פינת רגע של היסטוריה | ספטמבר 2023
אריה עמית | יועץ אסטרטגי, חבר נשיאות הלשכה
במלחמת יום הכיפורים היו מערך ניהול כוח האדם והמערכות הלוגיסטיות בצה"ל מבוססים במלואם על מחשוב, שהתבצע במתקן המחשב המרכזי בממר"ם ותרם מהותית ליכולת צה"ל בנושאים אלה.
הערכות מרכז המחשבים בממר"מ
מאז מלחמת ששת הימים שודרג מערך המחשבים של ממר"ם מספר פעמים והיה מתקדם לתקופתו. בשלהי שנת 1967 הותקן מחשב 360/50 IBM, שהיה מהיר פי ששה ממחשב הפילקו 212 שקדם לו ומצויד בזיכרון בנפח 64 קילו־בית (64K), אשר הוגדל בשנת 1969 ל־256 קילו־בית ובשנת 1971 ל־384 קילו־בית, וקושר בערוץ מהיר לדיסקים של 100 ו־200 מגה־בית (MB). מחשבי IBM השתמשו בסרטים מגנטיים ברוחב חצי אינטש.
בשנת 1969 הותקן מחשב 360/65 IBM, עם זיכרון בנפח 524 קילו־בית שהוכפל בהמשך ל־1,024 קילו־בית. מחשב זה היה מהיר פי כמה, ונבנה בטכנולוגיה שאיפשרה גישה ישירה לקובץ ורשומה על דיסק מגנטי (במקום גישה סדרתית לנתונים על סרט מגנטי, המחייבת קריאת הסרט מתחילתו עד סופו כדי להגיע לרשומה המבוקשת). הדבר שיפר מאוד את יכולת איחזור המידע ואיפשר לראשונה פיתוח 'מחוללי דו"חות', כמו אמ"ת 3, חפוז ובסיסי בהם גם מי שאיננו תכניתן יכול להגדיר לעצמו הפקת דו"ח. מחשבים אלה איפשרו לראשונה ריבוב תכניות (Multiprogramming) ושיתוף זמנים (Time Sharing), והייתה להם יכולת להריץ מספר תכניות בו־זמנית.
מערך הקלט/פלט של הנתונים היה נושא מרכזי באותה העת, ומדור הניקוב בענף ההפעלה היה הגדול ביותר בממר"ם. נושא קליטת הנתונים התפתח מקלט על בסיס כרטיסים מנוקבים לקלט על בסיס רישום נתונים ישיר (רנ"י) על סרט מגנטי באמצעות מחשבים קטנים מטיפוס Mohawk ואלביט-100. הכרטיסים המנוקבים יצאו בהדרגה מהשירות ומערך ה'נקבניות' הוחלף במערך חיילות שהתמחו בהזנת נתונים במערכת זו, במקצוע צבאי בשם 'קלדנית'.
מערך הקלט/פלט הידני חייב הדפסת מיליוני דפים מדי חודש, והפצתם ליחידות (בעגה של אז, זה כונה בשם ('טנדר פרוסס'). בעקבות מלחמת ששת הימים והפריסה החדשה של צה"ל קיבלה התקשורת חשיבות רבה, אך התקשורת התפתחה באיטיות, וקווי התקשורת, שהיו ברובם על תשתית של משרד התקשורת (בזק) היו איטיים, בקצבים של 134.5 סל"ש (סיביות לשנייה), תוך שימוש במסופים מתוצרת IBM (משפחת 2740, 1050, 2260). ותואמיהם (אוליבטי). במהלך המלחמה הותקנו עשרים תחנות תקשורת נוספות בקווי נל"ן וטלקס שפותל בממר"מ. מערך התקשורת פעל 24/7, והעביר למעלה מ 10,000 'שאילתות' ביום.
מערכות כוח אדם במלחמת יום הכיפורים
מטה ממכ"א בדיון עדכון במלחמת יום הכיפורים (מקור: אריה עמית)
מלחמת יום הכיפורים תפסה את ממכ"א (מרכז המיכון של אגף כוח אדם בצה"ל) אחרי תנופת פיתוח גדולה בתחום הטכנולוגי, הסבת הרישום האישי ליבמ, פיתוח כלי איחזור מידע מתקדמים באצווה (מחולל דוחות הבסיסי) ובתקשורת (אמ"ת 3) ופריסת מסופי תקשורת בקווי נל"נ וטלקס לממר"מ. צה"ל היה מפוזר אז ברחבי ארץ ישראל וחצי האי סיני. אנשים נותקו מיחידותיהם למשך תקופה ארוכה, וחלקם הוכרזו כנעדרים. בהערכות מקיפה כזאת מבחינת כוח האדם ובפריסה רחבה כזאת מבחינה גיאוגרפית – לאחר מלחמה כמו שהיתה מלחמת יום הכיפורים – מסוגל היה המחשב לתת למטה הכללי את הכרת השטח שהוא היה זקוק לה כל כך, בשלושה נושאים עיקריים:
כל האינפורמציה העדכנית בעניין הנפגעים זרמה דרך ממכ"א.
זכורים לי שבועות המלחמה הראשונים בהם לא פורסם המידע על הנפגעים בציבור, קצין חמוש בדרגת רב סרן ניצב ליד המדפסת באולם המחשבים של ממר"מ למנוע את זליגת המידע הרגיש הזה. זו הייתה אבטחת המידע אז J. עבודת קודש נעשתה ע"י המחשב באמצעות מערכת אמ"ת 3 באיתור נפגעים ובזיהויים. הצלחנו לאתר ולזהות במהירות מספר עצום של נפגעים – לעתים תוך שימוש בנתונים חלקיים מאד, כמו נפגע שהיה ידוע שמו הפרטי בלבד, דרגתו, החזית בה לחם ושתי הספרות האחרונות של מספרו האישי – אותר על ידנו סופית לאחר ששאר האמצעים לזיהויו ולאיתורו – נכשלו.
כמות הנעדרים והאלמונים חייבה הקמה של מערכת מתוחכמת ( אלגורימיקה ו AI) ל"נעדרים ואלמונים" שתמכה בתהליכי זיהוי החללים האלמונים לזיהוי גופות וחלקי גופות שנטמנו באתרים ארעיים על בסיס דסקיות, מרשמי שיניים, רישומי זיהוי לכביסה על פריטי לבוש ועדויות חיילים. להתארגנות המהירה והיעילה בנושא מורכב זה הייתה חשיבות גבוהה בשמירה על מורל הצבא ומורל הציבור.
השליטה על מערך המילואים וגיוס המילואים הייתה באמצעות ממכ"א.
מערך כוח האדם במלחמה התמודד עם גיוס חפוז תוך שימוש מבצעי ראשון ומסיבי במערך כרטיסי ה 429 שנוקבו מראש וחולקו ליחידות ולמרכזי הגיוס, לאחר חתימה ועדכון החייל, הוזנו למחשב ושימשו אסמכתא לגיוס החייל וכללו גם פרטים על בני המשפחה וכתובות. אירועי הגיוס (429) הוזנו לעדכון המחשב ומוינו לצורך תיעוד באמצעות הממיינות הוותיקות של ממר"מ שעבדו במרץ שעות נוספות.
מצבת כוח האדם העדכנית של הצבא המפוזר נרשמה בעקבות מיפקדים שנערכו בשטח כדי להבטיח שהפיקוד לא יאבד שליטה על הצבא.
התעורר קושי רב באיתור חיילים שהצטרפו ליחידות לוחמות ללא כל רישום, וקליטת חיילי מילואים שהגיעו מחו"ל, ולכן במהלך הלחימה נעשה 'מִפְקָד' לביצוע רישומת כוח אדם, לעדכון רשומות שיבוץ ביחידות.
נבחרת של קציני ממכ"א בסדיר ובמילואים ירדה לשטח להדריך את השלישים האוגדתיים והפיקודיים ולסייע להם לשלוף מידע במסופי התקשורת באמצעות מערכת אמ"ת 3 המודרנית. כך מצאתי עצמי במטה אוגדה 252 ברפידים מדריך קצין כ"א צעיר סג"מ שלימים כיהן כקצין שלישות ראשי בצה"ל בדרגת תא"ל – הבנתו ביכולת המחשב לתרום לניהול כוח האדם בצה"ל החלה כבר אז.
כל העם היה צבא והמשפחות בעורף זקוקות לכספים לקיום, ממכ"א הפיקה מדי חודש מאות אלפי המחאות (כי עדיין לא היו חשבונות בנק במחשב) של מקדמות תשלומי המשפחה בחירום של הביטוח הלאומי (תשמ"ש חרום), ארזה אותם והפיצה אותם בכל הארץ (זו בפעם היחידה במלחמות ישראל שהוכרז מצב חירום חוקי כזה)
גם המכונית הייתה מגויסת ( לפי המערכון של הגשש) וגם עבורה שולמו התשלומים ובעלי הרכב. ומערכת ייעודית שהוקמה תוך כדי המלחמה על מחשב ייעוד (TC500) של בורוז הפיקה את ההמחאות לתשלום במת"ש.
כשהיתרון חזר לצה"ל התחלנו לקחת שבויים וגם אותם נדרש לנהל ולרשום ולהפיק דוחות עבור הצלב האדום בהתאם לחוק. באמצעות ה"מוחות" והכלים של ממכ"א נבנתה מערכת מיוחדת לניהול שבויי אויב בתוך ימים ספורים.
גם את מערך הבחירות של אחר המלחמה (דצמבר 73) כשרוב כוחות המילואים עדיין מגויסים נתנו לממכ"א להקים ולנהל. בתוך ששה שבועות הוקמה מערכת שליטה ובקרה על הבחירות בצה"ל שעבדה ללא תקלות ביום השין הקובע – יום הבחירות וספקה דוחות בקרה לחמ"ל של צה"ל בכנסת בקצב מהיר מהצפוי. אני חושב שעשינו היסטוריה כצוות המחשב הראשון (תוכניתנים ומנתחים) שפיתח מערכת מידע בלובי של הכנסת תחת עינו הפקוחה של משמר הכנסת.
את מילוי המשימות האדירות הללו אפשרה כאמור העובדה שכשנתיים לפני המלחמה נוצרו מערכות היסוד ומערכת טכנית אמינה ביותר בממכ"א. היחידה התארגנה בתנאי לחץ קשים, עמדה במבחן, והתגבשה כיחידה מקצועית וחברתית גם יחד.
מלחמת יום הכיפורים של אנשי ממכ"א ארכה חודשים רבים אחרי שאחרון אנשי המילואים חזר לביתו.
המחשוב במערך הלוגיסטי, בא לידי ביטוי בעיקר בנושאי תובלה (מערכת ההסעים), תחמושת – הזרמה שוטפת שתספיק לכל ימי הלחימה, ציוד לוגיסטי ללחימה וחלפים, מזון לאספקת כמויות מזון אדירות באייכות ראויה.
המחשוב היה גורם מהותי וחשוב בתפקוד המערכת הלוגיסטית. המערכת עברה מדיווחים שבועיים ויומיים לדיווחים מדי מספר שעות, והייתה כלי מרכזי לניהול ולשליטה על הלוגיסטיקה בצה"ל.
אריה עמית הוא אל"מ(מיל) מפקד ממכ"א לשעבר – במלחמת יום הכיפורים סגן צעיר ועוזר התוכניתן הראשי (CTO)
