top of page

פורטל ידע

שליטה ובקרה במצבי חירום– מחשבות והרהורים


ערך: אריה עמית | חבר נשיאות הלשכה

 



רקע


ניהול מצבי חירום הינו משימה מורכבת מאד, שתמציתה הפעלה תחת לחץ של מערכות אזרחיות מבוזרות (גופי הצלה, משטרה, משרדי ממשלה, רשויות מקומיות וארגונים שונים), בעלות סדר יום שונה, המתקשות בדרך כלל לעבוד ביניהן בשילוביות נדרשת.

ההתמודדות הנוכחית של מדינת ישראל עם מלחמת "חרבות ברזל" מסתמנת כאחד האירועים המאתגרים ביותר מיום הקמתה. מדובר במשבר בעל ארבע ממדים: ביטחוני, תודעתי, כלכלי, ופוליטי. נוכח עוצמת האירוע בישראל והצפי להסלמתו הצבאית מחד, הפגיעה האיומה בעורף הישראלי ואוזלת היד הממשלתית לעומת ההתגייסות האזרחית המרשימה מאידך, יש מקום לחשיבה איך צריך להערך

פיקוד העורף (פקע"ר) נחשב כגוף המפעיל של כלל מערכות החירום בארץ בשל עוצמותיו ויכולותיו, לא ברור כיצד הוא עושה זאת מול המערכות האזרחיות לפני ובעת אירועי חירום. יישומה המיטבי של תפיסה עקרונית זו מחייב היערכות מתאימה תוך התגברות על בעיות משלל סיבות הקשורות ברובן לבירוקרטיה הישראלית.

התפיסה העקרונית בדבר ההובלה של החזית האזרחית, מחייבת את צה"ל למלא אחר הנדרש למימושה המיטבי ולהירתם להפיכת פקע"ר לגוף אפקטיבי, בעל יכולות לאומיות, לשם הבטחת חוסנה של המערכת האזרחית ויכולתה להתמודד בהצלחה בכל אירוע, מלחמה או אסון טבע.


האיומים ומשמעותם

  • על מגוון האיומים ניתן להתרשם מתוך הרשימה הבאה:

  • מלחמה

  • התקפת טילים

  • רעידת אדמה

  • הפרות סדר {הפס"ד )

  • פנדמיה

  • טרור בלתי קונבנציונלי (טב"ק)

  • צונאמי

  • פעימה אלקטרומגמטית, פיצוץ גרעיני EMP) )

  • סייבר

  • חומרים מסוכנים (חומ"ס)

  • שריפה (דוגמת הכרמל(

  • טיפול בחללים/מתים

  • ועוד...


המשמעויות העיקריות של האיומים קשורות לפגיעה במגוון מתוך התחומים הבאים:

  • חשמל

  • תקשורת

  • פיננסים

  • תחבורה

  • רפואה

  • גז

  • מלאים

  • חוסן ציבורי

  • ועוד..


הנחות יסוד להפעלת צה"ל באירוע מתמשך


מדובר באירוע מתגלגל, בעל פוטנציאל לסיכון חמור לביטחון האישי, החברתי והלאומי. האירוע, המתרחש בתנאים חריפים של אי-ודאות, אף עלול להתרחב לממדים נרחבים, גם כאלה שאינם צפויים או מוכרים. ייתכן משבר חריף וארוך טווח עד כדי אסון המוני. בנתונים אלה, כל משאב לאומי נדרש להתגייס למאמץ הלאומי.

צה"ל פועל וחייב להמשיך לפעול על פי הנחיות הדרג המדיני, על פי חוק ועל פי ייעודו: הגנה על המדינה, הבטחת קיומה וניצחון במלחמה.

צה"ל כ"צבא העם" הוא המשאב הפוטנציאלי המשמעותי ביותר העומד לרשות מדינת ישראל: הוא עתיר משאבים ויכולות, מתאפיין בגמישות תפעולית, מיומן בניהול מצבי חירום ברמה הלאומית ונתפס כמוסד הציבורי האמין ביותר על אזרחי ישראל. לפיכך, צה"ל צריך לעמוד לרשות המדינה ולתרום למאמץ הלאומי על פי יכולותיו.

פיקוד העורף מסומן כמיועד להוביל את המאמץ הצה"לי בשל ניסיונו לעבוד עם התווך האזרחי. יש להעמיד את נכסי פקע"ר לרשות המדינה ואזרחיה, כולל בהסברה, בכפיפות למערכת האזרחית ועל פי הנחיותיה. פקע"ר עוסק כבר בימים אלה בסיוע בשטח לגורמים השונים, כולל מד"א, בהפעלת המלונות למבודדים ובהצגת המידע המפורט, כולל של גורמי הממשלה השונים, באתר האינטרנט שלו. צפוי שצה"ל יתמקד, לפי הצורך המתפתח ועל פי החלטה של הממשלה, בסיוע ככל שיידרש למשרד הבריאות, למשטרת ישראל, למד"א ולגופים נוספים.


הצורך במערכות שו"ב משולבות


בעת חירום עשוי צה"ל להידרש להרחבה ניכרת של היקפי פעולתו בתווך האזרחי – התפתחות העשויה לחייב גם גיוס מילואים נרחב. במסגרת כזו יסייע צה"ל, באמצעות חלק מנכסיו, בתחומים הכוללים פיקוד ושליטה, לוגיסטיקה, תחבורה, מתקנים, צוותי רפואה ועוד. כן עשויה להידרש הצבה של חיילים כדי לסייע למשטרת ישראל לשמור על הסדר הציבורי. בתרחיש זה ייווצר מגע ואולי חיכוך שלילי בין הצבא לבין אזרחים, שיחייב מהצבא רגישות רבה מאוד ואופני התארגנות שלא התנסה בהם. מדובר באתגר בעל משמעות רבה שיחייב היערכות ארגונית, חברתית ופסיכולוגית – הן בשורות הצבא והן בקרב האזרחים. כדי לעמוד באתגר זה יידרשו תהליכי חשיבה ופיקוח, שבהם ישולבו גורמים אזרחיים וידרשו תאומים רבים עם מערכות מידע נוספות.

בתרחיש קיצוני של מצב חירום מיוחד בעורף, עשוי צה"ל להידרש לקבל על עצמו אחריות תפעולית, חלקית לפחות, על רכיבים נרחבים של המערכת האזרחית שנפגעה במישרין או בעקיפין. משמעות הדבר, הלכה למעשה, היא הפעלת המשק האזרחי על ידי צה"ל ועל פי הנחיות הממשלה.


דוגמא למיזם - מוקד חירום אחוד


הקשר עם האזרח נעשה באמצעות מוקד חירום טלפוני או דיגיטלי שאליו פונים בזמן חירום. להלן רשימה חלקית של מוקדי חירום טלפונים בישראל: (מקור ויקיפדיה)

  • מוקד 100 – משטרת ישראל

  • מוקד 101 – מד"א

  • מוקד 102 – כבאות וההצלה

  • מוקד 103 חברת החשמל – לדיווח על תקלות

  • מוקד 104 פיקוד העורף – עונה לכל שאלה בתחומי ההתגוננות האזרחית.

  • מוקד 105 המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת.

  • מוקד 106 עירוני – לדיווח על מפגעים. בחלק מהיישובים מספר המוקד הוא 107, 108 או 109.

  • מוקד 110 מוקד המידע של משטרת ישראל

  • מוקד 112 מוקד של משטרת ישראל שניתן לחיוג מכל טלפון סלולרי, גם אם הוא נעול ו/או ללא כרטיס סים.

  • מוקד 118 משרד הרווחה והשירותים החברתיים נועד לספק שירותי מידע והכוון לציבור הרחב בתחומי מצוקה, חירום, רווחה ושירותים חברתיים במגזר הממשלתי, הציבורי, ובמגזר השלישי

  • מוקד 119 מערך הסייבר הלאומי - המרכז המבצעי לניהול אירועי סייבר.

  • מוקד 1220 זק"א

  • מוקד 1221 איחוד הצלה (המוקד מזניק את מתנדבי איחוד הצלה לאירוע חירום ובמקביל מעביר את הקריאה למוקד מגן דוד אדום להזנקת אמבולנס לאירוע החירום)

  • מוקד 1201 ער"ן – עזרה ראשונה נפשית

  • 1202/1203 מוקד החירום של איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית בישראל המספק תמיכה וייעוץ 24/7 לנפגעות (1202) ונפגעים (1203) של אלימות מינית.


בישראל אין מוקד חירום מרכזי, אף שהועלו הצעות רבות להקים מוקד כזה בישראל, ובשנת 2011 אושר בוועדת השרים להקים מוקד חירום אחד לכלל שירותי ההצלה. במרץ 2012 אושרה בקריאה ראשונה הצעת חוק לאיחוד מוקדי החירום הטלפוניים.

המודל אליו אני מכוון הוא 911 - מספר הטלפון של מוקד חירום באמריקה הצפונית.

מוקד חרום מרכזי כזה יעשה שימוש בטכנולוגיות הקיימות במוקדים הקיימים ע"י פיתוח APIsסטנדרטיים ושימוש בטכנית של אינטליגנצתיה מלאכותית (AI) ואוטומטציה של תהליכים (RPA) ועוד.


מה מומלץ לעשות


במסגרת תהליך הפקת לקחים שאחרי המלחמה, התמקדות בין הפערים בין יכולות מערכת השו"ב הקיימת והצרכים שעלו בכמה מישורים:

  1. קבלת החלטות באשר לדילמות המבנה, התפקידים והסמכויות

  2. הפערים בשיטות ההפעלה ואופן גישורם

  3. צרכי התקשורת, הרשתות חברתיות, ההסברה והדוברות

  4. הצרכים והכנת הידע מודיעיני.

  5. הקטנת נזקים ושיקולים כלכליים.

  6. הפערים הטכנולוגיים ואופן גישורם


זוהי עבודת מטה שבה חשוב שישתתפו כמה שיותר גורמים רלוונטיים ויונחו ע"י יועצים אוביקטיביים ומקצועיים ולאו דוקא ע"י ספקי הפתרונות הקיימים.

Comentarios


bottom of page