כמה מחשבות על AI ויתרון תחרותי
- Admin
- 24 ביוני
- זמן קריאה 4 דקות
מאת: רז הייפרמן | יועץ בכיר לטרנספורמציה דיגיטלית ודירקטור BDO Digital וחבר נשיאות הלשכה
24.06.2025
רקע
האמירה "אינך יכול לעצור את הגלים, אבל ניתן ללמוד לגלוש", מתארת היטב את המתרחש בעולם הטכנולוגיה והשפעתה על הסביבה העסקית. הגלים הטכנולוגיים מגיעים ללא הפסק – ביג דאטה, בלוקצ'יין, רובוטיקה, מטאוורס ומשקפי VR/AR, מכוניות אוטונומיות ועוד. עכשיו אנו חווים גל אדיר של הבינה המלאכותית, כאשר GenAI ו Agentic AI תופסים את רוב הכותרות. טכנולוגיית הבינה המלאכותית החלה להתפתח בשנות ה 50 במאה הקודמת ונדרשו לה כ 70 שנה עד לפריצה הגדולה. מספר התפתחויות בתחומים שונים הביאו לפריצתה - פיתוח אלגוריתמים ובמיוחד בתחומי Neural Networks, הופעת מעבדי GPU מהירים של Nvidia בעלי כושר עיבוד מקבילי, טכנולוגיות ה Big Data לאחסון נתוני עתק, לקראת סוף 2022 הגיע גל אדיר - חברת Open AI שחררה את ChatGPT, טכנולוגיה שהגיעה תוך חודשיים ל 100 מיליון משתמשים. בזמן שאנו עדיין מנסים לעכל את טכנולוגיית ה GenAI, על יכולותיה המדהימות בתחומי טקסט, תמונות, ווידיאו, כתיבת תוכנה ועוד ותוהים כיצד ליישמה בארגון, אנו כבר בעיצומו של גל חדש. טכנולוגיית ה Agentic AI, אוסף של סוכני תוכנה מבוססי AI המסוגלים לתקשר ביניהם באופן אוטונומי ולבצע משימות מורכבות ומרובות שלבים. לגל חדש זה פוטנציאל לשנות את כל מה שאנו מכירים בפיתוח תוכנה ותהליכים עסקיים.
אין ספק שטכנולוגיות חדשניות תמשכנה לשנות את העולם, ולהביא ערך רב לארגונים שמיישמים אותן. חלקן טכנולוגיות משבשות (Disruptive) המשנות באופן משמעותית את הצורה בה ארגונים פועלים, מייצרים ערך, מנהלים קשרים עם לקוחות ועומדים בציפיות שלהם, מבצעים תהליכים עסקיים, מקבלים החלטות, ומיישמים מודלים עסקיים חדשים. קיימת הסכמה רחבה בקרב המומחים שיישום טכנולוגיות חדשניות אלה, יביא לשינוי עמוק ולערך עסקי רב, ולכן המאמץ להטמעתן הוא הכרחי.
לאחרונה התפרסמו שני מאמרים המציינים שה AI אינו מהווה גורם ליתרון תחרותי. טענה זו מעניינת וחריגה, במיוחד על רקע ההשקעות והמרוץ של ארגונים להטמיע טכנולוגיות אלה. ראוי להדגיש – המאמרים אינם מטילים ספק בחשיבותה ולעוצמת השינויים שהיא מחוללת. הטענה היא ש AI, מעצם האופי שלה כטכנולוגיה גנרית, אינה מהווה יתרון תחרותי מאחר והיא נגישה לכל ארגון. המאמרים:
מאמר מאוקטובר 2024 ב Harvard Business Review וכותרתו Why AI Will Not Provide Sustainable Competitive Advantage. שנכתב ע"י פרופ' Jay Barney מאוניברסיטת Utah ו Martin Reeves מנכ"ל חברת הייעוץ הידועה Boston Consulting Group.
מאמר ממאי 2025 ב MIT Sloan Management Review בעל כותרת זהה Why AI Will Not Provide Sustainable Competitive Advantage, שנכתב ע"י 3 פרופסורים מכובדים וביניהם גם פרופ' Jay Barney.
פרופ' Jay Barney, שותף בכתיבת שני המאמרים הנ"ל, הוא אחד ממפתחי מודל RBV (Resource Based View), מודל פופולרי המשמש בתהליך גיבוש האסטרטגיה הארגונית המבוסס על הבנת המשאבים והכישורים המהווים מקור ליתרון תחרותי. בעוד שמודל חמשת הכוחות של Porter ומודל PESTEL, משמשים לניתוח חיצוני (External View) של הארגון ביחס לשוק, מודל RBV משמש לניתוח פנימי (Internal View) של הארגון וממוקד במשאביו וכישוריו הייחודיים. מודלים אלה מהווים תשתית תפיסתית חשובה בתהליך הניתוח וגיבוש אסטרטגיה של ארגונים.
מודל RBV משתמש בתפיסה הנקראת VRIN, ומגדירה 4 קריטריונים לבחינה אם משאב מהווה גורם תחרותי:
:Valuable
המשאב מביא ערך ומסייע לארגון לשפר יעילות, אפקטיביות ושביעות רצון לקוח.
:Rare
המשאב נדיר ומספק יתרון תחרותי ייחודי.
:Inimitable
משאב שהמתחרים מתקשים לחקות ולשכפל.
:Non-substitutable
אין משאבים זמינים אחרים היכולים למלא את אותה פונקציונליות.
לפי תפיסת VRIN, טכנולוגיית ה AI אינה עומדת בשני קריטריונים – א) היא איננה נדירה מאחר והיא זמינה ונגישה לכל ארגון, והמתחרים יכולים גם כן להשתמש בה. ב) ניתן לחקות אותה מאחר וכל ארגון יכול לרכוש ולהשתמש בטכנולוגיה זו.
זהו האופי של כל הטכנולוגיות הגנריות – הקיטור והמהפכה התעשייתית הראשונה, החשמל והמהפכה התעשייתית השנייה, המחשוב / המובייל / האינטרנט והמהפכה התעשייתית השלישית, ועכשיו ה AI והשילוב בין מערכות פיזיקליות ומערכות דיגיטליות (כמו מחשוב לביש, סנסורים, ערים חכמות, מכוניות אוטונומיות וכד') והמהפכה התעשייתית הרביעית. למרות השפעתן העצומה על האנושות והארגונים, טכנולוגיות גנריות לא הפכו לגורם ליתרון תחרותי, מאחר והן זמינות ונגישות לכולם ולכן הן אינן מהוות גורם ליתרון תחרותי.
השימוש בתפיסת VRIN לבחינת טכנולוגיית ה AI תפוצתה ונגישותה גורמים לכך שהיא אינה יכולה לשמש כגורם ליתרון תחרותי, אינה גישה נכונה. היתרון התחרותי והבידול בין ארגונים, אינם נובעים מעצם שימוש ב AI, אלא מה הארגונים עושים עם ה AI.
הדיון הזה מזכיר במידה מסוימת את הדיון הרחב שפרץ בשנת 2003 לאחר פרסום המאמר IT Doesn't Matter של Nicholas Carr. בין היתר, טענתו הייתה כי ה IT נפוץ ונגיש לכולם ולכן אינו יכול לשמש ליצירת יתרון תחרותי. לטענתו ה IT בעצם הפך למוצר צריכה (Commodity). במאמר התגובה שלי, שהתפרסם בשנת 2004 בגיליון של Information World בעברית, תחת הכותרת "האם טכנולוגיות מידע הפכו למוצר צריכה ואינן תורמות יותר ליתרון תחרותי - כמה מחשבות בעקבות המאמר IT Doesn't Matter", כתבתי "היתרון התחרותי לא נוצר מעצם רכישת טכנולוגיות המידע אלא מהצורה שבה חברה מממשת את תפיסת עולמה באמצעותן. במידה רבה הן מהוות כלי בידי היוצר, הן לובשות ופושטות צורות שונות בחברות שונות ומביאות לידי ביטוי את השוני ביניהן".
כנ"ל לגבי ה AI – עצם רכישת טכנולוגיית AI אינה מביאה ליתרון תחרותי. כל ארגון יכול להשתמש בטכנולוגיה זו בצורה שונה, לאמן את המודלים של ה AI באמצעות הנתונים הייחודיים שלו, ולצקת את היצירתיות, הרעיונות הייחודים שלו בפיתוח יישומים (Use Cases), תהליכים עסקיים ומודלים עסקיים חדשניים, תוך שימוש בטכנולוגיית ה AI. כאן טמון היתרון התחרותי ולכן המרוץ ליישומה הוא חשוב ובעל פוטנציאל משמעותי ליצירת יתרון תחרותי ולבניית הארגון המוכן לעתיד (Future-Ready).
Comments