28.11.2024
והפעם: אלבי מלכה | סמנכ"ל מערכות מידע ברשות העתיקות
מראיין: רז הייפרמן | חבר נשיאות הלשכה
מתי הייתה הפעם הראשונה בה נחשפת לעולם מערכות המידע? מה גרם לך להישאר ולהתמקצע בו?
החיבור לטכנולוגיה טבוע בי מאז שאני זוכר את עצמי. תמיד רותקתי לדברים חדשניים. כילד עסקתי לא מעט בפירוק מוצרי חשמל ומיני מחשבים כדי להבין איך הם עובדים ועל הדרך גם לשפר אותם. מיותר לציין שזה נגמר במוצר מפורק (סליחה אבא ואמא) אבל הסקרנות לטכנולוגיה היא כנראה דבר מובנה אצלי. עכשיו שאני חושב על זה לפרק (תהליכים עסקיים) ולהרכיב מחדש (עם הערך מוסף הטכנולוגי) זה משהו שאני עושה עד היום, אני מקווה יותר בהצלחה מאז...
חוץ מלפרק מחשבים כילד בעיקר נמשכתי לעולם הגיימניג, תחום שממשיך ללוות אותי עד היום, אבל היום זה עם האקס בוקס והאוקלוס קווסט ככל שהזמן מאפשר. כילד אין משחק אחד בשנות השמונים תשעים וצפונה שלא הכרתי. מוזמנים לאתגר. כך גם התחלתי בגיל צעיר ללמוד את שפת התכנות הראשונה ולפתח בבייסיק עד הצבא שהעביר אותי לתחום טכנולוגי אחר במסגרת שירות כקצין בהנדסה קרבית. גם כאן בעיקר פירקתי דברים כדי לאפשר תנועת כוחות קדימה, בעיקר עם אמצעים טכנולוגיים הכוללים חומרי נפץ... כך שהסקרנות הטבעית ביחד עם החיבור לטכנולוגיות ולתחום מערכות מידע היה כל כך טבעי שלא הייתה אצלי שאלה אמיתית מה אני רוצה להיות שאהיה גדול.
מהו תחום הטכנולוגי בו אתה מתמחה? אילו תחומים נוספים בעולם הטכנולוגי מעניינים אותך?
בתפישתי ה CIO לא צריך להיות מומחה טכנולוגי. הוא חייב להיות מוביל עסקי טכנולוגי, קרי, בעל התפקיד שמצוי היטב בצרכים העסקיים של הארגון ויודע לרתום את הטכנולוגיה למתן פתרונות טובים לארגון. כלומר ה CIO צריך להימנע מהתמחות רק בתחום טכנולוגי אחד או שניים. אני תמיד מלמד את המנהלים שלי שאחד השלבים המורכבים בהתפתחות האישית ובמעבר ממומחה טכנולוגי למנהל טכנולוגי הוא ההכרח לוותר על הנכס שהביא לך הצלחה עד כה כמומחה טכנולוגי ולעבור לשלב הבא. לא עוד שליטה בכל פרט קטן במערכת או היכרות עם כל מסך וגרסת קוד תוכנה שרצה, אתה כבר לא זה שצריך להיות הכי טוב שמכיר איך לפתור בעיה טכנית הכי מהר והכי טוב. ניהול בכיר טכנולוגי זה מקצוע והתמחות אחרת, המחייב את הבסיס הטכנולוגי ביחד עם הבנה עסקית ארגונית - הבנה עמוקה של תהליכים ויעדים עסקיים, יכולת ניהול תקציב וכלכלת IT, יכולת להניע אנשים ותהליכים, הבנה של פוליטיקה ארגונית ויכולת להבין מה ניתן לממש עם מי ומתי. כל אלה ביחד עם דרייב מובנה לחדשנות, יכולת להקשיב ללקוח ולשנות תוך כדי תנועה (ומצד שני להתעקש במקומות שצריך), אומץ להניע שינויים ארגוניים ואומץ טכנולוגי ליישם אותם (גם אם זה אומר כישלונות קטנים בדרך למטרה הסופית) הם מומחיות שנדרשת מכל מנמ"ר בעת הזו.
ספר לנו על הצלחה/אתגר/כישלון שחווית בתחום טכנולוגיות המידע במהלך הקריירה
אני גאה מאוד ביוזמה ובפעילות שהובלתי עת שהייתי מנמ"ר המשרד לשיוויון חברתי, להקמת מאגר אזרחים ותיקים כלל ממשלתי שהציל חיי אדם וסייע לרשויות בתקופת הקורונה, יוזמה שמבקר המדינה ציין כ "יוזמה ראויה לציון". בנוסף, גם ברשות העתיקות התהליכים שאני מוביל וזוכים להערכה פנים וחוץ ארגונית ואף להכרה בינלאומית (כשגוגל מפרסמים את מה שאתה עושה כ case study זה סימן שהכיוון נכון). אבל אני יודע גם להיכשל, לא ארחיב כאן (הסיפור המלא יכול להיות שוס באירוע פאק-אפ נייט..) למעט זה שבזכות כישלון מפואר זה למדתי והגעתי אח"כ להצלחות רבות ולמקום שאני נמצא היום. הסיפור הוא שהמערכת הרצינית הראשונה שפיתחתי בתפקידי הראשון כ CIO נכשלה. אחלה דרך להתחיל קריירה... לקראת התפקיד הראשון שלי כ CIO עברתי קורס ניתוח מערכות מורחב (ממליץ לכל מנמ"ר) אותו סיימתי בהצטיינות, ובעקבותיו אפיינתי מערכת לפי הספר ופיתחתי במשך שנתיים מערכת מושלמת. לא צוחק, באמת מושלמת. היא ענתה לכל דרישה של הלקוח, הייתה חדשנית, נתנה מענה איכותי אמיתי לצורך (ואפילו אומצה על ידי ארגון אחר). אבל בסוף לא עמדה ביעד שהוצב לה. כששאלתי את עצמי איפה טעיתי, למדתי את הלקח הראשון שלי כמנמ"ר: אומנם המערכת הייתה "מושלמת" אבל אחרי שנתיים הפכה לפחות רלוונטית – כי המנכ"ל ומנהלת היחידה התחלפו, יעדי הארגון והמיקוד העסקי השתנו ולכן גם הצורך מהמערכת. למדתי את הלקח, ומאז אני מוביל ופועל באסטרטגיה של עבודה בשלבים ובאיטרציות קצרות עם תכולה קטנה, כדי שהמערכת והתוצר יותאם למציאות ולצורך העסקי המשתנה. כנראה שאני לא היחיד שחווה את זה, לימים אנשים מוכשרים ממני פיתחו מתודולוגיה איך לבצע את זה באופן מסודר, קוראים לזה אג'ייל.... מאז זה די מצליח לי לכל אורך הקריירה.
איך את רואה את הענף בשלוש-חמש השנים הבאות?
לשמחתי תהליכי המודרניזציה המשמעותיים של המערכות שאני מוביל בימים אלה חושפים אותי למגוון נרחב של תחומים טכנולוגים חדשניים, לרבות פיילוטים ועיסוק נרחב בתחום הבינה המלאכותית. מתוך כל אלה, אני מעריך שה AI צפוי לחולל שינויים מהותיים לא רק בענף הטכנולוגיה אלא גם במציאות חיי כלל האוכלוסייה. אנו נמצאים בתקופה מאתגרת ואפילו מרגשת בה אנו עדים ללידתה של טכנולוגיה שכפי שאני רואה את הדברים, תשפיע על מציאות החיים של כולנו באופן נרחב. הדבר מזכיר את הפריצה הגדולה של האינטרנט ואת השפעת הרשתות החברתיות . זה השפיע על חיי דור שלם כולל השפעות פוליטיות ועיצוב תהליכים גיאופליטיים חוצי יבשות. כך אני מאמין תהיה השפעת ה AI. זה לא עוד טרנד חולף (ואנו מכירים לא מעט כאלה). אנחנו ממש בתחילת הדרך, אנשי הטכנולוגיה לומדים תוך כדי תנועה איך לממש את הפוטנציאל של הטכנולוגיה ואיך לעבוד איתה באופן מיטבי. האחריות שלנו היא לעצב אותה כך שכשהיא תפרוץ ותעבור את סף ה early adopters ותגיע למימוש רחב באוכלוסייה, נוכל לעצב ולשלוט בה באופן שישפר את חיי כולנו. מרתק. ארגונים שלא ישכילו להיערך ולתכנן קדימה יהפכו ללא רלוונטיים ויישארו מאחור. בעלי תפקידים טכנולוגיים שלא יתאימו את עצמם, ילמדו ויתפתחו, ימצאו את עצמם כלא רלוונטיים (אבל זה לא חדש, זה היה תמיד במקצוע שלנו).
איך אתה מתעדכן בחידושים ובמגמות?
בשורה התחתונה, אני מתנסה בפועל. נחשף לטכנולוגיות וחידושים במאמרים, בפגישות עם ספקים, בכנסים, והיכן שאני יכול פשוט מתנסה. כשאני מזהה פוטנציאל לערך עסקי, אני עושה POC עם סטארט-אפ או עם אינטגרטור המציע טכנולוגיה חדשה. גם אם לא יצא מזה פרויקט, הלימוד, ההיכרות עם הטכנולוגיה או עם פתרון חדשני שמביא חשיבה חדשה או כיוון חדש לפתרון קיים, נותן ערך עצום לי ולארגון. כשזה מצליח, היתרון העסקי לארגון יכול להיות גדול מאוד. כשאמרתי קודם שנשאר בי הילד שאוהב לפרק ולהרכיב כדי לשפר, זה בדיוק מה שהתכוונתי.
איך אתה מנהל את העובדים שלך? איך אתה בונה את הצוותים שלך? איך שומרים על עובדים?
אופן ניהול ההון האנושי אינו סטאטי ומשתנה כל הזמן. אני לא מנהל באותו האופן את הצוותים כפי שניהלתי לפני 10 או 15 שנים. לא מפני ששיניתי את תפיסת הניהול שלי: יחס אישי לכל עובד, העצמה והנחיה מקצועית, חיזוק תחושת המשמעות (קל לי כי זה גם הדרייב שלי), דחיפה למצוינות וכד'. אופן ניהול ההון האנושי משתנה כי התקופה משתנה וכל דור עובדים (דור ה XYZ) מביא עימו נקודת מבט שונה על מקום העבודה וצריך להבין את הצרכים של כל אחד ולדבר בשפה המותאמת לו כדי לספק לו אתגרים ולשמר אותו. בנוסף, שינויים כמו המעבר לעבודה מהבית מאז מגפת הקורונה (ולאחרונה המגמה של החזרה למשרדים) ואף ואופני העסקה מתחדשים משנים תפיסות ומחייבים התאמות.
ככלל, אני מאמין באנשים. עבורי, הבחירה בעובד מתחילה קודם כל באיכויות האנושיות שלו ורק לאחר מכן הידע מקצועי. ידע מקצועי צריך לעמוד כמובן בתנאי סף מסוים אבל ידע מקצועי ניתן להשלים לאורך הדרך. אם האדם הוא אדם איכותי בעל יכולת לימוד עצמאית, יחסי אנוש טובים ועם דרייב להצליח – אני רוצה אותו לצידי.
מה ממריץ אותך בתפקיד הנוכחי ומה מרוקן אותך?
משמעות. אני צריך שלכל עשייה טכנולוגית שאני עושה תהיה משמעות וערך לארגון ולקוחותיו. הדרייב והברק בעיניים זה להוביל/להקים/ליצור/לשפר שירות לאומי כל שהוא שנותן ערך לציבור רחב ולמדינה. זו הסיבה שעזבתי משכורת טובה יותר בשוק הפרטי בהייטק ואף סירבתי להצעות מפתות לאורך הדרך כדי להוביל עשייה משמעותית כפי שאני רואה אותה. במשרד ראש הממשלה ("נתיב") היה זה הדרייב של האתגר הדמוגרפי אתו מתמודדת מדינת ישראל ואיך אני הקטן באמצעות מערכת טכנולוגית המסייעת לטיפול בעלייה מסייע לכך. במשרד לשוויון חברתי הדרייב היה שיפר איכות החיים והשירותים לאוכלוסייה הוותיקה. היום ברשות העתיקות – הקמת מאגר לאומי לארכיאולוגיה שהינו בעל פוטנציאל להיות המאגר הגדול בעולם שיהווה הוכחה ועדות באמצעות ממצאים ארכיאולוגים לקשר ההיסטורי של עם ישראל לארצו. נכון שבעבודת ה CIO כלולים הרבה דברים נוספים בדרך (מכרזים, מנהלות, מערכות קטנות ליחידות וכד') אבל אסור לשכוח את כוכב הצפון שנותן דרייב וברק בעיניים. כשזה דועך או כשיכולת ההשפעה שלי כמנמ"ר ממצה את עצמה, כנראה צריך לחפש את האתגר הבא...
מניסיונך המקצועי, איזה טיפ היית נותן למנמ"רים שעושים את צעדיהם הראשונם?
כל מנמ"ר מגיע מניסיון אחר ובעל יכולות/יתרונות אחרים. אף אחד לא מושלם, ולכן ההצעה שלי למנמ"ר שיפנה אלי זה לאמן "שרירים" או תכונות שהוא פחות טוב בהם והם נדרשים ואפילו הכרחיים לביצוע התפקיד:
חשיבה אסטרטגית – יכולת לראות ולהבין את התמונה הגדולה.
מנהיגות ויכולת הנעה – יכולת להניע אנשים (בתוך היחידה ומחוצה לה) לשינויים, לזהות עם מי אפשר להתקדם ולקדם ועם מי צריך לעבוד רק בשלב הבא.
סקרנות, חדשנות ויזמות – להבנתי מנמ"ר שתכונות אלה אינן בוערות בו יהיה מקסימום טכנולוג מוצלח ויעשה לכל היותר מה שיבקשו ממנו. תפקיד המנמ"ר זה כל הזמן להציע מחדש רעיונות ואת החדשנות שהטכנולוגיה מאפשרת לארגון כדי לתת יתרון עסקי – ואז ליישם אותם. כאן הייתי מוסיף גם את הגמישות המחשבתית, היכולת להקשיב ולקבל דעות אחרות ולשנות ולהתאים היכן שצריך
אומץ – אומץ להוביל תהליכים ושינויים בארגון, שיכולים כמו להיות מנוף להצלחה אבל גם בעלי פוטנציאל להיות ההיפך. אומץ להתמודד עם התנגדויות, עם קשיים, וגם עם כישלונות בדרך. אין דרך אחרת להצליח.
כישורי ניהול – גם בתחום ניהול הפרויקטים, גם בתחום הטכנולוגי, וגם בתחום ההון האנושי. עוד תחום שהלימוד בו לעולם לא נגמר....
ידע והיכרות עם טכנולוגיות חדשות – כן, ככל שזה נשמע מפתיע ועוד שזה בסעיף האחרון, מנמ"ר שאינו בקיא בטכנולוגיות הוא מנהל מוצלח אבל לא מנמ"ר. הכוח זה השילוב של הידע הטכנולוגי עם הניהול בצד העסקי, שעושה אותנו כל כך מיוחדים.
Yorumlar