למה אנשים מפעילים כוח ברשת?

האם חלה הסלמה בהתבטאויות שלנו ברשתות החברתיות? מי מפעילים את הכוח? ולמי יש אינטרס לשמר את המצב? פרופ' קרין נהון, חוקרת ונשיאת איגוד האינטרנט הישראלי, מנסה להשיב

 

 

ההסלמה באופן ההתבטאות של בני האדם ברשתות החברתיות רק הולכת וגדלה עם השנים – כך עולה מממצאי מחקרה של פרופ' קרין נהון, נשיאת איגוד האינטרנט הישראלי. לדבריה, "התוצאה היא יצירת תכנים יותר ויותר בוטים בכדי למשוך תשומת לב".

פרופ' נהון, חוקרת במרכז הבינתחומי, הציגה את מחקרה בפני באי הפסגה הדיגיטלית – הכנס השנתי של הלשכה לטכנולוגיות המידע בישראל, שנערך ביום ה' האחרון באולם האירועים LAGO בראשון לציון, בהשתתפות מאות מקצועני IT. את הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, הנחה זיו מנדל, מנכ"ל ג'ון ברייס הדרכה מקבוצת מטריקס.

 

במחקרה מתמקדת פרופ' נהון בהיבטים של כוח ומאבקי כוח ברשתות החברתיות ובאינטרנט בכלל, שלטענתה אותם ואת תוצאותיהם "אנחנו רואים ברמות השונות של הטכנולוגיה". היא ציינה כי "אני מתעסקת ב-Big Data ומנסה להבין מי בוחש בקערה, מי מפעיל את הכוח".

 

"בני האדם משתמשים בטכנולוגיה בכדי להפעיל כוח לשינוי מצבים, ערכים של בני אנוש, קבלת החלטות, סדר יום והעדפות", אמרה. "מקימי טכנולוגיות הבסיס של הווב חלמו על טכנולוגיות שאנחנו בונים בהן הכול בצורה ניטרלית. הם חלמו על עולם הרבה יותר נאיבי ממה שקורה כיום. בימינו, בעולם הקשוח וההרבה פחות תמים, מתקיימים מאבקים על השליטה במרחב האינטרנטי, הניטרליות או הפוליטיות של האינטרנט, כמות ודמויות המתווכים, פתיחת המידע ועל הוויראליות שלו".

 

"האם הרשת לא ניטרלית אלא פוליטית ומי מפעיל זאת בעצם?", תהתה פרופ' נהון. לדבריה, במנועי החיפוש קיימת ריכוזיות רבה – הכול נמצא בידי המנועים הגדולים. "אנחנו בטוחים שהאלגוריתם הוא שמראה לנו את הממצאים לשאילתות שלנו, אבל בפועל, מישהו קובע אותו", ציינה.

 

לפי ממצאיה, ניתן לראות ברשת בעיקר המופיליה ופיצול. לדבריה, "ציפינו לכך שברשתות החברתיות אנשים יראו הכול מהכול, אבל בפועל חל פיצול ואנחנו נוטים לדבר עם הדומה לנו, על בסיס מתחלף ולפי בחירה – בין אם מדובר בדומה לנו בעמדות פוליטיות, מוצא, מגדר ועוד". פרופ' נהון העלתה את שאלת העדר ומצאה כי "אנשים ברשתות החברתיות נוטים לראות את מה שכולם רואים, כולל ללכת לרשת החברתית המקובלת, וזו עוד סיבה לכך שהמידע זורם באופן לא שוויוני".

 

עירום בלי פטמות

 

פרופ' נהון ציינה שהשומרים על הזרם הלא שוויוני הזה הם ענקיות הטכנולוגיה כמו פייסבוק (Facebook) וגוגל (Google), תאגידים גדולים אחרים וגופים נותני טון כמו ויקיפדיה (Wikipedia). היא הסבירה, למשל, שמאחר שפייסבוק החליטה שבשירות שלה לא מראים עירום – אין עירום. ואם היא סייגה זאת והחליטה שלא מראים עירום מלבד בהנקה או באמנות, אבל בכל מקרה בלי פטמות – כך יהיה.

לדבריה, הציבור יכול לייצר לחץ מול הענקיות, כמו במקרה של ילדת הנפלם, שבתחילה הצילום המפורסם שלה הוסר מפייסבוק כי הוא נחשב לתצלום עירום אסור , אבל לאחר מכן אושר הפרסום, בעקבות מאבק כוח של הציבור מול ענקית הרשת החברתית.

 

בנוגע לוויקיפדיה העלתה פרופ' נהון את ההתלבטות: מיהם העורכים הטיפוסיים? היא הציגה את הנתונים הבאים: לוויקיפדיה יש אמנם הרבה עורכים, אבל מסתבר שעורכי האנציקלופדיה האינטרנטית הפתוחה לכאורה הם בעלי מאפיינים מאוד ברורים – 87%-91% מהם אלה גברים עם השכלה בינונית-גבוהה, שמצבם הסוציו-אקונומי בינוני-גבוה. "האפיון הזה", לדבריה, "מצביע לבטח על כך שבתכנים שמופיעים בערכים מורגשת נטייתם הטבעית של העורכים לדעות או הלך חשיבה מסוים. מכאן עולות גם השאלות כמה תעתועי רשת יש והאם בעולם חוכמת ההמונים ייתכן שההמונים הם בעצם מיעוט".

 

לדברי פרופ' נהון, "לתוך כל הבלגן הזה נכנסות מדינות, עם הוראות להסיר חומרים לא מתאימים". אבל, לדבריה, כי ויראליות – שהיא לרוב הפצה של נושאים ותכנים מקוממים ולא של "חדשות טובות" – אי אפשר לעצור. "תשאלו את הילרי קלינטון מה עוללו הפייק ניוז על מצבה הבריאותי לקמפיין שלה", הדגימה.

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

כל הזכויות שמורות 2017 | עיצוב גרפי: יפעת מאירי גוריון

הלשכה לטכנולוגיות המידע

טלפון 03-9040997
פקס:  03-9040998

מייל: alona@sysnan.co.il

        jana@sysnan.co.il

מועצה איזורית דרום השרון