סערה - כן, קטסטרופה - לא: מה עובר על שוק התעסוקה?

30.06.2026

מאת: אריאל פלג | יועצת אסטרטגית, חוקרת תרבות וטכנולוגיה וחברה בצוות המגזין של הלשכה לטכנולוגיות המידע

---

הטלטלה בהייטק אמיתית ויש תחושת אפוקליפסה: החל מתרחיש של 10% מפוטרים בהייטק הישראלי וכלה ב-70% אבטלה כללית תוך עשור. האם הגזמנו? דווקא לפסימיסטים יש זווית מפתיעה על המצב

הביטוי "סערה מושלמת" מתאים מאד למה שקורה עכשיו בהייטק הישראלי – ולא מהסיבה שאתם חושבים. חלק מתרחישי האימה שפורסמו לאחרונה מייצרים תחושה שההייטק הישראלי בסכנה ממשית: גלי פיטורים, קריסת היתרון הישראלי ובכלל, רובנו בדרך להיות מובטלים בגלל הבינה המלאכותית.

יש פה סערה מושלמת, אבל לא בגלל ששוק ההייטק מתקרב ליום הדין – אלא בגלל שהוא חווה שינוי דרמטי. שינוי זה לא בהכרח דבר רע. גם סערות לא -  תתפלאו. לסערות יש תפקיד אקולוגי חיוני בטבע. התפקיד של סערה אינו להזיק, אלא לקחת חלק במנגנוני הוויסות של כדור הארץ. סערות מזרימות חומרים מזינים לאוקיינוסים, מדשנות את הצמחייה ומחדשות יערות. זה לא נוח להיתקע באמצע סערה - זה בטוח, וגם לא לחוות גל פיטורים או אפילו לשמוע עליו. אבל חכו רגע עם נבואות הזעם: זה לא שההייטק הישראלי הופך לטיטאניק וכולנו צוללים.  

מה אומרים המספרים

בשרות התעסוקה הישראלי לא מתכחשים לתופעה: יש עליה ניכרת במפוטרים בתחום התוכנה. אלו הכותרות המפחידות שכולנו רואים. לצד זאת, רואים שם הרבה נתונים מעודדים: חל גידול במשרות בהייטק באופן כללי ויש סקטורים טכנולוגיים שגדלים, כמו התעשיות הביטחוניות. אמנם זה לוקח יותר זמן מבעבר – אבל אנשי התוכנה המפוטרים בדרך-כלל מוצאים עבודה. בסך הכל, שיעור האבטלה הכללי בישראל עדיין נמוך וחלה התאוששות לאחר סיום מבצע "שאגת הארי". במבט היסטורי, שוק העבודה נע במחזורים של גאות ושפל והוא "מתקן" את עצמו

השקל החזק ממשיך לאתגר את ההייטק הישראלי - וזו בעיה אמיתית. הכסף שההייטק מכניס מבחוץ בזכות מכירות או גיוסי הון פתאום שווה הרבה פחות. במקביל, עלותו של העובד הישראלי מתייקרת ומתקרבת לעלות של עובד אמריקאי. גם פה, כלכלנים מצביעים על סימנים מעודדים: קצב ייסוף השקל התמתן והדולר מתחזק. במקביל, נציגי חברות ההייטק הרימו דגל אדום, והממשלה ורשות החדשנות מניעות תכנית תמריצים שתמזער את אפקט השקל.

הנה צפירת הרגעה ראשונה: התמונה הרחבה פחות מפחידה.

על איכות משלמים

לעובד ההייטק הישראלי יש שם טוב בעולם. זו אחת הסיבות העיקריות שבזכותן חברות בינלאומיות התעקשו לפעול בישראל למרות המלחמות והסיכונים. חלק מהצמצומים כיום מתרחשים בגלל מהפכת ה- AI: אם הטכנולוגיה התייעלה אז צריך פחות הייטקיסטים. כך לפחות חלק מהחברות מצדיקות את גל הפיטורים.

זה לא בהכרח נכון. "פרדוקס היעילות" מוכיח שלפעמים טכנולוגיה מתקדמת מייצרת השפעה הפוכה: בזבוז משאבים, ירידה בפריון ותסכול. לצורך הדיון, נניח שה- AI ניצח את "פרדוקס היעילות" ונראה יותר ויותר פיטורים מוצדקים בהייטק הישראלי בגלל שהטכנולוגיה יעילה. במצב כזה, רואי השחורות סבורים שההייטק הישראלי מצוי בסיכון מוגבר: החברות הבינלאומיות שממילא יאלצו לפטר, יעדיפו לוותר על העובד הישראלי היקר. על פניו, טיעון הגיוני כלכלית – אבל לא לדעתי.

בעיניי, מהפכת ה- AI היא הזדמנות פז למצב את היתרון האיכותי של הייטקיסט הישראלי. בעידן ה- AI, הדגש עובר מכמות לאיכות בגיוס ושימור עובדים. צריך יותר מתכנתים שיודעים לשאול את השאלות הנכונות ופחות פועלי קוד שחורים. העובד הנדרש הוא סקרן, ביקורתי, לומד מהר ופרו-אקטיבי. אין מישהו שעושה את כל זה יותר טוב מהמתכנת הישראלי. החוצפה הישראלית המפורסמת היא נכס לחברות ממוקדות AI – ועל איכות משלמים.  

השיחה בגינת הכלבים

אחת השיחות המעניינות ביותר שניהלתי לאחרונה קרתה במקום מפתיע – בגינת הכלבים בפארק. בזמן ששני הכלבים שלנו שיחקו, הנדסאית בניין שמתמחה בתכנון מודלים פרסה בפניי את החזון שלה: כיצד ה-AI  פותח הזדמנויות עבודה חדשות לאנשי תוכנה מחוץ לענפים הטכנולוגיים "המסורתיים".  

ההיסטוריה מוכיחה שאותה הנדסאית חכמה וחביבה צדקה. דמוקרטיזציה של הטכנולוגיה היא המהות של כל מהפכה טכנולוגית אנושית שקרתה עד כה. הייטק צריך לקרות לא רק במשרדים המפנקים של גוגל אלא במקומות אחרים.

זליגה של ההייטק ללואו-טק תעשה טוב למשק הישראלי. התרומה הכלכלית-חברתית תהיה אדירה: צמצום פערים ואולי אפילו בניה מחדש של הסולידאריות הישראלית. הייטק יהפוך למשהו שהוא יותר נגיש לכולם ופחות מנת חלקה של אוכלוסייה פריבילגית יחסית.

בכלל, לטעון שה- AI יקריס את שוק העבודה הישראלי בכלל ואת ההייטק בפרט זו טעות גמורה. ה- AI פותח אפשרות לייצר מוצרים ושירותים מסוג חדש. זו ההזדמנות של הייטקיסטים להפוך ליזמים. דו"ח של מקינזי גלובל קבע שמהפכת האינטרנט יצרה 2.5 משרות חדשות על כל משרה שנכחדה וזה מה שקורה בזמן סערה: שוק העבודה משתנה, לא נעלם.

עוד חוזר הניגון

החשש מ"טכנולוגיה שתהרוס את שוק העבודה" אינו המצאה של עידן הבינה המלאכותית. זה דפוס שחוזר על עצמו כמעט בכל מהפכה טכנולוגית. ארגון ITIF (The Information Technology and Innovation Foundation) זיהה את המנגנון שעומד מאחורי הטעות החוזרת הזו:

1. אוטומציה מורידה עלויות של מוצר או שירות

2. ירידת מחיר >> ביקוש גבוה יותר לאותו שירות

3. ביקוש גבוה  >> יותר עובדים 

4. עובדים "משוחררים" עוברים למשרות חדשות שלא היו קיימות

הכספומט הוא דוגמה קלאסית: כשה-ATM הופיע בשנות ה-80', חזו שפקידי הבנק ייעלמו. במציאות מספר סניפי הבנק גדל כי עלות הפעלתם ירדה, ועמם גדל גם מספר הפקידים.

"ארכיון הפסימיסטים" הוא פרויקט חינוכי שעוסק בטכנופוביה ופאניקה ציבורית. מייסדיו מאמינים שהחיסון הטוב ביותר נגד פחדים מדברים חדשים הוא הסתכלות אחורה על פחדים מדברים ישנים. לדבריהם, ניתן לקיים דיון אמיתי וקונסטרוקטיבי על התקדמות טכנולוגית רק כשבוחנים מדוע חששנו מדברים ישנים, כשהם עדיין היו חדשים.

הארכיון עשה מיפוי של כותרות מפחידות שעלו בתקשורת לאורך השנים סביב כניסתן של טכנולוגיות חדשות. התוצאה משעשעת ומעוררת מחשבה בו זמנית: הרבה כותרות דרמטיות – אבל האבטלה לא זינקה באף אחד מהמקרים.