מאת: מאת: אלי פרנק – יו"ר הלשכה
ושוב בחירות
הגיע הזמן להצבעה דיגיטלית
בימים אלו של החצי השני של אוגוסט, פועלת ביישוב הפסטורלי רעות קייטנה קטנה ואינטימית, "קייטנת סבתא וסבא פרנק" שמה. כשטור זה נכתב מתארחת כאן "הנכדה" הבכורה שלנו, קייסי, הכלבה של בתנו גלי. בעוד "אמא" שלה נסעה לנפוש בחו"ל, "הילדה" הועברה לקייטנה של סבתא וסבא. אנחנו מאוד אוהבים את קייסי, כלבה יפה, חמודה, נעימה וחכמה, אבל המחשבה של לצאת איתה לטיול שלוש פעמים ביום, כשפעמיים לפחות זה בחום יולי-אוגוסט הבלתי נסבל, גורמת להעדפה של "אהבה מרחוק"...אם נראה לכם שהזמנתי כאן רחמים, אתם צודקים... סתם, עושה את זה באהבה וכיף!
כשאתם קוראים את הטור הזה, נמצאות כאן שתי הנכדות המקסימות שלנו, אור (7.5), ומאיה (4.5). הוריה, בננו שי וכלתנו נופר עובדים, כל המסגרות הסתיימו, וסבא וסבתא גוייסו...כבכל שנה בתקופה הזו. האמת, כיף גדול!
לקייטנות בדרך כלל יש מתכונת פעילות קבועה למדי, שכן הילדים תמיד באותם גילאים, כל כיתת קייטנה וקבוצת הגילאים שלה. קייטנת סבתא וסבא לעומת זאת צריכה כל שנה להמציא את עצמה מחדש, שכן הנכדות גדלות וצריך להתאים את הפעילויות. כך, שבמקביל לשעשוע של קייסי, נערכות כאן הכנות לקראת אור ומאיה. תעסוקת סוף קיץ בפול טיים ג'וב.
לעומת זאת, למרות שהמדינה גדלה, התפתחה, התבגרה, הפכה להיות מדינת הייטק, היא עדיין "תקועה" עם אותה שיטת הצבעה. המדינה כבר בשנתה ה – 75, אנחנו הולכים לבחור את הכנסת ה – 25 (!) ועדיין עם אותם פתקי הצבעה שמשלשלים לקלפי וספירה ידנית. חווינו, לא מזמן פריימריז בשתי מפלגות, באחת הן נעשו דיגיטלית ולא שמענו על בעיות, בשנייה הן נעשו עם טפסים ידניים ומתקיימות בדיקות בחשד לאי סדרים ותקלות בספירות.
אז למה? מה ההיגיון שבמדינה מתקדמת טכנולוגית כמו שלנו, אנחנו עדיין מצביעים כמו שהצביעו בבחירות לאספה המכוננת (שלימים שינתה את שמה לכנסת הראשונה) בינואר 1949? עברו 73(!) שנים, ואנחנו עם אותם פתקים. לא הגיוני, לא סביר, לא מתקבל על הדעת.
הכל השתנה, הכל ממשיך להשתנות, ו-"הסופה הדיגיטלית" מרחיבה ומגבירה את קצב ההשתנות, אפילו הממשלה שבאופן טבעי יותר "כבדה" מעסקים, משתנה עם התרחבות והעמקה של תהליכים ושרותים דיגיטליים מתקדמים.
אין, זה לא יתכן, כמו שקייטנת סבא וסבתא מתאימה את עצמה לגיל הנכדות, תוך שימוש בכישורים והיכולות שלהן בהתאם לגילן, כך שיטת ההצבעה חייבת להתאים את עצמה לגיל המדינה תוך שימוש בפוטנציאל הטכנולוגי הכביר שלה.
אז למה זה לא קורה? אומרים לנו שחוששים מבעיות של אמינות, פרטיות ואבטחת מידע - מזיופים באמצעות תקיפות סייבר, מדליפת מידע על אזרחים ואופן הצבעתם, ואפילו עולה חשש מהתערבות גורמים מדינתיים עוינים באמצעות הסייבר לשיבוש הבחירות. עוד טוענים הטוענים, שבמרבית מדינות העולם השיטה היא עדיין שיטת שלשול פתקים לקלפי.
האמת, החששות מוצדקים, אבל לא מצדיקים.
ראשית מספר עובדות – בעיות של אמינות וזיופים קיימות בשיטה הידנית למכביר. אין מערכת בחירות שאנחנו לא שומעים על קלפיות שנפסלות, על כאלו שנדרשות לספירה חוזרת, על אנשים מתים שמצביעים, על אנשים שמטיילים בחו"ל אבל במקביל גם נמצאים כאן ומצביעים... מעבר לדיגיטל, כמו בכל התחומים האחרים, רק ישפר את בעיית האמינות ומניעת זיופים והונאות.
זה שרוב המדינות עדיין מצביעות ידנית, זה אומר שיש מדינות שמצביעות דיגיטלית, ואכן אסטוניה עושה זה באופן מלא, כולל אפליקציות להצבעה מסמארטפונים, יש מדינות בארה"ב שכבר מצביעות דיגיטלית עם עמדות קלפי ממוחשבות של מסכי מגע במקום פתקים ידניים ועוד לא מעט דוגמאות.
וגם אם רוב רובו של העולם עדיין נמצא מאחור, למה שלא אנחנו נהיה פורצי דרך גם בתחום זה? לכל העולם אין כיפת ברזל ולנו יש. לכל העולם יש דיסק און קי שהומצא כאן. כל העולם מנווט עם ווייז שהומצא כאן, ועוד דוגמאות למכביר של טכנולוגיות ישראליות שיוצאו לעולם.
ולא רק שהמצאנו את הדברים האלו כאן, אנחנו גם נותנים פתרונות מצויינים להגנת סייבר. אם אפשר להגן על כיפת ברזל מפני התקפות סייבר, ואם אפשר להגן על מערכת המסחר בבורסה שכולה ממוחשבת, מפני התקפות סייבר, אני מניח שאפשר לפתח וליישם הגנת סייבר מצויינת גם למערכת בחירות דיגיטלית.
הטכנולוגיה קיימת, הידע ישנו, הכשרון כאן, כל מה שחסר זו החלטת ממשלה נחושה (כן, קודם צריך שתהיה ממשלה...אחרי זה שתהיה גם נחושה...נכון...), שמציבה יעד לאומי ומרכיבה צוות פרוייקט לביצוע. לא ועדות שתבחנה, זה כבר יש לא מעט זמן. לא לדון בשאלה "אם", אלא צוות פרוייקט שיפעל תחת מנכ"ל משרד ראש הממשלה, יחד עם ועדת הבחירות המרכזית, שייתן מענה ל-"איך" ויבצע. פרויקט לאומי מתוקצב, עם מנהל פרויקט, יעדים מוגדרים וסמכויות להפעיל את כל מי שצריך במשרדים השונים. צוות כזה, שיכלול כמובן גם את אנשי מערך הסייבר הלאומי, יגייס למשימה גם מומחים פנימיים לתהליכים וטכנולוגיות, וגם חברות מתמחות שונות.
זה לא הולך להיות "טיול בפארק". זה מגה-פרויקט מורכב. צריך להיות ריאליים, הוא יימשך מספר שנים, יצטרך לעשות פיילוטים עד שיגיע למימוש "מבצעי" מלא. אני חושב שנכון להציב יעד להפעלת מערכת בחירות דיגיטלית מלאה, אמינה, יציבה, שרידה ומוגנת סייבר, בתוך חמש – שבע שנים, לכל המאוחר ב – 2030, כשבדרך יש יישומים חלקיים. זו ההחלטה הראשונה שצריכה לקבל הממשלה החדשה. הגיע הזמן להוביל לעתיד. היום.
בינתיים, אני יוצא לטיול עם קייסי...
