האם אנחנו מוכנים למהפכת ההונאה? ה-GenAI משנה את פני הפשיעה הפיננסית
- 25 במרץ
- זמן קריאה 2 דקות
מאת: טל דולב
25.03.2026
מהפכה טכנולוגית של ממש מתרחשת סביבנו, וכלי הבינה המלאכותית הפכו לנפוצים ורבי-השפעה במגוון תחומים. עם זאת, לצד הפוטנציאל החיובי הרב, השימוש בבינה המלאכותית כרוך בסיכונים משמעותיים שיש להכיר ולנהל. הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור מצאה לנכון לפרסם מסמך המעלה מודעות לאתגרים החדשים שמציבה ה- GenAI.
המסמך, שכותרתו "ניצול לרעה של בינה מלאכותית יוצרת למטרות הונאה והלבנת הון" (ספטמבר 2025), מומלץ לקריאה עבור גורמים כמו קציני ציות, עובדים בגופים פיננסיים וגופי אכיפה.
האמת בסכנה Deepfake והונאות GenAI.
בינה מלאכותית יוצרת (GenAI) היא שם כולל ליישומים המאפשרים יצירת תוכן חדש, לחלוטין כולל טקסטים, תמונות וסרטונים שקשה עד בלתי אפשרי להבדיל בינו לבין תוכן אותנטי. היישום הבולט ביותר בהקשר פלילי הוא ה-"Deepfake" (הֶלחם של "למידה עמוקה" ו"זיוף"), המאפשר לייצר תוכן קולי או ויזואלי שייראה מציאותי לחלוטין.
הסיכון המהותי טמון בכך שטכנולוגיית Deepfake טומנת בחובה פוטנציאל רב למניפולציה, התחזות, סחיטה והונאה. גורמים שונים כבר מנצלים טכנולוגיות אלו כדי לעקוף את תהליכי ההזדהות, האימות ובדיקות נאותות הלקוח (CDD) שמבצעים גופים פיננסיים. לדוגמה, חברת הונאה בינלאומית ניצלה טכנולוגיית Deepfake כדי להתחזות לעובדים בשיחת וידאו, והובילה עובד בחברה מהונג קונג להעביר כ-25 מיליון דולר לחשבונותיהם.
הצפי הכלכלי המדאיג
הונאות באמצעות טכנולוגיות של בינה מלאכותית יוצרת צפויות להוביל להפסדים בהיקף של כ-40 מיליארד דולר בארצות הברית עד שנת 2027, לעומת 12.3 מיליארד דולר ב-2023, המייצג קצב צמיחה שנתי מצטבר של 32%. מקרי הונאה הממוקדים בסקטור הפיננסי ובלקוחותיו צפויים להתרבות בשנים הקרובות. הונאות זהות המבוססות על Deepfake כבר הראו זינוק דרמטי בשיעור של 1,600% מאז שנת 2021 ועד 2024, כשזיופים באמצעות GenAI היוו למעלה מ-57% מכלל הונאות המסמכים במגזר הפיננסי ב-2024.
כלים לזיהוי: הדגלים האדומים
הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור מבקשת להגביר את המודעות לתופעה ולסייע לגופים הפיננסיים לזהות פעילות חשודה. לצורך כך, המסמך מציג רשימה של "דגלים אדומים" שנועדו לסייע באיתור ניצול לרעה של יישומי GenAI. דגלים אלו כוללים, בין היתר:
אנומליה קולית או ויזואלית בשיחה או בווידאו, כגון סנכרון שפתיים לקוי או תזוזות פנים לא עקביות.
סירוב של לקוח להשתמש באימות רב-גורמי לצורך אימות זהות.
התחברות לחשבון ממיקום גיאוגרפי שונה באופן קיצוני תוך פרק זמן קצר, שאינו מאפשר מעבר פיזי סביר (למשל, מישראל ואחרי 10 דקות מארה"ב).
פנייה דחופה לבנק לצורך העברת כספים בטלפון או וידאו, כאשר הקול או הווידאו באיכות ירודה או נשמעים חריגים.
הרשות מבקשת כי במקרים של חשש להונאה או הלבנת הון הקשורה לטכנולוגיות GenAI או Deepfake, יש להעביר דיווחים בלתי רגילים תוך שימוש בביטוי מפתח רלוונטי כדוגמת "Deepfake" או "GenAI".
האיום משבש את מושג האמת הבסיסי. כעת, השאלה היא כבר לא "האם צריך לפעול?" אלא "כיצד יש לפעול?" הן במישור הטכנולוגי והן במישור הרגולטורי. התגברות התופעה בעולם מחייבת את כולנו לפתח מענה ואמצעים להתמודדות עם האתגרים הללו.
תגובות