השימוש והתועלת של GenAI בהשכלה גבוהה: חוויית הסטודנטים ונקודות המבט שלהם
- 27 באפר׳
- זמן קריאה 3 דקות
30.04.2026

מקור: Science Direct
להלן פירוט המסקנות, הנתונים והתובנות העיקריות העולים מהמחקר שנערך בקרב למעלה מ-8,000 סטודנטים בארבע אוניברסיטאות באוסטרליה בנושא השימוש בבינה מלאכותית יוצרת (GenAI) בהשכלה הגבוהה:
היקף האימוץ ודפוסי השימוש
המחקר מעלה כי GenAI הפכה לכלי נפוץ ביותר בקרב סטודנטים, כאשר למעלה מ-80% מהסטודנטים השתמשו בכלים אלו למשימות הקשורות ללימודיהם. כמעט מחצית מהסטודנטים (44.5%) משתמשים בטכנולוגיה על בסיס שבועי או יומיומי.
עם זאת, קיימים פערים דמוגרפיים משמעותיים במידת האימוץ:
מגדר: גברים נוטים להשתמש ב- GenAI בתדירות גבוהה יותר מנשים (18.5% מהגברים משתמשים בה מדי יום לעומת 10.3% מהנשים).
סטודנטים בינלאומיים: קבוצה זו מפגינה מעורבות גבוהה בהרבה – רק 6.9% מהסטודנטים הבינלאומיים מעולם לא השתמשו ב- GenAI, לעומת 22.6% מהסטודנטים המקומיים.
פערים בנגישות: סטודנטים עם מוגבלויות או קשיים בריאותיים דיווחו על רמות מעורבות נמוכות יותר, מה שמעלה חשש לפערי שוויון בגישה לכלים אלו.
למידה עצמאית מול משאבים מוסדיים
ממצא בולט במחקר הוא שהסטודנטים לומדים להשתמש ב- GenAI בעיקר דרך ערוצים בלתי פורמליים:
65.7% לומדים בשיטה של "ניסוי וטעייה" עצמי.
מקורות פופולריים נוספים כוללים חיפושים באינטרנט (52.3%), חברים ובני משפחה (55.7%) ושימוש ב- GenAI עצמה כדי ללמוד עליה (43.1%).
לעומת זאת, רק כ-10% מהסטודנטים נעזרים במשאבים רשמיים של האוניברסיטה, כמו סדנאות או חומרים מקוונים. נתון זה מעלה שאלות לגבי הרלוונטיות והנגישות של ההדרכה המוסדית הנוכחית.
פרדוקס האמון והמסוגלות
המחקר מזהה פער מעניין בין תפיסת המיומנות של הסטודנטים לבין מידת האמון שלהם בכלי:
מסוגלות עצמית גבוהה 66.6%: מהסטודנטים מרגישים שהם מצליחים לגרום ל-GenAI להפיק תוצרים העונים על צרכיהם.
אמון נמוך בתוצרים: למרות השימוש הנרחב, רק 27.3% מהסטודנטים סומכים על התוצרים ש-GenAI מייצרת, וכמעט 20% מביעים חוסר אמון מוחלט.
גישה פרגמטית: נראה כי הסטודנטים אינם רואים ב- GenAI מקור סמכותי לידע, אלא כלי עזר שיש לנהל, לבדוק ולהתאים בזהירות.
שימושים אקדמיים ומועילות נתפסת
הסטודנטים משתמשים ב- GenAI למגוון רחב של משימות, כאשר השימושים הנפוצים ביותר הם:
· עריכה או שיפור כתיבה (67.3%).
· יצירת רעיונות ודוגמאות (64.4%).
· סיכום הערות וחומרי קריאה (54.3%).
· לימוד עצמי של "איך לבצע משימה (50.8%) .”
· קבלת משוב (49.7%).
בכל המשימות הללו, הסטודנטים דיווחו על רמות גבוהות מאוד של מועילות (ציון ממוצע של מעל 4 מתוך 5 ברוב הקטגוריות). כלומר, ה-GenAI נתפסת בעיקר ככלי לשיפור יעילות ותמיכה קוגניטיבית, ולא רק כדרך ליצירת עבודה מוגמרת.
יושרה אקדמית וגבולות אתיים
סוגיית ה"צ'יטינג" (רמאות) מורכבת יותר מהצפוי:
59.6% מהסטודנטים דיווחו כי מעולם לא השתמשו ב- GenAI בניגוד לכללים.
עם זאת, 40.4% הודו בשימוש ב- GenAI בניגוד למדיניות ההערכה במידה כלשהי, כאשר 13.4% עושים זאת באופן קבוע (מחצית מהזמן או יותר).
קיים הבחנה בין שימוש ב- AI כעזרה (כמו ניסוח מחדש או חידוד רעיונות) לבין הגשת עבודה שלמה שיוצרה על ידי AI – רק 12.7% דיווחו על שימוש ב- GenAI להשלמת חלק או כל המטלה. דבר זה מצביע על כך שהסטודנטים מנווטים בשטח אפור שבו הכללים המוסדיים אינם תמיד ברורים או תואמים את הפרקטיקה המעשית.
מניעים וגורמים מעכבים
המניעים העיקריים לשימוש הם פרודוקטיביות ויעילות: התגברות על מחסומי כתיבה (44.2%), הפיכת משימות למהירות יותר (43.7%) וקלות ביצוע (34.9%). נמצא קשר חזק בין התועלת שהסטודנטים מפיקים מהכלי לבין תדירות השימוש בו.
הגורמים המעכבים המרכזיים הם:
חשש מחוסר דיוק והמצאת מידע (68.2%).
חשש מהפרת חוקי האוניברסיטה (62.5%).
רצון לבצע את העבודה באופן עצמאי (55.8%).
מעניין לציין כי למרות שהחשש מחוקי האוניברסיטה ומהיעדר דיוק נפוץ מאוד, הוא אינו בהכרח מוביל להפחתה משמעותית בשימוש בפועל, אלא אם כן הוא מלווה ברצון עקרוני לעצמאות או בשיקולים אתיים.
תובנות ומסקנות למדיניות אקדמית
המחקר מסכם כי GenAI הוטמעה במהירות בפרקטיקה האקדמית והפכה לחלק בלתי נפרד מארגז הכלים של הסטודנטים. המסקנות העיקריות למוסדות להשכלה גבוהה הן:
פיתוח אוריינות AI ביקורתית: על האוניברסיטאות להתמקד לא רק באיסור או התרת השימוש, אלא בהקניית כלים לשימוש מושכל, אתי וביקורתי בטכנולוגיה.
עדכון שיטות הערכה: נוכח העובדה שסטודנטים רבים משתמשים ב- AI ככלי עזר לסיעור מוחות ועריכה, יש לעדכן את מסגרות היושרה האקדמית ואת עיצוב המטלות כך שיתאימו למציאות החדשה.
צמצום פערי הדרכה: על המוסדות לחשוב מחדש כיצד להציע תמיכה רלוונטית ונגישה, במקום להסתמך על למידה עצמית של הסטודנטים בלבד.
התמקדות בערך המעשי: הסטודנטים מונעים מצרכים פרקטיים של חיסכון בזמן וייעול תהליכים; מדיניות שתתעלם מהיתרונות הללו ותתמקד רק בהרתעה צפויה להיכשל.


תגובות