקס:  03-9040998

מייל: alona@sysnan.co.il

        jana@sysnan.co.il

מועצה איזורית דרום השרון